חזרנו ממסע נפלא וקסום של 6 שבועות במערב ארהב.

חובה גדולה יש לי לחברי הפורום היקרים שבזכותכם טיול נפלא זה היה עבורנו מסע משפחתי מגבש וחוויתי מאין כמותו.

אז כך: תודה לכל אחד ואחת מכם.

טניה –  תודה רבה  על תרומתך האדירה בפורום ובכלל על תורמתך באופן אישי , כל שאלה, עצה הארה שהצעת התקבלו בברכה, היוות עבורי מעין שליחה מלמעלה.

ערבה – תודה רבה על הסיכום טיול שלך ששלחת לי תוך כדי נסיעתכם לשדה התעופה לטיולכם בקוסטה ריקה, סיכומך הודפס והיווה עבורנו "אורים ותומים".

רונית – תודה רבה על השיחות הטלפוניות שלנו, על המיילים והטיפים הקטנים והגדולים.

אנשים טובים – תודה רבה על הבלוג המעולה שלך, עזר לנו מאוד בכל מה שקשור לאוכל/סופר כשרים.

איריס – תודה רבה על הבלוג הנהדר,

גולן – תודה רבה על הבלוג ,

מוני – תודה גדולה על ניצוחה על הפורום הנהדר המשמש בית לכל פונה ומבקש עזרה.

תודה לכל אחת ואחד מחברי הפורום, כמובן גם למי שלא מופיע ברשימתי (בטוח ששכחתי רבים וטובים)

מתחילים:

הכל כבר התחיל לפני כמה שנים , נכנס לי גו'ק לראש שאני רוצה טיול קרוואנים משפחתי, כפיר כמובן לא התלהב (מי שמכיר את כפיר יודע שהוא וחול לא חברים טובים...) אך כל פעם טפטפתי  לו שזה אחד מחלומותי ואני רוצה להגשים אותו,

וכך יצא שבחודש מאי רכשנו כרטיסי טיסה ל 29/9/13 עד 8/11/13 - 40 יום !!

רבים שאלו אותי: מה אתם נוסעים אחרי החופש הגדול ואחרי החגים? מה עם הילדים? מה עם ביס? בגרויות? גן? חייכתי לכול שואלי ועניתי, שהבגרות האמיתית היא לא בבית ספרנו אלא בחיי היומיום, ובגרות אפשר תמיד להשלים ולעשות מועדי ב וחורף ואילו בגרות החיים יש לה רק מועד אחד.

וכך החלטנו כמובן בשיתוף מלא עם הילדים (בעיקר עם טל ואליעד) שאנו נוסעים לטיול קרוואנים במערב ארהב למשך 6 שבועות,

וכך התחיל "מסע" ההכנות, הוצאתי  לילדים ולי דרכון צרפתי בכדי לחסוך בקשת ויזה, לכפיר יש ויזה מהעבודה כך שלא הייתה בעיה,

קניתי שני ספרי טיול אשר אחד מהם של נטע דגני-ארהב מערב מסלולים – ספר מעולה שעזר לי מאוד בשלב התכנון וגם בשלב הביצוע.

הפכתי כל אבן בפורום למטייל במשך חמישה חודשים, קראתי כל כתבה, כל טיפים, כל שאלה בפורום הקשורה למערב וכך לאט לאט התחלתי לשזור את טיולנו,

שאלתי אין ספור שאלות בפורום למטייל, ותודה לכל החברים הנפלאים שם שענו והתייחסו לכל שאלה ושאלה, נעזרתי הרבה בפורום של נטע דגני-מסלולים.

ההכנות נערכו 5 חודשים!!

חשוב לי להבהיר שכל מה שנכתב כאן הוא מנקודת השקפתי בלבד, ואין כאן בכדי לפגוע או לזלזל בהשקפת עולם אחרת.

הרכב משפחתנו – אני ובן זוגי ו4 ילדינו, טל הגדולה בת 16 וחצי, אליעד בן 10 וחצי, ליאור בת 4 ואריאל בת שנה ו-8 חודשים.

מסלול טיולנו המקורי – טיול מעגלי לוס אנגלס-לאס ווגאס והפארקים – יוסמטי-סן פרנסיסקו-כביש 1-סן דייגו-לוס אנגלס.

בפועל הפכנו לגמרי את המסלול כיוון שהגענו בדיוק בשביתה המדוברת, מזלנו הגדול שנסענו ל 6 שבועות לכן השביתה כמעט ולא השפיעה עלינו.

ידוע לי שמסלול מעגלי הוא לא פונקציונאלי ועדיף מסלול קווי, אך השיקול העיקרי לכך היה שרצינו טיסות ישירות הלוך ושוב ולכן החלטנו על מעגלי.

בתחילה שקראתי וחפרתי אין ספור בפורומים, ובבלוגים ראיתי שאת הטיול שלנו אנשים עושים ב 3 שבועות, אנו עשינו אותו ב 6 שבועות !!! מהסיבה הפשוטה, לא רצינו לרדוף אחר עצמנו ולסמן וי על אתרים ומקומות, אנו משפחה שמאוד אוהבת טבע ולכן היה חשוב לנו גם לטייל ולהנות מהפארקים עד כמה שאפשר, לדוג' את כביש 1 עשינו ב4 ימים ויכולנו עוד להאריך מרוב שנהננו מכל השמורות הנפלאות שקיימות שם, בזיאון היינו – 4 ימים והיה מושלם!!!

הפספוס של הטיול היה שלא הצלחנו להכניס את יוטה במלואה. (נשאיר משהוא לפעם הבאה...)

טיסות - החלטנו לטוס טיסה ישירה ללוס אנגלס עם אלעל (15 שעות!!!) ולא עם קונקשיין מסיבה אחת – רצינו לסיים עם הטיסה פעם אחת וזהו, אנו עם 4 ילדים , 2 קטנים להתחיל להסתובב בין שדות התעופה ולהיות בטיסות במשך 30 שעות לא בשבילנו.

בחירה זה התגלתה כבחירה מצויינת ונכונה עבור משפחתנו!

קרוואן - שכרנו מבנדנה קרוואנים, התגלו כזולים ביותר, דגם הקרוואן FS31  קרוואן גדול המיועד ל 9 אנשים ומרווח מאוד, שידרגנו בתוספת תשלום לשנת 2014, ואכן קיבלנו קרוואן חדש,

הבחירה בדגם הקרוואן הייתה בכך שרצינו קרוואן מאוד פונקציונלי , כך שלכל ילד יהיה את הפינה שלו עד כמה שאפשר בקרוואן, והדגש היה מיטה לכל אחד מבלי לפתוח את הספה והפינת אוכל כמיטות, ואכן החלטה זו התגלתה כאחת ההחלטות הנבונות שלנו, למרות ששילמנו מחיר מאוד יקר עבור הקרוואן (הפרש של 1000$ מקרוואנים אחרים...).

, הבחירה לטייל עם קרוואן ולא טיול רכוב עם מלונות – נבחרה שוב כאופציה הנכונה עבור משפחתנו, הביחד הזה, הבית שנוסע איתנו לכל מקום, המטבח הקיים והזמין, זה שלא צריך לארוז ולפרוק כל יום מזוודות, והחשוב השרותים בנסיעות (לא צריך לעצור כל רגע לילד אחר...) – הבחירה בקרוואן התגלתה כמוצלחת ביותר , בחירה שמאוד מתאימה למשפחתנו, ואין ספק שטיולנו הבא יהיה שוב עם קרוואן.

אני רוצה לציין שלא לכל משפחה סוג זה של טיול מתאים, יש לבחון האם זה מתאים להורים ולילדים. כל משפחה עם מה שטוב ונכון עבורה!!

עד כאן לוגיסטיקה ומנהלות,

אני מאוד שמחה שהצלחתי לעזור במשהו (במיוחד אם זה היה על הדרך לקוסטה ריקה ).

אני עוד יותר שמחה שהיה לכם טיול מוצלח ומהנה, שעשה לכם חשק לעוד.

אנחנו אתכם בעניין הטיסות הישירות בכלל, ול- LA בפרט.

בפעם הראשונה, הייתה לנו חוויה נהדרת עם כל המשפחה, ולכן, בשנה שעברה שיחזרנו אותה בפורמט זוגי (הלוך ושוב).

בקיץ הקרוב נעשה זאת שוב עם כל המשפחה. כולה 15 שעות...

מצפה להמשך החוויות.

ערבה.

ראובן - לך יש להודות באופן אישי על תרומתך הענקית לפורום, כל עזרה, שאלה נענית בשמחה (הייתי משתתפת סמויה כמה חודשים טובים...)

ערבה - אין ספק שאת ההשראה שלנו לטיול וכן להמשך טיולים בעתיד. מחכה כבר בקוצר רוח לסיכום הטיול שלך באלסקה (אמרתי כבר שאני משתתפת סמוייה...), 

מוצש אור ליום ראשון 29/9/13

 טיסה בשעה 1 בלילה בטיסת אל-על ישירה תל אביב-לוס אנגלס צפי לנחיתה יום ראשון בלוס אנגלס בשש וחצי בבוקר.

הילדים בהתרגשות וגם אני מתחילה קצת להתרגש(הגיע הזמן לא?).

ארזנו איתנו 6 צימידנים ו4 תיקי גב ובנוסף עגלה (את הכסא תינוק ארזנו בתוך תיק – תודה אנשים טובים על העצה !!). מתוך הצימידנים ארזנו 2 תיקי אוכל – שימורים ודברים יבשים למנהם, חטיפי אנרגיה ועוד כל מיני דברים.

הגענו בהתרגשות גדולה מאין כמותה לשדה התעופה . המטענים עברו בשלום אבל איך שבדקו לנו את הכרטיסים שמו לב שאריאל לא מופיעה להם, לקח להם זמן לסדר זאת , לאחר מכן ביקשו מאיתנו את טפסי הויזה שלנו לארהב, לכפיר יש ויזה ולי ולילדים יש פטור מויזה כיוון שיש לנו דרכון צרפתי אז אנו נכנסים עם אישור שנקרא EASTA הדפסנו לכולנו את האישורים אך לאריאל לא הצלחנו להדפיס בבית אז לא הדפסנו , מה שגם כתוב מפורשות באתר השגרירות האמריקאית שאין צורך להדפיס . דיילת הקרקע באלעל מתעקשת שנדפיס את האישור של אריאל , משאירים את טל עם הילדים וכפיר ואני הולכים למשרדי אלעל להדפיס את האישור, מדפיסים את האישור דבר שגזל מאיתנו הרבה זמן והתעסקות . וסוף סוף בשעה טובה ומוצלחת ממשיכים לייעד הבא – ביקורת דרכונים . איזה כיף אין תור אנו ראשונים , עוברים את הביקורת דרכונים ונכנסים לדיוטי פרי .

איזה כיף!!!!!! מתחילים לעקל את גודל הענין.

איזו התרגשות!!!! כולנו מרוגשים מתחילים לעלות למטוס, כמובן שעוצרים את כל התנועה שמאחורינו כי צריך להצטלם אי אפשר בלי, ליאור וטל הולכות בראש מרוגשות עד הגג, אליעד שמח בדרכו שלו וכפיר ואני עדיין בעיקול העניין.

נכנסים למטוס המקומות ששוריינו לנו מעולים, תופסים שורה שלמה ומתמקמים.

הטיסה ממריאה בדיוק ב1 ועשרה בלילה , הצוות מקסים ,לכל מושב הונח כרית ושמיכה. חילקו לילדים דפי וחוברות צביעה וצבעים, ליאורוש הייתה מבסוטית, בנוסף חילקו לילדים אוזניות המתאימות להם. לכל אחד היה מסך אישי עם בחירה של סרטים ותוכניות לילדים.

האוכל שחולק היה מצויין בעיקר המנות לילדים, בארוחת הבוקר טל ביקשה מנת ילדים התחשק לה פנקייקס ושוקו ועוגת שוקולד.

תחילה די חששתי מהטיסה בכל זאת טיסה בת 15 שעות לא הולך ברגל, הצטיידתי בכל האמצעים מספרים ועד חומרי יצירה ומשחקים,  האמת שלא פתחתי אפילו את תיק ההפתעות, לא היה צורך

הילדים ישנו בטיסה 9 שעות!!!!!!!!!!!!! כן כן כולל ליאור ואריאל מאמינים? בבית אין מצב לשנת לילה רצופה וכאן הם ישנים ועוד 9 שעות. איזו התחשבות מצידם!

בזמן הערותם התעסקו עם הסרטים ולאחר 15 שעות נחתנו בשעה טובה ומוצלחת. אם כי בנחיתה ליאור לא הרגישה טוב והקיאה (כהרגלה בנסיעות) המזל הגדול שכפיר שם לב שהיא על סף הקאה והצליח להגיע איתה לשרותים.

אם יש משהו טוב שבחרנו הוא אין ספק הטיסה הישירה לגמור עם זה פעם אחת וזהו, רק המחשבה על קונקשיין עם הילדים והמזוודות ושהיה בת מספר שעות בשדה – עבור משפחתנו היא בחירה לא נכונה. שמחה שהייתי קשובה לעצמי בעניין הזה.

