פורום סקי - סנובורד

בבוקר יום שני האחרון חזרתי מסיבוב סוף עונה באאוסטה

למרות המלצתו של DFL, דווקא לא הייתי מרוצה כ”כ מהיום במונטה רוסה, אולי בגלל שסגרו את החלק של שמפולוק וכן את כל הירידה לאלניה. כך שבמקום אתר אחד גדול, גלשתי ב 12 מסלולים במקרה הטוב. התחלתי בפרשי, והגעתי עד הירידה החלקית לאלניה, ומשם כבר אפשר היה רק לחזור. המסלול השחור היחידי הפתוח היה NERA, וכל השאר היו האדומים הרגילים  כשהגעתי בבוקר יום שישי לאתר, האתר היה ריק לחלוטין. בקושי עמדו מכוניות בשולי הדרך, והחניה היתה ריקה לגמרי. זה היה אמור להיות רמז, אבל החלפתי נעליים ועליתי לתחנת שמפולוק, ושם הבנתי מהעובדים בחנות הסמוכה, כי הכניסה היא מפרשי ומגרסוניי בלבד. ירדתי לאוטו והזהרתי את האיש שהחליף נעליים לידי כי הכניסה לאתר היא עוד 3 ק”מ מפה- הוא הודה לי בחום. הלוואי ולי היה מישהו שהיה חוסך לי את החלפת הנעליים והטיפוס המעצבן...indecision השלג היה בסדר גמור, ואפילו טוב מאד יחסית לשבוע השני של אפריל, יומיים לפני הסגירה. אבל, למרות שעליתי בעשר ויכולתי לגלוש עד חמש, בארבע וחצי ירדתי מההר כי חזרתי על אותם המסלולים שוב ושוב. אמנם קבצנים אינם יכולים להיות בררנים, אבל כמה אפשר לעשות את אותו המסלול?… עלות- 40 דולר, ובינינו, יכלו לגבות פחות, פחות מחצי מהאתר היה פתוח.

בבוקר המחרת קמתי מוקדם ועליתי לצ’רביניה להמלצתו של עובד מלון פארק ביליה המושלם בסינט וינסנט. הוא התריע בפניי כי העלייה לצ’רביניה לוקחת כשעה. ובכן, 25 דקות אחרי כן כבר חניתי בואלטורננש, אחרי שנהגתי כאחרונת האיטלקיות ודהרתי את דרכי בשיירת המכוניות הארוכה שהגיעה להנות מצ’רביניה-צרמאט. הפעם המעבר הבינלאומי היה פתוח (הבחור במלון בדק עבורי את זה מראש), ואחרי תור יחסית קצר עליתי להר בסביבות תשע. הגעתי די מהר למעבר הבינלאומי, נוף מושלם, שמש וטמפרטורות באיזור האפס וקצת מינוס. לא היו יחסית הרבה אנשים על ההר. בסביבות 11 כבר הייתי ברוטהורן וגאנט, וגם פה חרשתי לא מעט מסלולים. הרכבת היתה פעילה, אבל אחרי שחוויתי אותה פעם אחת לפני מס’ שנים, הבנתי שאין צורך לעשות זאת שוב. וודאי עם לוח הזמנים השוויצרי והנוקשה. בסביבות 14:00 התחלתי לחזור חזרה, ובבחירה בין מעלית הטי למעלית הגדולה, החלטתי על זו האחרונה, וזה לקח נצח. בדיעבד, הייתי הולכת על מעלית הטי- היה חוסך לי המון זמן ונותן לי עוד זמן שלג. לחלק העליון ביותר של האתר ולקרחון עצמו הגעתי עם כל האזהרות (הנך בגובה 3888- זהירות, לא לצאת מחוץ למסלול וכו’). מצאתי את עצמי יגעה במיוחד בסוף היום, אבל ירדתי בכייף עד לתחתית מסלול 1 בואלטורננש. ס”ה יום מצויין, למרות שלקח לי זמן הסתגלות לשרירים. פה עלה 53 אירו אבל היה שווה כל אירו ששילמתי.

ביום האחרון התלבטתי שוב לאן ללכת- פילה או צ’רביניה. החלטתי על פילה בגלל הנוחות.וחיבתי לאתר. ציינתי כבר בעבר שפילה ולה טוויל בעיניי הם האתרים הכי underated של עמק אאוסטה- שניהם אתרים מעולים במיוחד בתנאי שלג טובים ופילה אף זוכה למעמד קולורדואי בעיניי במזג אוויר של פאודר. מסלולים נפלאים פשוט, וקרבה לאוטוסטרדה מרימים מאד את האתר, והוא חביב מאד על תושבי מילנו וטורינו. הפעם פחדתי שליום סיום העונה יגיעו כל התושבים כפי שהיה בפעם האחרונה בה גלשתי באתר בינואר. ובכן- ממש לא. הפעם גלשתי כמעט לבד, ובחצי השני של היום אפילו התחיל לרדת עליי שלג היסטרי. למעלית האחרונה של סוף היום הגעתי ב 16:44 והייתי האחרונה לעשות כן. קשה לרדת מהר מושלם. האתר נסגר בחמש, ומבחינתי סיים עונת סקי מושלמת. עלות- 39 אירו והייתי משלמת יותר…wink

אני עוד אסכם את העונה, אבל היה כייף לא נורמלי ס”ה.

נכתב ב-21/04/2018 15:53[עודכן ב-:21/04/2018 15:57]
2...... ממש יתאים לך סגירת העונה בסוכות.... תגובה ל - 1

יציאה מישראל דרך הונג קונג לאוקלנד יום/יומיים לפני כיפור

 

חזרה לחג השני של סוכות.

 

תוכלי לייצר 11 לילות בניו-זילנד ומי יודע כמה ימי גלישה מזה………..

 

בפועל, השלג דאז צריך להיות דומה למרס באירופה…..

 

יונתן

3.לרדת מפסגת הקליין מטרהורן לחנייה בואלטורנש = EPIC תגובה ל - 1

אני לא יכול לחשוב על דרך טובה יותר לסיים יום סקי…

 

4.הבעיה - שבכיוון למטה, זה דבר בלי סוף.... אבל... תגובה ל - 3

על מנת להגיע למעלה = סיוט

 

וזו הבעיה של צרביניה/ולטורנש שבארבעת האופציות להגיע לנקודה העליונה:

- מ-ול טורנש, מסע של מספר מעליות עד שעוברים לצרביניה ואז עוד מעלית למעבר לשוויץ.

- מ- צרביניה  אופציה של  4 מעליות כסא  (שישיות או שמיניות) עם כיסוי

- מ צרביניה – 2 גונדולות + מעלית ענקית.

- מ זרמט – גם כן מסע .

כאשר רוזמר תיארה את ההגעה משוויץ, (אך לא את המסע שלה למעבר לשוויץ)

 

התמורה – כפי שנכתב

 

צריך רק להחליט האם זה הסיפור הישן על השועל והכרם….

 

בכל מקרה – סוף עונה נעים לכולם….

 

יונתן

 

נ.ב. – צריך לחשוב על העונה הבאה שהלוואי שיכלה להיות:

- טעימה של 2-3 ימים בניו-זילנד בסוכות, מתוך 10 ימים שם… 

- וסילר בקנדה בחנוכה.

- אוסטריה בחופשת האוניברסיטה

 

 

×
';