הרבה נאמר על פקידי ההגירה על קשיחותם, תוקפנותם אני רוצה לציין שהופתענו לטובה הפקיד  שלנו היה נחמד מאוד אתנו ועם הילדים (אפילו הצליח לחייך..) שאל אותנו כמה שאלות כמו:לאן אנו נוסעים, כמה מזומן הבאנו איתנו והאם הבאנו אוכל.

כבר בבית החלטנו להצהיר על האוכל שהבנו למרות שידענו שייתכן וזה יעכב אותנו אך לא רצינו לקחת סיכון שלא נצהיר ויגלו את זה.

לאחר חתימת הדרכונים אצל פקיד ההגירה נשמנו לרווחה גדולה עוד שלב עבר בהצלחה.

וכעת השלב האחרון – את המזוודות מצאנו בקלות מאוד תוך מספר דקות בודדות (שדה התעופה בלוס אנגלס לא פתוח 24 שעות הוא נפתח בשש וחצי בבוקר ולכן לא היו הרבה נחיתות בשעה זו)

וכעת אנו בדרכנו החוצה שוב יש תור מאוד ארוך ושוב אחד הפקידים רואה אותנו ומזמין אותנו לעקוף את כל התור ולהיות ראשונים (אנו עדיין בהלם מהתרבות הזו) בעומדנו אנו רואים את הכלבים מרחרחים את התיקים .

כמובן שפקיד ההגירה דיווח על האוכל שהבאנו ולכן שלחו אותנו לשיקוף מלא של כל התיקים שלנו, שאלו את כפיר איזה סוג אוכל הבאנו והאם הכנסנו איתנו משהוא מהטיסה. לאחר שיקוף המזוודות יצאנו בשלום את שדה התעופה , ההרגשה הייתה עצומה, הנחת רווחה שהנה עשינו זאת ואנו כאן בלוס אנגלס, לא להאמין!!!

מיד כשיצאנו חיפשנו את השאטל של "אלמו" חברת השכרת הרכב ששכרנו אודות לראובן,ומיד מצאנו ויצאנו לדרכנו לחברת ההשכרת רכב, השירות היה אדיב  מצוין ויעיל, טל אליעד וכפיר יצאו לחניה "לבחור" את הרכב שנשתמש בו ליומים בלבד עד קבלת הקרוואן. הרכב שנבחר ברוב קולות הוא קרייזלר ואן, אוו איזה רכב כייפי עם כל הפינוקים שיכול להיות, בגאז ענק מרווח מבפנים . ככל שנסענו כפיר התאהב ברכב והצטער שהוא רק ליומים .

בשעה 9 בבוקר כבר היינו אחרי קבלת הרכב. התקשרנו למלון שהזמנו בסנטה מוניקה לבדוק אם במקרה החדר פנוי נאמר לנו שלא אבל אפשר להשאיר  את המזוודות בלובי.

מדובר במלון מאוד קטן וקומפקטי עם חדרים ענקיים, החדר שלנו הכיל 2 מיטות קינג גדולות זוגיות, ספה נפתח למיטה זוגית מקרר גדול ופינת ישיבה, עם כל המיטות הפתוחות החדר עדיין היה גדול!!!

החדר היה נקי מסודר ונעים, ארוחת הבוקר הייתה מצויינת, הכלים היו חד פעמיים (עבורנו זה נפלא) והילדים הצליחו למצוא חמאה, ריבה, חלב וקורנפלקס כשרים, איזו שמחה!

לנו במלון שני לילות.  2815 Santa Monica Blvd., Santa Monica, CA, US, 90404.  Phone: (310) 828-5517

לאחר שהנחנו את התיקים ב"לובי" יצאנו לונציה ביץ חוף ים מקסים עם טיילת נפלאה , נהננו מחוף הים ומאחר שהיינו שם ביום ראשון נהננו גם מהדוכנים הקיימים לאורך הטיילת בחוף, ומאוירת הטיילת, הרבה אנשים על רולר, סקייטבורד, אופנים בלי הפסקה (איזה יופי יש להם מסלולים מיוחדים רק לאופנים בכל כביש, מדרכה ומקום), אוירה מאוד נעימה וכייפית.

לאחר הרחצה בחוף הים וטיול בטיילת החלטנו להגיע לשכונה CANA זהו שכונת בוונציה ביץ הבנויה על תעלות מים וליד כל בית יש סירה קטנה וגשרונים שאפשר להגיע ממקום למקום , מקום פשוט מקסים, הבתים נפלאים על פי צו האופנה, הנוף מרהיב , איזה כיף לחיות כך אם כי אני לא מבינה איך האנשים שחיים שם מוכנים לגור תחת התיירים שכל היום מסתובבים להם שם.

לאחר שסיימנו לטייל כבר הילדים היו מחוקים , השעה הייתה כבר 4 בצהרים ונסענו למלון, כולם התמוטטו מעייפות. מקלחות והופ למיטות.

לילה ראשון כולם נוחרים.

ליאור ואריאל מתעוררות ב4 בבוקר (כנראה שהגט לג משפיע או שלא...)

טל ואליעד ישנים שנת ישרים.

לסיכומו של יום  - היה לנו יום מקסים.

יום שני 30/9/13 – מוזיאון המדע לוס אנגלס

לאחר שישנו מצויין למרות שליאור ואריאל דאגו להעיר אותנו ב4 בבוקר, היינו צריכים לגרד את טל ואליעד מהמיטות, לאחר גרודם מהמיטות ולאחר ארוחת בוקר קלה שמנו את פעמנו למוזיאון המדע.

מוזיאון המדע זהו מתחם ענק בין 3 קומות הפרוס על משטח עצום, אשר מחולק לנושאים ולארצות. איך שהגענו הגיעו יחד איתנו 3 אוטובוסים אליעד אומר לי אמא תראי יש 3 אוטובוסים של ילדים איזה בעסה יהיה מפוצץ, עדיין לא הבנו את הגודל של המקום – כל זמן שהותנו לא נתקלנו בהם או באנשים אחרים בשל גודלו הענק.

התחלנו את סיורנו בנושא החלל – מ-ד-ה-י-ם יש שם חלקי חללית ומעבורת אמיתיות ששימשו את נאסא וארהב והיום הם נמצאים שם כתצוגה, היה מקסים לראות את הגודל האמיתי ולחוש אותו, טל ואליעד עשו גם סימולציה של טיסה בחלל – אמרו שהיה נחמד לא יותר מזה. משם המשכנו לאלסקה, איזה יופי היה שם מזחלת אמיתית, בגדי אסקימואים, אופנוע שלג, קיר שלג אמיתי לחוש ולהרגיש איך זה לחיות במינוס 30 מעלות .

כך עברנו מאזור לאזור מארץ לארץ היינו במוזיאון 5 שעות!!!! ובכח סחבתי את אליעד החוצה, הילדים רצו להשאר עוד ועוד.

ממליצה בחום על המוזיאון.

מהמוזיאון נסענו ברכב לשכונת בברלי הילס ולשדרות הוליווד, היה מאוד נחמד לראות איך אנשים חיים באיזה טירות ופאר באמת כמו בסרטים.

משם המשכנו לפארק גריפית למצפה הכוכבים – אך לא מצאנו את המצפה, השעה הייתה כבר 8 בערב היינו עייפים מאוד והחלטנו לחזור למלון לישון.

מחר זה היום הגדול- מקבלים את הקראוון איזה כיףףףףףףף

יום שלישי – 1/10/13 – קבלת הקרוואן

היום יש לנו יום גדוש ועמוס, קמים מוקדם כבר ב6 בבוקר כולם ערים, רבע לשבע נוסעים למלון שליד שדה התעופה שממנו השאטל של חבר ההשכרת הקרוואן צריכים לאסוף אותנו, כפיר מוריד אותנו שם ונוסע להחזיר את הרכב וחוזר בריצה למלון (מרחק של 20 דקות הליכה), בשעה רבע לשמונה איך שכפיר מגיע כולו מתנשף כאילו עכשיו רץ את מרתון ירושלים ,מגיע יחד איתנו השאטל, איזו התרגשות כולם עולים לאוטובוס מעמיסים את הציוד ומתחילים לנסוע.

אתמול בערב  נודע לנו סופית שהשביתה התחילה, זה אומר שכל הפארקים הלאומים סגורים, לא להאמין עד שנסענו לארהב יש שביתה!!!

בינתיים הדחקנו את המצב והחלטנו לזרום עם המצב ...

הגענו לחברת ההשכרת הקראוונים ישר לחדר הוידאו לתדרוך, כפיר וטל נכנסו לתדרוך (טל היא דוברת האנגלית שלנו במשפחה) ואליעד ליאור אריאל ואני נשארנו בחוץ ופתחנו שולחן לארוחת בוקר.

חותמים על טפסים, מסבירים לנו על תפעול הקרוואן והנה מקבלים את הקרוואן.

אווו איזה גודל!!! כולם עולים לקרוואן בהתרגשות גדולה, דגם הקרוואן שלקחנו הוא fs31 קרוואן גדול ומרווח מאוד, קיבלנו רכב שנת 2014 חדיש , נוח, נקי ומתוחזק מצויין.

איך שטל נכנכסת לקרוואן הדבר הראשון שהיא אומרת "אמא איזה פיצי, מה זה , זה ממש קטן קטן קטן איך נחיה כאן!!"

אורכו של ה"בית" החדש שלנו כ 10 מטר הכולל: מיטת זוגית מעל תא הנהג (שטל איבזרה אותו כחדרה), חדר שינה אחורי (לזוג הפנסיונרים-לדברי טל...) , מיטת קומותיים לליאור ואליעד , אריאל יישנה איתנו בחדר שינה על מזרן,ובנוסף יש ספה ופינת אוכל שנפתחות למיטה זוגית שאותם לא פתחנו והשארנו אותם לשימוש יומיומי ,מטבח מאובזר לחלוטין וגולת הכותרת עבורנו- יש שני כיורים במטבח!!! וכמובן שרותים ומקלחת.

אחד הדברים שזכינו בהם בעת קבלת הקרוואן הם צליה נפתחת ומקלחת חיצונית-לשימוש רחיצת רגליים בעיקר לאחר הנאה בחופי הים.

בשעה 10 בבוקר לאחר סקירה ובדיקת כל המערכות החיצוניות והפנימיות והבנת הפעלת ביתנו החדש יצאנו לדרכנו לנסיעתנו הראשונה בקרוואן עם התרגשות גדולה לוולמרט.

בתחילה הנסיעה לא פשוטה , קשה מאוד להתרגל לגודל ולתצורה של הקרוואן אך כפיר מסתגל מצוין (טוב כאילו יש לו ברירה?) ומתחילים בנסיעה קצרה של 15 דקות עד העצירה הראשונה.

מגיעים לוולמרט ומתחלקים לשני קבוצות , כפיר-אליעד וליאור אחראים על כל מערך הקמפינג, כלי חד פעמיים ואלקטרוניקה, טל-אריאל ואני אחריות על רכישת כלי מטבח, מצעים, פירות וירקות וכל מה שנשכח...(לא לקחנו שום דבר מחברת הקרוואנים).

קנינו קנינו וקנינו במשך 5 שעות ועדיין לא סיימנו, לא להאמין כמה אפשר לקנות.

לאחר רכישת הדברים נסענו לאנהיים להצטייד בבשרים ועופות כשרים שהזמנו מראש (תודה אנשים טובים, השניצלים היו מעולים...)

בשעה 8 בערב לאחר יום מתיש ומעייף ביותר התמקמנו לנו בחניון הראשון שטל בחרה באנהיים.

כיוון שיש השבתה של המדינה ואנו משנים תוכנית מסלול החניון הוזמן תוך כדי נסיעה ונבחר בקפידה ע"י טל, הגענו לקמפ הראשון שלנו, קמפ מקסים , נקי עם בריכה מחוממת וגקוזי מקלחות מבריקות ועם חיבורים מלאים של מים חשמל וביוב.

בסביבות השעה 9 וחצי בערב אוכלים ארוחת ערב ראשונה בקרוואן ומה בתפריט? פתיתים, שניצלים סלט ירקות וטחינה – טעם גן עדן מחמאות לטבחית!!! תודה רבה טולה שלנו היה טעים להפליא.

הארוחת ערב הייתה בהרכב חסר ללא ליאור ואריאל שכבר בסביבות השעה 6 נרדמו והתחילו את השנת לילה שלהם (איזה המשך לילה מצפה לנו?! אל נשכח ילדים זה שמחה!!!!!!

 Anaheim rv village  . 333 west ball road Anaheim ca 92805
 

יום רביעי 2/10/13 – סן דייגו – שמורת טורי פונס ולה הולה

התעוררנו בארבע בבוקר לקולם של ליאור ואריאל והתחננו בפניהם שייתנו לנו עוד קצת לישון , אך כל תחננוני לא עזרו , אריאל מביאה לי ספר למיטה ורוצה סיפור – עכשיו בארבע בבוקר!

בשל השביתה המדוברת ש"נחתה עלינו" כפיר ואני החלטנו שזה לא ישפיע עלינו ונכון לעכשיו זהו מצב נתון ונראה מה עושים עם זה? (אני לקחתי את זה מאוד קשה ובבעסה, עד שאנו טסים לחול ולארהב יש שביתה?! נראה לכם הגיוני???? לי לא! אך אם זה קרה כנראה שזה לא סתם, כך זה צריך להיות ויש לזה סיבה טובה ולימוד עבורי (אם כי אני עדיין מחפשת את משמעות הלימוד... בסוף זה יגיע) זאת אומרת שצריך לשנות את כל הלוז ומה שתכננתי במשך מס חודשים טובים מונח כעת בצד ומתכננים דברים אחרים על פי הנסיבות,

אז מה שהחלטנו זה שאנו היום יורדים דרומה לסן דייגו בדרך החלטנו לעצור בשמורת טבע שנקראת TORREY PINES  נמצאת צפונית לסן דייגו בשכונת DEL MAR , מרחק נסיעה של שעה וחצי. מה אומר ומה אגיד  איזה שכונה קסומה הכל טובל שם בירק, מים ובתים מדהימים , צמודי קרקע על הרכס והנוף הנשקף הוא של המפרץ, אין מילים החוף בתולי המים תכולים הצמחיה והדשא בצבע ירוק עז (רואים שאין להם שום בעיה תקציבית של מים...) כל הנסיעה הייתה להסתכל ולהתמוגג מהטבע .

הגענו לשמורה ונאמר לנו שאי אפשר להכנס עם הקרוואן, עשינו אחורה פנה וחנינו במרחק די רציני מהכניסה, , תחילה היינו צריכים להגיע לכניסה של השמורה , מרחק הליכה לא קצר אך ההליכה פשוט מדהימה, הליכה לאורך חוף הים , אשר ישנו נחל הזורם ונשפך ומתחבר אל הים פשוט מקסים מקסים.

הגענו אל הכניסה של השמורה לאחר הליכה לא קצרה אך נאמר לנו שצריך עכשיו ללכת למרכז המבקרים שמשם מתחילים מסלולי הטיול, מרכז המבקרים נמצא על ההר, מרחק של 2.5 קמ, לא נורא אך העליה חבל על הזמן , טוב הגענו עד לכאן לא נמשיך? עלינו ועלינו ועלינו עד שהגענו ונכנסנו למרכז המבקרים, היה שווה? ועד איך, בתוך מרכז המבקרים יש פוחלצים של המון חיות – דבר מדהים אתה מסתכל עליהם כאילו הם כאן ועכשו, היום שם פרפרים מכל המינים והסוגים, המון סוגי עופות, שועלים, נחשים, נמרים ועוד כל מיני חיות.

משם החלטנו לעשות את מסלול beach trail מסלול של 2 מייל מפסגת ההר עד חוף הים, לכל אורך המסלול התצפיות מקסימות ומהממות, נהננו מכל רגע ורגע לא רצינו שמסלול ייגמר.

הגענו לחוף ים מדהים ובתולי, זהו חוף ים מוגן יש שם המון עופות דורסים, ברווזים, עורבים, נשרים הנמצאים על החוף על הים על הסלעים שם מטר מאיתנו, פשוט מקסים.

הילדים נהנו בחוף , ליאור ואריאל לא עזבו את המים כל הדרך נכנסות למים , נופלות קמות ועוד פעם כך איזה שעתיים עד שסיימנו את המסלול.

המלצה חמה – זו אחת השמורות המדהימות עם נוף קסום שהיינו בה, מומלץ בחום למי שנמצא באזור.

משם המשכנו לשכונה LA JOLLA   מקום מדהים מדהים, יש בשכונה הזו חוף ים שכלבי הים הם חלק בלתי נפרד מהם, הם רובצים בחוף במרחק נגיעה מהאנשים, זהו מראה נדיר , ממש כמו בנשיונל גאוגרפיק ומה שעוד מדהים שאנשים כך חיים את חייהם בכל הטבע המדהים הזה,

מלבד כלבי הים בשכונה יש מערה שנוצרה מגלי הים (מעין ראש הנקרא), מקום נחמד, אך כפיר אמר שראש הנקרא מכניס אותם בכיס הקטן- האמת שהוא צדק .

משם המשכנו mt. soledad  לתצפית נהדרת על סן דייגו  , כל סן דייגו נפרשת על כפינו פשוט יפה יפה.

האמת שאני אומרת הרבה את המילה מדהים, אבל זה באמת כך , כל דבר כאן , כל נוף כאן הוא פשוט מיוחד מאין כמותו.

לאחר התצפית התמקמנו בקמפ הצמוד למפרץ המישין ביי, קמפ לא מזהיר אך לא נורא ללילה אחד .

הגענו לקמפ  הממוקם על המפרץ שנקרא:mission bay  נשמע מבטיח נכון? אז זהו שלא ככ, החניון היה לא משהו שרותים ומקלחות ברמה בינונית, רעשני – טוב לא נורא בשביל לילה אחד אפשר לסבול זאת.

היינו מחוקים לאחר יום מקסים מקסים, וצריך להחליט מה אוכלים לארוחת ערב, לאחר ברורים הוחלט על עוף בתנור עם בטטה ותפוחי אדמה וכמובן סלט ירקות.

מאוד חששתי מהנסיעות עם הילדים, עד עכשיו עובר מעולה, אליעד מעסיק את עצמו בקריאה וכל מיני משחקים למינהים,וליאורוש מעסיקה את עצמה כל היום עם חומרי היצירה.

הבאתי איתי מיני חומרי יצירה של גן ילדים, פלסטלינות, ברבצק,צבעי גועש, טושים,מדבקות,מכחולים  דפי יצירה וכו'

כפיר אמר לי היום שבכל תכנון הטיול עשינו רק טעות אחת והיא – שנסענו ל6 שבועות ולא ל 3 חודשים!!!!!

יום חמישי 3/10/13 – סן דייגו נושאת המטוסים-חצי האי קורנדו - בומרס

היום הוא יום האבידות והמציאות, תכף ארחיב בעניין.

נתחיל מהלילה – התעוררנו לאחר לילה לבן שליאורוש ואריאלי דאגו לנו לכך, החל מהשעה שתיים לפנות בוקר התחילה תורנות הערנות שלהן, כל אחת בתורה.

אליעדוש התעורר אף הוא מוקדם בסביבות השעה שש בבוקר ורק טולה שלנו ישנה שנת ישרים (אצלה אין שום השפעה שיכולה להשפיע על השינה...)

כיוון שהבנו שלמצוא חניה זה דבר לא פשוט עם קרוואן   החלטנו לנסוע על הבוקר לנושאת המטוסים בכדי שנוכל למצוא חניה בראש שקט.

אך מה שקרה בפועל הוא שאיך שכולנו חגורים ומוכנים לתזוזה כפיר לא מוצא את המפתחות (דבר ראשון שאמרתי לכפיר שקיבלנו את הקרואן זה לשכפל מפתחות כי כך ערבה אמרה וצריך לבצע!!, כפיר ניסה בכמה מקומות לשכפל ולא הצליחו לשכפל את המפתחות.)

מחפשים ומחפשים ולא מוצאים , יש לנו מקום קבוע למפתחות מעל ארונות המטבח, אך הם אינם שם, מתחילים לשחזר את ארועי הבוקר וכפיר לא מצליח בכלל להזכר איפה הניח אותם, הופכים את הקרוואן, מחפשים בפחי אשפה ולא מוצאים את המפתחות,לאחר חיפושים קדחתניים והשעון כבר דופק (עד שהתעוררנו והתארגנו בזמן נצא מאוחר?!) החלטתי שוב לחפש מעל ארונות המטבח-במקום בקבוע שלהם והנה מצאנו אותם. בשמחה רבה ולאחר הנחת רווחה יצאנו לדרכנו בשעה 9

לכיוון נושאת המטוסים (המוזיאון נפתח ב 10 ) ובאמת שהגענו החניון היה כמעט ריק, שילמנו עבור 2 מקומות חניה וחנינו מבסוטים,

כשהגענו פתחנו שולחן לארוחת בוקר , באמצע החניון כאן מגלים שוב את נפלאות הקרוואן, טל תקתקה לנו ארוחת בוקר של מלכים (לא פחותה מארוחת בוקר של קפה ענבל בעין כרם) .

על השולחן היה סלט ירקות , גבינות מעדנים בצים לפי בקשתנו וטוסטים שוווים.

בזמן שטל הכינה את ארוחת הבוקר כפיר הלך לקנות כרטיסים .

בעשר בדיוק נכנסנו לנושאת המטוסים-נושאת מטוסים זו שימשה את ארהב במלחמת העולם השניה, מה אומר ומה אגיד זהו דבר עצום בגודלו, אי אפשר לתאר את ממידיו ולדמיין שכל זה נמצא על הים.

לקחנו סיור עצמאי עם הנחיה קולית (כל אחד מקבל שלט ואוזניות ועל פי סדר המספרים הקיימים במוזיאון לוחצים על המספר המבוקש ויש הסבר), הסיור היה מרתק ומעניין מאוד מאוד , לא להאמין מה אפשר להכיל בתוך הנושאת – עיר שלמה, הנושאת יכולה להכיל כ 6000 איש אך בפועל הכילה 4500 איש, עברנו אגף אגף ולכל הסיפונים, סיפון המנועים התחתון, סיפון האמצעי והסיפון העליון ששם טסים ונוחתים מטוסי הקרב, כל המטוסים והמסוקים הקיימים הם המטוסים שהשתתפו במלחמה, נכננסו לשני מסוקים ומטוס קרב היה מרתק, להרגיש ,לשבת ,לראות ולהרגיש את הדבר העוצמתי הזה,

שעברנו בין האגפים והאזורים לא הבנתי ועדיין לא מבינה איך אנשים חיו כך חודשים ושנים, מדובר על תאים קטנים וצרים ביותר, בכל תא ישנים בערך איזה 20  חיילים במיטות תלת קומתיים ובצפיפות נוראית, כמובן שהקצינים והמפקדים ישנים בתנאים מרווחים יותר ונעימים יותר (הכל יחסית...)  בנושאת יש גם בית כלא של הצוערים שלא ממלאים פקודות, ביקרנו במטבח, במכבסה, אתם צריכים להבין שהכל נראה פשוט קיימי ומוחשי, האוכל במטבח נראה פשוט אמיתי,האנשים שם בגודל הטבעי, הכל שם פשוט מוחשי בצורה יוצאת מגדר הרגיל.

אליעד טל וכפיר אף עשו סימולטר של מטוס קרב בפעולה , כפיר כמעט הקיא את הנשמה, טל ואליעד יצאו מבסוטים כאילו לא היה כלום.

ביקרנו ונהנו במשך 4 שעות !!!!!!!

כשהגענו לקרוואן   (מעכשיו אקרא לו "בית" כך הילדים קוראים לו) אני שואלת את טל איפה הפלאפון שלי, טל מסתכלת עלי במבט של "מאיפה נחתת עלי עכשיו" ואומרת לי אמא אני חושבת שהחזרתי לך אותו, לא טל לא החזרת לי אותו. באותה שניה אנו מבינים שהפלאפון נשכח איפה שהוא בנושאת המטוסים, טל ואני יוצאות לבדוק ולראות אולי נמצא אותו (איזה סיכוי יש כבר שנמצא אותו?!) הולכים למודיעין ומבררים אם מישהו מצא פלאפון – נעננו בשלילה, נכנסנו לנושאת לחפש אותו וכמובן שבתוך כל ההמון אי אפשר היה למצוא משהו, תוך כדי חיפוש איש מהבטחון בא אלינו ואומר לנו שהעבירו למודיעין פלאפון שנשכח שנבוא לרואת אם זה שלנו, טל ואני מסתכלות אחת על השניה בהלם ויורדות למודיעין לבדוק את הענין, תוך כדי הליכה טל אומרת לי אמא בארץ זה בחיים לא היה קורה שאנשים ככה מחזירים פלאפון גם אם זה לא שלנו , האנשים כאן הם משהוא אחר מהארץ.

הגענו למודיעין מציגים לנו את הפלאפון והנה זה הפלאפון שלי!!!!! איזה כיף הייתי בהלם בארץ זה לא היה קורה, מי היה מחזיר פלאפון!!!

כיוון שהילדים היו עייפים הם לא רצו להמשיך לפי מה שחשבנו לכן החלטנו לשנות את המשך התכנון שתוכנן ולזרום איתם, תכננו להמשיך לטייל בנמל ובסיספורט – מקום מקסים של טיילת , סירות מפרש ובכלל אווירה נעימה אך במקום זאת החלטנו לנסוע לקורונדו – קורנדו הינו חצי אי שיושב על מפרץ סן דייגו שמה שמחבר אותה לסן דייגו זהו גשר ענק. נסענו על הגשר הנוף הנשקף ממנו

מ-ד-ה-י-ם , הגשר עובר מעל המפרץ, הים הכחול סירות המפרץ , נושאת המטוסים העצומה, אוניות המפרש, המרינה הנפלאה  זהו נוף שלא קיים בהרבה מקומות, פשוט מקסים מקסים העיניים לא מתעייפות מלהנות ולהתפעל וכל רגע קריאות "אוו איזה יופי " חוזרת שוב ושוב.

הגענו לקורונדו אחד השכונות היוקרתיות של סן דייגו, הכל שופע בירק, מים, בתים מקסימים פרטיים ולכל אחד גינה קטנה ליד הבית ובהרבה בתים דגל ארהב מתנוסס (לאמריקאים יש לויאליות מאוד חזקה למולדתם, לצבא שלהם ולדגל שלהם   - קצת לקנא בהם בזה).

עברנו דרך "מלון דל קורנדו" – מלון הסטורי משנת 1888, אי אפשר לפסספ אותו , מלון  ענק ובנוי כמו פעם-ממש בניה הסטורית.

נסענו לאורך הרחוב הראשי המאופיין במסעדות, בתי קפה וגלריות ולאורכם חוף הים והטיילת ובעיקר נוף קסום. המשכנו לשכונת Coronado cays  המזכיר את וונציה כיוון שבנוי מתעלות , לכל וילה צמודה יאכטה פרטית. לילדים לא היה כח  להסתובב בטיילת אז השארנו אותם בקרוואן באחריותה של טולה וכפיר ואני "גנבנו" לנו איזה חצי שעה רומנטית ונעימה ביחד.

המקום מדהים ביופיו (שימו לב כמה פעמים המילה נאמרת, כי באמת זה כך , הכל ככ יפה ומיוחד ולי בעיקר יש חולשה לים וירק) כפיר ואני הסתובבנו בשכונה , כל יאכטה יותר מיוחדת מהשניה, בדיוק ראינו איזה 4 חברי צעירים חוזרים כנראה מאיזה "טיול ביאכטה" "מחנים" את היאכטה בלגונה ועולים בכבש מהלגונה לביתם . הרגשנו בסרט .

משם המשכנו ל "בומרס" – מרכז בידור משפחתי- הילדים רצו קצת גיוון אז את האטרקציה הזו הם בחרו אחד הפרמטרים לבחירה היה שהם קראו שיש שם מיני גולף וקרטינג  הלכו להתנסות בחבטות כדורי בייסבול – היה צחוקים חבל על הזמן , לקח זמן עד שתפסו את הענין, המשיכו גם במיני גולף – ליאור נהנתה שם בלי הפסקה וגם הצליחה בכמה מקומות להכניס את הכדור לחור.

בנוסף ליאורוש נהנתה מאוד מטיול קטן ברכבת ומעוד כמה מתקנים.

בסביבות השעה 8 בערב הגענו לחניון על המפרץ בשם Chula vista  הנמצא קצת דרומית לסן דייגו

חניון מעולה אומנם יקר אך שווה כל שקל, חניון ממורק בניקיון, מטופח, בריכה מחוממת , גקוזי, -תענוג של חניון נשאר כאן עד יום ראשון.

Chula Vista RV Resort 460 Sandpiper Way, Chula Vista, CA 91910
בזמן שכפיר ואליעד הלכו להתקלח וכפיר לקח על עצמו את תפקיד הכביסות (רק בשביל זה היה שווה כל הטיול הזה!!!!!) טל ואני התארגנו על ארוחת הערב .

לאחר שהילדים הלכו לישון בישלתי לשבת ואפיתי בתנור ופתאום גלאי העשן התחיל לצפצץ כיביתי אותו וכנראה שמשהוא הקפיץ את החשמל, כפיר ואני ניסינו את כל הדברים שאפשר לנסות אך כלום החשמל לא חזר (לערב לא הייתה בעיה יש לנו גנרטור אך מחר יום שישי וצריך לבדוק ולסדר את העניין) לאחר נסיוניות רבות ונשנות הוחלט לעזוב את הענין ולטפל בזה מחר.

מחר לגולנד איזה כיף!!

יום שישי 4/10/13 – לגו לנד

היום הוחלט שנוסעים ללגו לנד, האמת שכבר אתמול בערב החלטנו לכן צריך להיות שם בפתיחה, איזה מזל הפתיחה ב 10 בבוקר, לנו זה הכי מתאים שיכול להיות.

קמנו מוקדם התארגנו ויצאנו לדרך והגענו ברבע לעשר!!!!!!!!!!!

כרטיסים הזמנו ערב לפני באינטרנט כך שלא היינו צריכים לחכות בקופה. הגענו ואיתנו עוד כמה עשרות אנשים מחכים יחד איתנו בכניסה. איך שאנו מחנים את "הבית שלנו" אנו רואים 3 אוטובוסים של ילדי ביס מחנים לידנו , אליעד אומר לי "אמא שוב הבאת אותנו עם כל הילדים, איזה בעסה יהיה צפוף " הרגעתי אותו ואמרתי לו שהוא לא ירגיש אותם מרוב הגודל ואכן כך היה.

הלגו לנד פשוט דבר מדהים ביופיו הכל אבל הכל בנוי מלגו, לא להאמין שאפשר ליצור ולבנות דברים כאלו.

הלגו לנד הוא מעין פארק שעשועים שמתאים בעיקר לילדים עד גיל 10 – זהו עולם ומלואו עבורם, ובנוסף למתקנים קים אזור של מיני לגולנד כל ארהב מלגו, לאס וגאס, וושינגטון, הבית הלבן, גני חיות, כל מיני ערים למיניהם וכו' – יפה יפה יפה .

הפארק עצמו היה לא עמוס בכלל בקושי עמדנו בתורים, התור הארוך שעמדנו היה אולי 15 דקות באיזה מתקן אחד.

בנוסף קיים בפארק גם פרק מים – ליאור ואריאל לא רצו לעזוב שם את המקום נהננו עד הגג.

לאחר שוטטות בפארק הם גילו רכבת הרים נחמדה , טל ואליעד שכנעו אותי לעלות (מי שלא יודע יש לי פחד גבהים) ואמרתי לעצמי למה לא הרי זה לילדים עד גיל 10 לא ?! אז עליתי, איזה פחד אימים, כל הדרך לא נשמתי מפחד וצרחות אימה, וטל ואליעד נקרעים ממני מצחוק . בסוף האטרקציה אני אומרת לטל לא יכולתי לנשום מפחד אז טל עונה לי אמא גם אני לא יכולתי לנשום מצחוק.

סיימנו את שהותנו בפארק בסביבות השעה 4 צריך עוד להתארגן לשבת. בזמן שהתארגו בחניה , מהר מאוד ניצלתי את הזמן ובינתיים הכנתי בצק לחלות, אמרתי בזמן הנסיעה זה יתפח וכך איך שנגיע נאפה אותם כך נחסוך זמן ( שוב פעם מגלים את נפלאות הקרוואן – הכל זמין וקיים).

יצאנו ברבע לחמש מהלגולנד וגוגל מפ הראה שתוך 45 דקות מגיעים , עושים חישוב מגיעים בחמש וחצי שבת בשש ורבע – יש זמן הכל מסודר.

מסתבר שיצאנו בדיוק בשעה של הפקקים ונגיע בשעה שש. תוך כדי נסיעה התחלתי להכין את החלות , אליעד עזר לי במשימה ואף מאוד נהנה.

וכך הכנסנו את השבת קצת בדוחק אך היתה לנו שבת נפלאה, אחת השבתות המרגשות והטובות שהיו לנו.

ערכנו את שולחן השבת עם מפה לבנה שהבאתי מהבית, על השיש פלטה ומיחם שקנינו בוולמרט

ובבית הריח של חלות בית – מי צריך יותר מזה? הדלקנו נורת שבת התפללנו כולנו בקול שירה, האוכל היה ערב לחיך וטעים להפליא והאוירה היתה נפלאה, אחת השבתות הנפלאות שחווינו.

בתחילה שתכננתי את הטיול התיחסתי אל השבתות כאל מגבלה בלוז שלנו, לאחר השבת הזו הודתי שוב לבורא עולם על הדבר הגדול הזה שנקרא שבת, זה היה לנו במקום, המנוחה הזו האיסוף של המשפחה, הרוגע השלווה היה פשוט מושלם.

שבת 5/10/13 -  בחניון צולה ויסטה סן דייגו

את השבת ניצלנו לשינה וצבירת כוחות, יותר נכון רצינו לנצל לצבירת כוחות אך בפועל היה שהתעורננו מוקדם והלכנו לטייל לאורך הטיילת והמרינה בדיוק מעבר לכביש החניון קיימת מרינה וטיילת מקסימה, עם מדשאות , גן שעשועים נחמד וגולת הכותרת היום היה בפארק תערוכת מכוניות אספנות משנות העשרים ומעלה, זה היה פשוט מיוחד ומקסים לראות מקרוב ולהרגיש את המכוניות הללו. איזה יופי כל מכונית מיוחדת מקודמתה, הסתובבנו ונהננו,

לקראת ערב הלכנו לים לראות את השקיעה – אחד הדברים המהממים ביותר שראיתי, שקיעה כזו לא ראיתי הרבה זמן.

רצינו לצאת במוצש אך כיוון שאנו מתכננים מהיום למחר את פעילותנו והילדים היו עייפים כי לא ישנו צהרים הוחלט ברוב קולות להשאר.

מחר הוחלט שנוסעים לפארק בלבואה עד הצהרים ואז נוסעים לכיוון סדונה-אריזונה, אופטימים שהשביתה תסתיים בשבוע הקרוב..

כיף לקרוא

את כותבת בצורה מאוד מעניינת!

את ירושלמית?

אני כן

ליאורה

יום ראשון 6/10/13  פארק בלבואה והתקדמות לכיוון כביש מספר 1

התחלנו את הבוקר די עייפים וחסרי אנרגיה אך חשבנו שעם התזוזה המצב רוח יתרומם, אז זהו שלא בדיוק...

יצאנו בסביבות השעה 9 לפארק בכדי להחנות בחניה של גן החיות בניחותא ואכן שהגענו החניה הייתה ריקה חנינו בשמחה, משם המשכנו לפארק עצמו ,

הפארק עצמו מקסים מקסים, יש שם המון מה לעשות ולראות, המבנים המיוחדים שם, הגן הבוטני מקסים, נכנסנו למוזיאון הרכבות היה מאוד נחמד, הדגמים שהם בונים במוזיאון שעליהם הרכבות נוסעות הם העתק מדוייק אחד על אחד של  אתרים מהעולם.

אראל וליאור מאוד נהנו מהחדר משחקים של תומס הקטר.

לאחר מכן רצינו ללכת למוזיאות התעופה והחלל אך בכניסה למוזיאון טל ואליעד ראו שזה דומה מאוד למוזיאון המדע שהיינו בלוס אנגלס – אז ויתרנו על זה.

משם המשכנו לביתני העולם וצעדנו בגאווה ובראש מורם לביתן הישראלי שדגל ישראל מתנוסס שם – היה מאוד מרגש להכנס לביתן ולראות שעל דופן המשקוף קיימת מזוזה (פתאום דברים טריוואלים מרגשים עד מאוד) ולהיות ולהרגיש שייכות עצומה בעיקר בנכר.

חילקו לנו שם בורקסים הילדים גוועו ברעב כך זה היה במקום והרגיע מעט את רעבונם.

בדרך פגשנו שתי כלות שבאו להצטלם במקום- עשו לליאור את היום, לראות כלה אמיתית בשמלה לבנה וזר פרחים, הילדה התמוגגה!

הפארק עצמו מקסים אך כולנו היום היינו חסרי אנרגיות ורק רצינו כבר לסיים עם זה ולהמשיך הלאה אז לאחר ביקור בביתנים חזרנו לבית.

החברה כבר רעבים אז נסענו לשכונת לה הולה לקנות כמה דברים כשרים שהיה חסר לנו,

קנינו 2 עופות שלמים בגריל, לחמים מעולים, פירות , ירקות – הכל כשר איזה כיף!!!

חיפשנו מקום עצירה לפקניק והגוגל מפ הוביל אותנו למפרץ המיישין ביי שבו קיים פארק ענק עם רצועת חוף מהממת – מקום מושלם לארוחת צהרים.

טל הכינה לנו תוספת של פתיתים וסלט ירקות ונהננו מארוחת מלכים.

זוכרים שהיינו צריכים להתקדם לכיוון סדונה, אז תוך כדי הערכת מצב מחודשת שאולי הפארקים עדיין לא יפתחו הוחלט סופית לשנות את המסלול ולעשות אותו הפוך כלומר לוס אנגלס-כביש 1-סן פרנסיסקו-יוסמטי-וגאס והפרקים טבע באזור-סדונה-לוס אנגלס (בתקווה גדולה שעד שנגיע ליוסמטי הכל יפתח).

לאחר הארוחה התחלנו בנסיעה לכיוון כביש מספר 1 . חיפשנו תוך כדי נסיעה קמפ ללילה ומצאנו קמפ צפונית ללוס אנגלס Castaic Lake RV Park חניון נחמד על שפת אגם בריכה וגקוזי (לא הספקנו להנות מהם)ומקלחות ושרותים מאוד נקיים. כתובת החניון : 31540 Ridge Route Road, Castaic, CA 91384

הנסיעה הייתה מאוד ארוכה כ 3 שעות, כולנו כבר היינו עייפים (עייפות מנטלית לא פחות גורעת מעייפות פיזית) כולנו נרדמנו מזל שטל נשארה ערה עם כפיר והעסיקה אותו כל הדרך.

הגענו בשלום לקמפ מקלחות ולישון.

בזמן שכולם בתרדמה עמוקה אני יושבת ומתכננת "מסלול מחדש"  לשבוע הקרוב ולהמשך הטיול.

יום שני 7/10/13 כביש 1 :סולונג-פיזמו ביץ-מורו ביי

היום התעוררנו ליום חדש! ליום נפלא! מתחילים את כביש מספר 1 איזה כיף!!!

היעד הראשון עצירה בעיירה סולבנג , עברנו דרך סנטה ברברה בלי עצירה בה, הנסיעה מהקמפ שלנו בה לסולבנג היא שעתיים בפועל היה פקק אדיר שהאריך לנו את הנסיעה בשעה, הגענו לסולבנג  בשעה עשר וחצי, הנסיעה עברה מעולה הילדים ראו סרט והעביר להם את הזמן. איך שהגענו נחשו מה עשינו? נכון אכלנו ארוחת בוקר! טל אמרה שכדאי להצטלם לפני הטיול ואחרי הטיול מרוב שאנו רק אוכלים...

בתפריט טל הכינה לנו שקשוקה שחבל על הזמן עם כיכר לחם שחומם בתנור והיה קרנץ

לאחר שהצטיידנו יצאנו לטייל בעיירה, עיירה מקסימה שנוסדה עי מהגרים דנים, כיום מתגוררים שם כ 5000 איש מתוכם כ- 500 דנים, העיירה ציורית ומקסימה העתק של כפר סקנדינבי עם תחנות רוח, כנסיה, חנויות מזכרות, מאפיות – מקום קסום.

שכרנו לנו שם כרכרה עם סוסים וטיילנו לנו כך בעיר – ליאור ואריאל היו מבסוטיות מהעניין.

לאחר שסיימנו את ביקורנו המשכנו לפיזמו ביץ עיירת חוף טיפוסית – איך שנכנסים לעיירה מרגישים את האוירה הנעימה של החופש, הים, ליד כל בית ורכב חונה בחוץ אופנוע ים או איזה סירה, רחובות מלאות בחול ים ממש עיירת חוף.

בפיזמו ביץ קיימת שמורה של פרפרי המונרך (תודה טניה שהסבת את תשומת ליבי למקום, חוויה פשוט מדהימה.)  אלו פרפרים אשר נודדים מהרי הרוקי הקנדי לפיזמו ביץ – מהקור לחום שם הם נחים בנדידה שלהם , עיקר הנדידה היא בחודשים אוקטובר-פברואר מחזה מדהים, זוהיא שמורה של עצים אשר הפרפרים נמצאים על עלי העצים, בתחילה לא רואים כלום כיוון שהם מוסווים בצבע העלים שהכנפיים שלהם סגורות אך שהם עפים הם פשוט יפהפהים, ולראות את המחזה של פרפרים בכמות כזו במרחק נגיעה דבר מדהים (יש רגעים שאני אומרת לעצמי – זה בדיוק כמו בנשיונל גאוגרפיק ופתאום שחווים את זה – זה פשוט עוצמתי!!)

לאחר מכן המשכנו לעיירה בשם מורו ביי – עיירת חוף אשר מתאפיינת בסלע ענקי שממוקם בתוך הים שסביבו חגים שחפים, הסלע ע-נ-ק ועצום מימדים מראה נדיר. עיירה זו מתאפיינת כעיירת דיג, ספינות הדייג הטיילת והמרינה הנפלאה- מקום שכייף ונעים להיות בה, בנוסף ראינו כלבי ים שוכבים להם בכמויות על הרפסודות בים – מראה קסום.

משם המשכנו לחניון הלילה שלנו ב moro  dunes במורו ביי – חנין נחמד על חוף הים ומולנו הסלע המזדקר עם נוף מקסים .כתובת החניון:  1700 Embarcadero, Morro Bay, CA 93442, United States

הערב אליעד החליט שהוא רוצה על האש לארוחת ערב, כפיר ואליעד היו אחראים על העלאש וטל אני היינו אחראיות על הסלט והציפס, אחת הארוחות השוות שהיו לנו עד היום.

יום שלישי 8/10/13 -  כביש 1: ממורו ביי עד לימקלין

היום יש לנו יום גדוש לכן הוחלט לצאת מוקדם , בשבע בבוקר כבר היינו בהתנעה, הבוקר פנינו מועדות לשמורה Montana de oro state park הנמצאת 25 קמ דרומית למורו ביי,

בדרך עצרנו ב"ראלף" רשת סופרים שיש בה מחלקה כשרה, הצטיידנו בירקות, פירות, לחמים וחלב.

כבר במעלה הדרך לשמורה הנוף המשתקף הינו מיוחד, מעברנו האחד משתקף האוקיינוס ומעברנו השני עבותי יער עם חיות בר נפלאות שנקרות בדרכנו , זכינו לראות שועלים  ואיילים( לדברי ליאור ואליעד אלו הם במבי, ) חוצים את הכביש לנגד עיננו, סנאים רצים במהירות ומקפצים בין עצים .

בהגיענו לשמורה החלטנו על מסלול Bluff trail , מסלול מעגלי יפהפה בין 5 ק"מ, כל המסלול הוא בהליכה לאורך חוף האוקיינוס אשר הנוף בין רגע לרגע ובין נקודה לנקודה משתנה, המפרצים , רעש הגלים, העופות הנמצאים על סלעי האוקינוס, הלוטרות המקסימות ששוחות להנאתם בים, אדוה הגלים, המפרצונים המדהימים, כל אלו ראו עינינו ולא הפסיקו להתפעל , טל ואליעד ירדו עד לחוף הים, שיחקו שם קצת ונהנו .

המסלול היה מקסים מקסים, לא רצינו שייגמר. לכל מי שנמצא באזור לא לוותר על שמורה נפלאה זו – מומלץ מאוד.

לאחר מכן המשכנו צפונה עד סן סימון לעצירה במושבת פילי הים Piedras blancas – מחזה

מ-ד-ה-י-ם, מאות פילי ים רובצים להם על חוף הים מטר מאיתנו, ממש מול עינינו עד מרחק נגיעה "ומשתזפים" להם שם, חלקם בתוך הים, חלקם משחקים אחד עם השני, רובם פשוט שוכבים על החוף  - ואנו נהנים ומתמוגגים, היינו שם בערך שעה שלמה נהנים מפלאי חיה זו.

לאחר מכן המשכנו לשמורה Limekiln – אחד המקומות המדהימים שהיינו, זוהיא שמורת טבע אשר נמצאת בחבל אזור שנקרא big sur אזור שכולו יערות אשר מרוכזות שם עצי הרדווד (redwood) העצים הגבוהים בעולם ומול נוף כחול של ים ,

בשעה 4 הגענו לשמורה ודי התלבטנו אם לעשות את המסלול בשמורה או לוותר כיוון ששקיעה בסביבות השעה שש, בשכנוע של טל נכנסנו לשמורה ומה אומר "אין מלים" מראות כאלה לא רואים כל יום, החלטנו על מסלולfall  Limekiln  כ 3 קמ המוביל למפל מים שגובהו 30 מטר, המסלול כולו לצד עצי הרדווד ולאורך הנחל, חוצים גשרונים מקסימים ונהנים ונושמים את הטבע הנפלא הזה, לאחר המסלול המשכנו ועברנו תחת גשר השמורה אשר מוביל ישר לחוף האוקיינוס, איזה מקום פשוט אלוהי!

בתכנון היה ללון שם בחניון הלילה אך שהגענו הבנו שהכניסה ללינת לילה היא רק לקרוואנים שהם 24 פיט ושלנו הוא 30 פיט לכן ללון לא נוכל, כמה חבל!!!!!!!!!!!!!!!!

השעה כבר 7 בערב , כולנו כבר עייפים ועדיין אין לנו מקום לינה(יש לציין שמאוד קשה למצוא מקומות לינה יפים בכביש 1, לכן בדכ רצוי להזמין מראש, כיוון שהמסלול שלנו התהפך אין לנו שום חניון מוזמן מראש, המזל הגדול שלנו שנסענו לא בתקופת העומס ולכן יש לנו עדיין סיכויים טובים לישון איפשהוא הלילה בחניון יפה)

המשכנו עוד צפונה לכיוון big sur כולנו בתקווה גדולה שיש סייט אחד פנוי, נכנסים לחניון והנה מצאנו סייט פנוי, שמחה וצהלה, החניון הוא ללא חיבורים כלל וכלל (ללא חשמל, מים וביוב,) בטבע נטו, איזה כיף!!!!!!!!!!!!!! להיות כך בחשיכה, לראות את כוכבי השמים ולהנות מהשקט ומהטבע הנפלא, התמקמנו בסייט

ואיך אפשר להיות כך בטבע בלי מדורה, ישר מתמקמים למדורה, אליעד אחראי על חיטוב העצים עם הגרזן ומתחיל במלאכה, לאחר עבודה קשה אליעד מצליח להדליק את המדורה, אוו איזו מדורה איזה כיף, פשוט חלום לשבת כך בטבע מול המדורה שמחממת את כולנו , בזמן שאליעד וכפיר אחראים על המדורה, טל ואני אחראיות על ארוחת הערב,

אכלנו בחוץ לאור המדורה היה כיף כיף כיף, אחד הקמפים הכי כיפיים שהיו לנו עד עכשיו.

יום רביעי 9/10/13 – כביש 1 עד מונטריי

היום שוב קמנו מאוד מוקדם הרי התקדמנו צפונה ואנו צריכים לחזור דרומה לשמורה Julia pfeiffer burns, לכן יצאנו ב7 בבוקר הילדים עדיין ישנים וחזרנו דרומה מרחק של 40 דקות נסיעה.

הגענו לשמורה ב 8 בבוקר עם פתיחתה היינו לבד בשמורה, בכניסה לשמורה יש שלט שאין כניסה ל RV צריך להחנות בחוץ וללכת ברגל עד השמורה, כיוון שהגענו מוקדם מאוד (ראשונים אפשר לומר) ניסינו את מזלנו ובקשנו רשות להחנות בתוך השמורה – והנה קבלנו אישור ("שיטת מצליח").

הערנו את הילדים הכנו ארוחת בוקר מעולה ובסביבות השעה 8וחצי יצאנו למסלול Ewoldsen loop trail – כ 6.5 קמ , הליכה תחת עצי הרדווד ותחת הנחל הנפלא הזורם לאורכו, וכל המסלול הוא בין העצים ומוצל, המסלול הוא בתוספת גובה של 400 מטר, לא פשוט אך אפשרי, ההליכה הייתה נעימה, יפהפיפיה , חצינו גשרונים מקסימים ולכל אורך המסלול קיימים ערוצי מים . כשהגענו למעלה ההר הנוף הנשקף ממנו פשוט לא יאמן, אי אפשר לתארו במילים, לפנינו התגלה כל פאר הטבע בהדרו, מה רבו מעשיך ה', צד אחד ההרים העצומים והעצים הגבוהים בצבעים שונים ומצד שני האוקיינוס, שוב האוקינוס – מה אומר ומה אגיד, ים שלא נגמר, מפרצי ים עצומים, צבע ים כחול תורכיז, פשוט מהמם ומדהים.

כיוון שלא רוב המטיילים עושים את המסלול הזה היינו בו לבדנו!! כל פאר הטבע שלנו לבד, איזה כיף, שרנו שירים בעברית, שיחקנו תוך כדי הליכה היה פשוט כיף לא נורמלי.

אי אפשר היה להפסיק ולהסתכל (כבר לא היה מספיק מקום בזיכרון המצלמה...).

יש לציין שאנו רק עם מנשא אחד לאריאל, ליאור הלכה והולכת את כל המסללולים ברגל, בתחילה היא עייפה ואין לה כח, אך בשיתוף פעולה כללי של כל המשפחה ובמשחקי דרך למינהים ההליכה הופכת לחוויותית  ונפלאה.

סיימנו את המסלול בסביבות השעה 12, ומשם המשכנו למסלול Mc way falls overlook המוביל אל מפל מים בגובה 25 מטר הזורם היישר למי הים, מסלול קל וסלול אפשר לעשותו עם עגלה.

אחד המראות הנדירים שחווינו , המפל פשוט נשפך לתוך האוקינוס מחזה מרהיב. אחד הנופים הנדירים ביותר.

בסביבות השעה אחת המשכנו ל Point Lobos State park – שמורת טבע אשר מוגבלת בכניסת מבקריה, כל יום מורשים להכנס כ 450 מבקרים, למזלנו הטוב הספקנו להכנס לשמורה, גם כאן אין אפשרות להכנס עם קרוואן אלא מחנים אותו בחוץ, יישנם כמה מסלולי טיול אך המרחק בין מסלול למסלול ברגל הוא ארוך, הגענו בשעה שתיים לשמורה , מגיעים למרכז המבקרים והריינגר שואל אותנו מאיפה אנחנו, עונים בגאווה מישראל והופ הוא שולף לנו מדריך על השמורה בעברית ! היה מאוד נחמד לראות סוף סוף משהוא מוכר ונוח.

בשמורה קיימים 4-5 מסלולים אנו בחרנו מתוכם 3.

אחד הדברים "הבעייתים" בשמורה זו שקיימים לכל אורכה צמח רעיל הנקרא "האלון הרעיל"

poison oak   נגיעה בו גורמת לגירוי ופריחה קשים צמח זה נפוץ בעיקר במדינת קליפורניה .

התחלנו ללכת לאורך השביל  והגענו לתצפית מדהימה על האוקינוס (רק שתבינו שמכל תצפית רואים נוף אחר ודברים חדשים שלא ראיתם לפני כן), משם החלטנו ללכת דרך השביל ולא דרך הכביש למסלול הליכה Sea lion point trail .– איזה מקום מדהים, רואים שם באמצע האוקינוס סלע עצום שעליו מאות אריות ים, איזה יופי!, לאורך המסלול יש אפשרות לרדת ולהגיע עד החוף עצמו ולהרגיש את גלי הים ניתזים עליך, חוויה אדירה.

איך שמסיימים את המסלול טל ואליעד מגיעים אלינו ואומרים לנו שקרתה להם תאונה, הם שיחקו עם ליאור משחק שסופרים עד 5 ובחמש רצים (משחק לעידוד הליכתה של ליאור) ובזמן הריצה אליעד נתקל באבן והחליק על כמה שיחים והם חושבים שאחד מהם הוא הצמח הרעיל. (רק זה היה חסר לנו עכשיו!!), הלכתי איתם למקום שבו הוא נפלא וקטפתי משם (בעזרת הסוודר שלי) את הצמחים שאליעד החליק עליהם וניגשתי לריינגר שיומר לנו אם מדובר בצמחים הרעילים,  הוא אמר לנו שהוא  לא חושב שזה רעיל אך צריך לשטוף את האזור טוב טוב במים וסבון ולכבס היטב את כל הבגדים, מיד ביצענו את דברו והמתנו בדריכות לראות אם חל גירוד כלשהוא אצל אליעד, ב"ה עבר בשלום למזלנו הטוב ולמזלו העוד יותר טוב של אליעד לא דובר בצמחים הרעילים.

לאחר מסלול זה כבר השעה הייתה כבר 6 והחלטנו שמספיק לנו  להיום ושמנו את פעמינו לחניון בכרמל carmel by the river rv park – איזו עיירה מקסימה, בתים פרטיים ולצד כל בית חוות יפות, הכל ירוק, נקי פשוט תענוג לעיניים , קלינט אסטווד היה ראש העיר בעיירה זו. חמד של מקום.

הקמפ נמצא על נהר הכרמל עם חיבורים מלאים, הסייט שלנו היה על גדות הנהר ועם חלקת דשא, קמפ מקסים , קטן ונעים. (לא הזמנו מראש פשוט הגענו ובדקנו שיש מקום)

הגענו לקמפ בסביבות השעה 6 וחצי והחלטנו ארוחת ערב על האש, איזה כיף, בארוחות כאלה כפיר ואליעד על המנגל, טל ואני על הציפס והסלט, היה טעים וכיף גדול עם המשפחה.

אחרי ארוחת הערב היינו מחוקים, עברנו עלינו ימים גדושים בטוב, נפלנו שדודים למיטה.

יום חמישי 10/10/13 מונטריי

היום קמנו באיזי, הערנו את כולם בסביבות השעה 9 והתחלנו בנסיעה בכביש "17 המייל" זהו כביש בין מונטריי לכרמל שאורכו כ 17 מייל ,

הרבה דובר בפורום על כביש זה, האם כדאי או לא? אנו מאוד נהנו מכביש זה ומהדרך ושמחים שלא ויתרנו, לדעתי אם יש זמן אז למה לוותר? עוד שעתיים נסיעה לא קריטי, אך אם צפופים בזמן אפשר לוותר - לא קריטי.

אזור זה הוא בתיהם ואחוזותיהם של עשירי קליפורניה,מצד מערב רואים את החופים הסלעיים של האוקיינוס ומצדו השני רואים את אחוזותיהם הנפלאות ואת מגרשי הגולף והדשא האין סופיים, וכמובן את האיילים הרועים שם דרך קבע, אני חייבת לציין שאני נהנתי לא פחות מלהסתכל על בתיהם ואחוזותיהם של אותם עשירי קליפורניה, איזה עושר! איך אנשים מגיעים לעושר כזה?! מקווה בשבילם שקיים אצלם האושר כמו העושר!!!

דרך זו היא דרך אגרה שעולה 10$ (הם צריכים להתעשר יותר לא?) ולאורכה קיימים 21 מפרצי עצירה של כלבי ים, אריות ים, איי הציפורים ועוד, דרך נופית מקסימה ומיוחדת, נהננו מאוד ועצרנו כמעט בכל תצפית עצירה.

משם המשכנו ל"אקווריום של מונטריי" כמה נאמר וסופר על מקום זה, ואכן לא התאכזבנו. הגענו בסביבות השעה 11 למונטריי מצאנו חניה באחד הרחובות הסמוכים והתחלנו את היום בעיירה בארוחת בוקר נפלאה בביתנו, לאחר ארוחת הבוקר שמנו את צעדניו לכיוון האקווריום, הלכנו לאורך הטיילת היה נעים ונוף יפה , בהמשך דרכנו אנו רואים אנשים מצלמים ונעמדים , הבנו מיד שיש שם משהוא שאסור להחמיץ. הגענו למקום ואווווווו מאות כלבי ים על חוף הים משחקים, שוחים , נכנסים ויוצאים לים וסתם כך שוכבים להם, נהננו מאוד לראות אותם ועמדנו שם דקות ארוכות מאוד. (יכולים לסמן וי אחד גדול פגשנו פילי ים, כלבי ים, אריות ים ולוטרות ).

הגענו לאקווריום ודבר ראשון תכננו את ביקורנו לפי המופעי האכלה הקיימים, אני אישית הכי אהבתי ונהנתי מביתן המדוזות, איזה יופי, כמה סוגים ואיזה צבעים מיוחדים.

אליעד ליאור וטל הכי נהנו מפינת הליטוף של כל מיני יצורי ים, אצות, הצמחיה הגדלה באוקינוס.

נהננו גם מסרטי הטבע המופיעים באקווריום, .

לאחר 4 שעות ובמאמץ רב גררנו את טל ואליעד החוצה.

משם המשכנו לטייל לאורך הטיילת והגענו עד חוף "כף האוהבים" מעין מרינה של חוף ים יפהפה אשר בקיץ שוקק חיים.

משם חזרנו "הביתה" ללינה ב gilroy garlic שנמצאת  בעיירה גילורי.

את חניון זה הזמנו בדרך ותוך כדי ביצוע ההזמנה הפקידה ביקשה מכפיר מספר טלפון, כפיר מסר לה את המספר שלו והיא מתעקשת איתו שזה לא המספר שלו, ושהוא נותן לה מספר טלפון מזוייף, כפיר מנסה להסביר לה ששלושת הספרות הראשונות הם הקוד של המדינה שממנה אנו מגיעים – מישראל אך הפקידה בשלה צועקת עליו שהוא מרמה אותה ומשקר לה וכו' ומפנה אותנו לחניון אחר, היא לא רוצה שנבצע אצלה הזמנה. כפיר שוב שואל אותה מה הבעיה? ומסביר לה שוב בפעם האלף ששלושת הספרות הראשונות הם של המדינה שממנה אנו מגיעים – מישראל, פתאום הפקידה כנראה הקשיבה לו ולא רק לעצמה והצטערה מאוד על הסיטואציה ,ואלף התנצלויות, הגענו כאשר כבר המשרד נסגר, מושארת מעטפה ענקית שרשום עליו בענק KFIR VIP  בודקים ורואים שקיבלנו את הסייט הכי טוב שקיים בקמפ, היה די מבדח.

איזה כיף מחר יום שכולו SHOPPING

יום שישי – שבת 11-12/10/13

היום זהו יום שמוקדש כולו לקניות בoutlet Gilroy הקיימים בו 145 חנויות.

היום כולם זינקו מהמיטות במהירות הבזק, האוטלט נפתח בשעה 10 וכבר בשעה 9 וחצי הגענו והמתנו שהחניות יפתחו את שעריהים.

בשעה עשר בדיוק טל ואני פתחנו את שעריה המודיעין בכדי לקחת מפות וקופונים.

בזמן שטל ואני בשופינג, כפיר נסע עם הקרואן לחשמלאי לסדר את החימום שלא עבד אצלנו בחדר שינה.

עד השעה אחת טל קונה וקונה וקונה וקונה לעצמה בגדים..

בשעה אחת התחלפנו – טל נשארה "בבית" עם הילדים וכפיר ואני יצאנו לקניות, קנינו לכפיר גרדרובה שלמה.

גם פה גילינו את נפלאות הקרוואן שלא צריך להסחב עם כולם לקניות, הקטנים נשארו שיחקו, עשו יצירות, ראו סרט,

בשעה שלוש וחצי חזרנו לקרוואן ואיך שאני נכנסת לקרוואן כל "הבית" שלטים וציורים של יומולדת שמח, כן היום יש לי יומולדת 40. מאוד התרגשתי והופתעתי, שרנו שמחנו ואפילו אכלנו עוגת יומולדת שטל התעקשה שאופה אתמול (עכשיו הבנתי למה).

תוך כדי השמחה הכנתי את הבצק לחלות שיתפח לבינתיים.

מי היה מאמין שיום שלם נקדיש לקניות ועדיין לא נספיק הכל.

כיוון ששבת עוד מעט בשעה שש עזבנו את הקניון ונסענו לקמפ ב betabel rv park הנמצא מרחק של 15 דקות נסיעה מהאוטלט, חניון מקסים, עם נוף משגע של הרים ועצים , בחניון קיים מיני גולף, מגרש כדורסל קטן ובריכה.

שוב הכנסנו את השבת בדקה ה 90, התפללנו כולנו יחדיו , הדלקנו נרות שבת והכנסנו את השבת בשמחה והודיה לבורא עולם.

בערב שבת הילדים וכפיר חגגו לי המשך יומולדת מהבוקר

איזה כיף זה שבת , ההתאספות של כל המשפחה , ההפסקה השלווה מהמרתון היומיומי, איזה כיף.

תודה בורא עולם שחשבת על זה!

עברנו שבת נפלאה, היה ממש כיף, נחנו שיחקנו כדורגל משפחתי טיילנו בקמפ היה מקסים.

פגשנו שם זוג מבוגרים שחיים שם כבר 10 שנים בקרוואן!!

הגיע מוצש ומה עושים? שוב קניות! לא הספקנו הכל יום שישי.

בשעה 11 וחצי חזרנו לקמפ עייפים אך מרוצים.

הי ליאורה,

תודה רבה על המחמאה,

אנו גרים באפרת - סוג של ירושלמים 

יום ראשון 13/10/13 סן פרנסיסקו

כיוון שיש לנו רק יומיים בסן פרנסיסקו (בתוכנית המקורית היו 4 ימים...)החלטנו שיוצאים על הבוקר המוקדמות , ואכן בשעה 5 בבוקר שכולם עדיין ישנים כפיר התניע את "הבית על גלגלים" והחל בנסיעה, מדובר בנסיעה של שעה וחצי.

כיוון שמאוד קשה להתנייד עם קרוואן ברחובות סן פרנסיסו והדרך הטובה ביותר להכיר את העיר היא דרך הרגליים החלטנו על סידור כזה: מחנים את הקרוואן בבארט (תחנת רכבת) בדאלי סיטי ומשם לוקחים רכבת למרכז העיר וממשיכים משם.

וכך עשינו, כפיר הגיע לברט בשעה שש וחצי בבוקר  וחזר לשינה של שעה, בשעה 7 ורבע השכמת בוקר וארוחת בוקר הפעם קלילה (הכנתי סנדוויצים ).

בשעה שמונה בבוקר כבר היינו על הרכבת! היה מאוד נחמד להשתמש גם בתחבורה ציבורית וגילינו לדעת שזה מאוד נח וקל . ליאורוש נהנתה מהנסיעה ברכבת וחיכתה כבר לחזור בכדי שניסע עליה שוב.

התחלנו את סיורנו ממזח  39 של רציף הדייגים המפורסם של סן פרנסיסקו, ייחודו של המזח הם אריות הים שפוקדים את המזח מאז רעידת האדמה שפקדה את סן פרנסיסקו בשנות ה90, זהו מחזה מדהים ונדיר ביופיו, הם ממוקמים על רפסודות על המזח מרחק נגיעה מהם בכמויות עצומות, שוחים, משחקים וסתם יושבים שם על הרפסודות – מחזה מדהים , נהננו מאוד מאוד, היה מאוד קשה לעזוב את המקום.

משם המשכנו לטייל לאורך הרציפים עד רציף 45, ביקרנו במוזיאון הימי הקיים שם ונהננו מתצוגתיהם של הצוללת פומפניטו ומאונית הקרב אשר שימשה את ארהב במלחמת העולם השניה.

כיוון שהגענו ביום ראשון נהננו גם ממופעי הרחוב השונים שהיו ומהאוירה הנעימה.

בהמשך ביקרנו במאפית "בודין" מאפיה שייחודה אפית לחמים בכל מיני צורות (צבים, תנינים, דובים ועוד), עצרנו שם להפסקת קפה, מצאנו גם לחמים וקראוסון כשרים וחמאה כשרה וישבנו לנו ושתינו קפה עם הלחמים והקרואסון – היה במקום ומאוד טעים.

במאפיה קיים חלון ראווה ששם רואים את תהליך הכנת הלחמים, היה מקסים ומאוד מעניין, משם המשכנו לטייל אורך הטיילת, פגשנו את כל סוגי הסרטנים והלובסטרים חיים בתוך גיגיות עם קרח ורק מחכים ללקוחות שיבחרו להם איזה סרטן לארוחת צהרים (אלינו זה לא דיבר ואת הילדים זה די הרתיע...)

 משם המשכנו לתחנת הקרוניות , אנו הרי תיירים אז אם כבר אז כבר, נהיה תיירים עד הסוף, החלטנו לנסוע בקרוניות המפורסמות של סן פרנסיסקו, אלה שרואים בסרטים את האנשים עומדים ואוחזים במעקה הקרוניות.

הגענו לתחנה שילמנו וחיכינו בתור שעה!!!

ההמתנה הייתה נעימה ולא הרגשנו את זמן ההמתנה, השארתי את כפיר כממתין בתור ולקחתי את ליאור ואריאל לטייל באזור, ממול התחנה יישנו חוף ים מקסים שאפשר להנות ממנו ,הצופה לנוף גשר הזהב, מראה ונוף מדהים. הראות הייתה ברורה, ללא ערפילים . מזג האויר היה מושלם פשוט קייצי ונעים. בסמוך לחוף הים יש מדשאות נעימות , טל וליאור נהננו מאוד מחוף הים (המים קפואים ולמרות זאת ראינו שם שחיינים ששוחים את שחיית הבוקר שלהם, ליאור ואריאל שיחקו בחול) ומלהתגלגל במדשאות.

עלינו על הקרוניות טל ואליעד אוחזים ועומדים מחוץ לקרון ואנו יושבים מולם, היה כיף מאוד, כל סן פרנסיסקו בנויה מעליות וירידות.

היה כיף לעלות ולרדת אותם עם הקרוניות, נסענו עד התחנה האחרונה של הרכבת עד כיכר יוניון ואחכ חזרנו וירדנו ברחוב לומברד – הרחוב המפותל ביותר בעולם, המהירות המותרת שם היא 25 קמש , רחוב מקסים מטופח ונקי, מקום מקסים אך אני לא מבינה איך האנשים שחיים שם מסכימים כך לחיות עם כל התיירים שחודרים להם לבתים ולפרטיות.

משם חזרנו חזרה לרציף הדייגים לאכול צהרים שהבאנו איתנו וחזרה ל"בית"

בסביבות השעה חמש הגענו ל"בית" והחלטנו שנוסעים ל"סוסליטו" ולנסוע על גשר הזהב, מה אומר ומה אגיד אין מילים!! גשר הזהב פשוט מדהים בעוצמתו ובגודלו, חצינו אותו ועצרנו לתצפית וגם הלכנו קצת לאורכו ברגל בכדי להרגיש את עוצמתו, איזה יופי לא נתפס שבני אדם בנו דבר כזה עוצמתי. הגענו לגשר לקראת ערב ולראות את המחזה של הגשר והנוף הנשקף ממנו בלילה עם כל האורות היה מדהים.

לאחר שנהננו מהגשר המשכנו לתצפית ב"גבעות התאומות" מדובר בשתי גבעות מאוד דומות בגובהם שהתצפית הנשקפת ממנה היא תצפית על כל סן פרנסיסו, הגענו בסביבות השעה 8 לגבעות והנוף הנשקף היה עוצר נשימה, כל סן פרנסיסקו פרושה לפנינו עם אורותיה, ראינו את גשר הזהב וגשר ביי ואת כל רחובותיה היה פשוט מדהים.

משם המשכנו לקמפ – אלא שהקמפים שהתקשרנו אליהם בבוקר היו מלאים, אז מה עושים? הקמפ הקרוב ביותר היה מרחק של שעה נסיעה, כפיר כבר היה גמור מעייפות אז נכנסנו למרכז קניות ופשוט סגרנו את וילונות "הבית" והלכנו לישון – שוב חווים את נפלאות הקרוואן.

היום היה יום מקסים ועמוס כמו שצריך, עם הליכה מרובה והנאה גדולה

סן פרנסיסקו עיר מדהימה ביופיה  ולא סתם נחשבת כאחת הערים היפות בעולם..

מזג האויר היה לטובתנו, היתה לנו ראות ברורה (סן פרנסיסקו מוכרת בעננות ובערפילים הקיימים בה), מזג אויר קייצי, נעים ונפלא.

היום היה יום כיף לא נורמלי.

יום שני 14/10/13 – סן פרנסיסקו

היום התעוררנו די מאוחר בשעה 8, שוב אותו סידור כמו אתמול נוסעים לתחנת הרכבת BART מחנים את הקראוון ומשם לוקחים את הרכבת למרכז העיר.

יש לציין שהתחבורה הציבורית בסן פרנסיסקו נוחה, זמינה קלה  ומצויינת, אין צורך להתנייד ברכב (מאוד קשה למצוא מקומות חניה)

שוב אוכלים ארוחת בוקר דשנה ובריאה ומתחילים לנוע לכיוון הרכבת, ליאור הכי מבסוטית מסידור הנסיעה ברכבות.

היום אנו שמים את פעמינו למגדל "קוויט" זהו מגדל המשמש כנקודת תצפית כל סן פרנסיסקו, הבנוי בצורה של צינור מכבי אש אשר נתרם ע"י אשה בשם לילי קוויט שהיתה אוהדת של מכבי האש, הרומן בינהם התחיל מכך שכשהיתה ילדה היא ניצלה משריפה ע"י הכבאים.

היינו צריכים להשתמש ב 3 כלי תחבורה ציבורית, תחילה נסענו בבארט וירדנו איפה שהוא בסן פרנסיסקו (לא זוכרת את שם התחנה שירדנו בה) משם לקחנו אוטובוס עד תחילתו של הרובע האיטלקי ומשם קו 39 עד למגדל קוויט.

שהגענו לתחילתו של הרובע האיטלקי (לפני שהמשכנו למגדל קוויט) נתקלנו בקבוצת אינדיאניים שהפגינה על עצמאותם בארהב. לאות מחאתם הם לבשו את לבושם המסורתי והתחילו לרקוד את ריקודם – היה מרתק ומעניין , נהננו ביותר לראות אינדיאנים אמיתיים הלבושים כמו שאנו רואים ומדמיינים.

לאחר מכן עלינו על האוטובוס לכיוון מגדל קוויט , הגענו למגדל, פנים המגדל מעוטר בציורי קיר

 שאומנים בשנות ה 30 ציירו אותם. עלינו במעלית אל ראש המגדל והנוף הנשקף משם פשוט מהמם ביופיו, כל סן פרנסיסקו פרושה לפנינו, פשוט מקסים.

לאחר שנהננו מהתצפית אליעד שוב גילה "גזלן" של גלידות נסטלה, איזו שמחה עשינו הפסקת גלידות במדשאה ומול הנוף הקסום של סן פרנסיסו.

ממגדל קוויט התחלנו לרדת רגלית לכיוון הרובע האיטלקי, כל הרחוב מושפע ממסעדות איטלקיות, על עמודי החשמל מצורייים דגלי איטליה, ובחנויות מתנוססים דגליהים.

משם המשכנו לרובע הסיני – האוירה משתנה מיד בשלטים בשפה הסינית, במבנים וריחות ומראות אחרים.

רובע זה הוא מקום האיכלוס השני הגדול ביותר של הסינים מלבד סין כמובן, היה נחמד מאוד לשוטט שם ולהכיר עוד תרבות ששונה לנו, כפיר אמר שכך בדיוק שנחאי נראית רק יותר צפופה, הסיניים הקימו את הרובע הזה והעתיקו אותו בדיוק לפי התרבות ומקום הולדתם.

תוך כדי הליכה ברובע פתאום אנו רואים שלט בעברית "סברה מסעדה גלט כושר" איזו התרגשות ושמחה בלב כולנו, מיד כמובן עלינו למסעדה  ואכלנו שם צהריים, היה מאוד נחמד וטעים.

משם המשכנו לכיכר יוניון – מרכז העסקים של סן פרנסיסקו, ראינו את חנות "מסיס" הענקית , את חנות OLD NAVY והיה נחמד מאוד להסתובב שם, המשכנו משם ל"גני ירבה בואנה" יש שם גן שעשועים גדול והחלקה על הקרח, אך שהגענו הגן שעשועים בשיפוץ ולטל וכפיר לא התחשק החלקה על הקרח , אליעד התאכזב אך התגבר במהירות על אכזבתו.

משם חזרה ל"בית" והפעם נוסעים לקמפ ANTHONY CHABOT (תודה לך ערבה על הטיפ הנפלא, אחד החניונים המקסימים שהיינו בהם), קמפ בטבע שנמצא באוקלנד,אז גם זכינו לנסוע על BAY BRIDGE גשר בעל 2 קומות, בקומה התחתונה זו נסיעה מסן פרנסיסקו לאוקלנד ובקומה העליונה זו נסיעה מאוקלנד לסן פרנסיסקו, גשר מהמם ביופיו עם נוף לא מהעולם הזה (מתחרה ביופיו עם גשר הזהב, שניהים מדהימים ומיוחדים ). וגם זכינו לקמפ מדהים בלב היער עם נוף נושק לאגם, חניון ללא חיבורים כלל לא של מים ולא של חשמל ואסור להפעיל גנרטור, היה פשוט ערב קסום ומיוחד רק אנו והטבע, ככ מיוחד לשמוע את רחשי הטבע , את כוכבי השמים ואת הירח המלא שהאיר לנו את הליל,

 אליעד היה אחראי על המדורה ופגשנו בדרך במבי ואיילות שהגיעו עד אלינו ממש.

היום היה יום נפלא עם סוף יום קסום .

מחר נוסעים ליוסמטי – עדיין יש שביתה אך החלטנו שנוסעים ומה שיהיה יהיה,

יום שלישי 15/10/13 - יוסמטי

היום החלטנו שנוסעים לכיוון יוסמטי גם אם עדיין יש שביתה, מדובר בנסיעה של 4.5 שעות.

כפיר החל בנסיעה ב 7 בבוקר שכולם עדיין ישנים –( שוב פעם גילינו את נפלאות הקראוון)

הגענו בסביבות השעה 11 בבוקר למריפוסה – עיירה הנמצאת כ 70 קמ מיוסמטי, עיירה מקסימה כמו בסרטים, לכולם יש טנדרים ישנים, האוירה במקום כמו עיירת בוקרים, האנשים שם עם כובעי בוקרים, מקום נחמד מאוד,

עצרנו שם לארוחת בוקר מושקעת וטעימה.

משם המשכנו ליוסמטי, בדרך ליוסמטי כבר הנוף מהמם, הכל ירוק, עצים נהר המרסד זורם לאורך כל הדרך, הסלעי גרניט וההרים הלא נגמרים מלווים אותנו לאורך הנסיעה.

בתחילת היום היתה בי אכזבה שהגענו עד לכאן , שרואים את שלטי הדרכים yosemity  ולא נוכל להנות מפלאי הטבע. אך ככל שהתקרבנו לכניסה של היוסמטי הכל התפוגג, איזה יופי, איזה נוף באמת שדברים כאלה לא רואים בכל יום ובטח לא בכל מקום, פשוט אין דברים כאלה!!!!!!!!

בכניסה לשמורה יש שלט גדול המודיע על כך שהשמורה סגורה, אך אנו, הגענו עד לכאן ולא ננסה להכנס? , אז ניסינו והבנו שהכביש בשמורה פתוח עד מעבר טיוגה אך אסור לעצור בדרכים.

נכנסנו ונסענו לכיוון העמק של הפארק וכל הדרך רק מילה אחת יצאה מפינו וואווו, פשוט כך אני חושבת שזהו מקום גן העדן, אי אפשר להסביר ולתאר את זה אחרת, היינו רק אנחנו על הכביש (בהמשך היו עוד איזה 3 רכבים) ונהננו מכל רגע, נכון שאמרו לנו שאסור לעצור, אז אמרו! לא עמדנו בפיתוי עצרנו ועצרנו בכל נקודת תצפית ובכל מקום שרצינו ונהננו מהלבד הזה ומהחוויה האדירה הזו, המקום הראשון שעצרנו היה מקום שבו זורם הנהר ונשפך לאגם גדול אשר לרגליו חול ים ומסביבו סלעי גרניט עצומים וצמחיה של עצים  - מקום מ-ד-ה-י-ם טל ואליעד לא ויתרו ואף נכנסו למים הקפואים (עין אלוהים גקוזי לעומת זה-לדברי אליעד) היינו שם לבד!!!!!! בחיים לא חשבתי שנהיה במקום כזה לבדנו. טל הגדירה את המקום הזה כאחד המקומות היפים בעולם וזה ממש כמו בסרטי הטבע שרואים את המקומות האלה ושואלים את עצמינו איך מגיעים למקומות כאלו!!!!

משם נסענו והמשכנו לעצור בכל נקודות תצפית, היה פשוט מדהים,

מהעמק המשכנו את נסיעתנו אל מעבר טיוגה זהו המעבר לכלי הרכב הגבוה ביותר בקליפורניה שגובהו יותר מ 3000 מטר מעל פני הים. כביש זה בחורף נסגר עקב סופות שלגים , ושבוע שעבר הוא היה סגור למשך יומים עקב סופת שלגים,

שההיינו בעמק של היוסמטי היה מאוד חם וטל וכפיר הסטלבטו עלי : אמא מה קורה עם הקור של יוסמטי, אמרת שיהיה קר? למה קנינו מעילים וכובעים?

אמרתי להם חכו חכו נגיע למעבר טיוגה ונראה אז מה תגידו, הם כמובן הסתכלו אחד על השני וצחקו .

כבר במעלה ההר לכיון טיוגה פס הנוף עוצר נשימה, בדרך עצר אותנו פקח ושאל לאן פנינו מועדות ושענינו לו לטיוגה פס הוא אמר לנו שאסור לנו לעצור בשום מקום!!

אך שוב פעם לא עמדנו בפיתוי – עצרנו בכל נקודת תצפית ובכל מקום שרצינו, היה פשוט מדהים.

ככל שעלינו יותר הרגשנו את הקור חודר לעצמות ושאריות של שלג בצידי הדרך – מראה מדהים לראות כך את ההרים מושלגים, אני הייתי מבסוטית לראות את טל וכפיר מסתכלים אחד על השני ומחייכים (הפעם חיוך של "אמא שחקת אותה"). בהמשך הדרך ראינו לצידנו את "אגם טניה" – מה אומר ומה אגיד אין מילים, אגם מטמטם עם נוף עוצר נשימה ושלגים על ההרים מסביבו ועם חול ים , ירדנו כמובן להרגיש את האויר, טל ואליעד נגעו במים – המים היו קפואים, היה קפוא בחוץ

(קשה מאוד להאמין שבמרחק נסיעה של שעה וחצי שינויים כאלה במזג האויר)

משם המשכנו עד לקמפ שלנו שנמצא בלי וינינג –עיירה הסמוכה למעבר טיוגה.

החניון נקרא Mono Vista RV Park חניון מקסים כולו בטבע , תחת הנוף המקסים של מעבר טיוגה .

קיבלנו הזהרה שישנו דוב שמסתובב בקמפ ולכן אסור להשאיר אוכל פתוח בחוץ, איזו שמחה הייתה אצלינו "בבית" שאולי נפגוש דב.

ארוחת ערב הילדים ביקשו פיצה, אז הכנו פיצה , אליעד ואני הכנו מהר את הבצק , בזמן ההתפחה אליעד וכפיר היו אחראים על הכביסות , לאחר שהבצק טפח התחילה כאן בביתנו פעילות ערב.

ליאור, אליעד וטל היו אחראים על רדוד הבצק והכנת הפיצה – הפיצה יצאה מעולה!!!! יותר מהבית.

איזה כיף היה היום, פשוט יום קסום ומופלא.

בתכנון המקורי הקדשנו ליוסמטי 4 ימים!!!! אך בשל השביתה נהננו מהמקום רק יום אחד, ובכל זאת היתה חוויה אדירה שאין כמותה, זה המקום היחיד שבו "נפגענו" מהשביתה, בתחילה די התאכזבתי אך עד מהרה הבנתי שאנו יכולים לתכנן תכנונים ורק אדם אחד-יושב במרומים מתכנן לנו באמת מה יהיה, ולכן קיבלתי את זה באהבה מלאה.

היום יש כבר דיבורים שמחר השביתה מסתיימת אנו החלטנו שגם אם השביתה מסתיימת לא חוזרים לעמק אלא ממשיכים הלאה.

יום רביעי 16/10/13 – ממות לייק

הלילה היה קפוא לפחות אפס מעלות. בערב שמנו מגבות בחוץ בבוקר התעוררנו המגבות קפאו בצורה שבה הנחנו אותם.

קמנו מאוחר בסביבות השעה 9 בבוקר והחלטנו לטייל באזור, נסענו למרכז המבקרים לקחת מפות ושמענו שהשביתה הסתיימה!!!!! אחרי דין ודברים מה עושים חוזרים ליוסמטי או לא? החלטנו שלא מהסיבה שאם לא נמצא חניון לשישי שבת בשמורה הרי אין לנו מה לעשות שם, וחניון בתוך השמורה ליוסמטי לא משנה אם זהו העונה או לא יש להזמין לפחות 4 חודשים מראש (אנו הזמנו 5 חודשים מראש ונשאר סייט אחרון בשלושת החניונים) , וגם רצינו כבר להתקדם לכיוון אריזונה ויוטה ,בתחילה די התבעסתי שלא נחזור ליוסמטי , כך השארנו לנו טעם של עוד לטיול הבא חחח

לכן החלטנו היום לטייל באזור, נסענו לאגם מונו – זהו אגם מים מליחים השוכן ממזרח להרי הסיירה נוואדה (מעין ים המלח של האמריקאים...)

בהגענו לאגם מונו אכלנו ארוחת בוקר בלב האגם ולאחר מכן יצאנו לסיבוב קצר ומעגלי south tufa area  -מקום מקסים, בתוך האגם יש זקיפי סלעים, וציפורים רבות נחות עליהם, היה מאוד נחמד. משם המשכנו לטיול באגמי ממות, אזור זה ניחן באגמים ומעיינות קסומים החלטנו לנסוע לאגמים ולחוות אותם, איזה יופי איזה נופים לכל אורך הדרך הנוף פשוט מדהים, הכל עצים , ירוק נחלים ונהרות זורמים בין הבתים, כל הבתים פרטיים כל גבעות ומבודדות פשוט מקסים מקסים, כיוון שבמקום זה בחורף הטמפרטורה מתחת לאפס ושלג יורד כמה חודשים טובים, הבתים והגגות בנויים בסגנון ארופאי, גגות מאוד משופעות, אח לכל בית, גזמי עצים מונחים במרפסות, ושלג כמה שלג בצידי הכביש (הייתה סופת שלג שבוע שעבר), הגענו לאגם גון, לאגם סילבר ולעוד מספר אגמים מדהימים ביופים, הכחול של המים, מסביב ההרים והעצים נוף פשוט פסטורלי, נהננו מאוד מהדרך, משם המשכנו למעיינות החמים hot creek  אחד המקומות המדהימים והמיוחדים שהיינו בהם (מי שנמצא באזור לא לפספס את המקום), מדובר על מעיינות חמים-רותחים אשר נשפכים לתוך נהר ולכן חלק מהמקומות בנהר קרים/חמים/רותחים אפשר לראות את בועות המים הרותחים, בנוסף לנהר ישנם שני מעיינות עם מים רותחים של לפחות 200 מעלות צלסיוס וצבעם כחול – תורכיז ואדים עולים מהם- מחזה מ-ד-ה-י-ם!!

בחוץ הטמפרטורה הייתה בסביבות 5 מעלות והחלטנו להנות קצת מהמעיינות , בדרך פגשנו אמריקאית שגרה באזור ואוהבת מאוד את המקום , היא שתפה אותנו במדע רב אודות המקום, ולאיזה מעין כדאי להכנס. היינו לבד! היה פשוט נפלא נכנסנו כולנו למעיין, היתה חוויה אדירה, בחוץ קר בפנים חם איזה כיף! כמו גקוזי.

חשבנו על זה איזה כיף זה לבוא לכאן בשלג ובגשם.

כאן הייתי צריכה להפעיל את קסמיי בכדי להוציא את כפיר ואליעד , בכח אחרי שעה וחצי בערך הם הסכימו לצאת מהמעיינות.

זהו אחד המקומות שלא ישכחו מזכרוננו!!!

נהננו מאוד מאזור ממות לייק וכיף שהקדשנו לו יום שלם.

משם החלטנו שמתקדמים לכיוון ווגאס ולכן הלילה ישנו בבישוף – עיירה באמצע שום מקום,

יום חמישי 17/10/13 – ווגאס

מבישוף לווגאס זו נסיעה של 4 שעות יצאנו בשעה 6 בבוקר כל עוד הילדים ישנים . דרך די משעממת מזכיר את כביש הבקעה.

בשעה 10 בבוקר הגענו לווגאס, מצאנו לנו פארק מקסים עם מדשאות מתחמי גן שעשועים, מגרשי טניס, ומתחם עם שולחנות פיקניק  - מקום נעים ומקסים.

התמקמנו שם לעצירה די ארוכה ולארוחת בוקר, נהננו מהמקום לפחות שעתיים, ליאור ואריאל שיחקו בגן שעשועים, לאחר מכן כולנו שיחקנו 21 והיה צחוקים ללא הפסקה, לאחר מכן שיחקנו חיי שרה והיה כיף אחד גדול.

לאחר מכן נסענו להשלמת קניות באאוטלט קיווינו למצוא שם חנות רכיבה שאנו מחפשים כבר מתחילת הטיול ולא מוצאים, אז גם באאוטלט לא מצאנו אך הפנו אותנו לחנות רכיבה די קרובה למקום.

כולנו נוסעים לחנות המדוברת, אליעד בשיא התרגשותו לקראתה.

נכנסים לחנות ופתאום ואוווווו לא להאמין – איזו חנות!!! מדהימה!!! חנות ענקית שכל כולה מוצרי רכיבה, מדפים אין סופים של מגפים, אולי 50 שורות עמוסות מגפים משני הצדדים, פשוט תענוג לעניים.

אליעד מרוב התרגשות רץ ממקום למקום לראות את כובעי הרכיבה, מכנסי הרכביה, מגפי הרכיבה – הוא כבר לא ידע לאן ללכת מרוב שמחה והתרגשות.

אליעד חזר עם כובע בוקרים על הראש- מבסוט עד הגג, ועם שני זוגות מגפי רכיבה ומכנסי רכיבה.

משם המשכנו לחנות SMITHS סופר שיש שם מחלקה ענקית כשרה כולל בשרים ועופות, מצטיידים בבשרים ועופות בעיקר.

בסביבות השעה 7 בערב מגיעים לחניון circus circus , מתמקמים בחניון אוכלים בחטף משהוא וצועדים לראות את הסטריפ המדובר.

אתחיל מהסוף – אנו לא אהבנו בכלל את ווגאס, לא התחברנו למקום הזה, זה מקום חומרני , ותעשיית המין שם זוועתית, מקום לא בשבילנו ובטח לא לילדנו, אני חושבת וזו דעתי האישית בלבד שלמשפחות עם ילדים אין מה לעשות שם!!!

 הסתובבנו בין המלונות, ראינו את ההופעות הרחוב של הר הגעש המתפרץ – מקסים. את המזרקות המרקדות – מדהים!!, ומופע הפיראטים – בזבוז זמן ומיותר.

אני רוצה להבהיר נקודה – המלונות שם אכן ובאמת מדהימים בעיצובם , אלו מבנים שלא רואים כל יום, אך מה שפוגם ביופי זה המסביב (שפורט למעלה). לכן נהננו מעיצובי המלון, לחלקם נכנסנו ולחלקם הסתכלנו מבחוץ.

מאוד אהבנו את מלון ונציה, קיסר ופריז (אם כי ,מלון פריז מאוד יפה, אך שוב ,הלובי והנערות החצי לבושות שם ובכל מלון העכירו על ההנאה, ברגע שראינו אותם פשוט עשינו אחורה פנה והמשכנו הלאה).

לאחר 4 שעות סיור רגלי חזרנו לביתנו עייפים, והחלטנו שאין מה לחפש פה עוד יום ובטח לא בשבת, לכן מחר נוסעים לזיאון וחניון לשבת נזמין על הבוקר, בתקווה גדולה שנמצא מקום.

.

יום שישי-שבת 18-19/10/13 – זיאון

לאחר יום בווגאס שגם היה עבורנו יותר מדי,עשינו "ויברח" החלטנו ספונטני לצאת כבר היום לזיאון, נסיעה של 3 שעות מווגאס לכן יצאנו בסביבות השעה 8 (לא הצלחנו לקום מוקדם יותר ) בבוקר שכולם עדיין ישנים.

תוך כדי נסיעה הזמנו לנו חניון לשבת, למזלנו הגדול (ככה זה שנוסעים לא בעונה החמה) מצאנו חניון בכניסה לשמורה בלב הקניון והנהר, מקום מקסים מקסים, עם נוף מהמם של ההרים העצומים של הזיאון ולרגלינו נהר הוירגין.

כיוון שעברנו מנוואדה (לאס וגאס) ליוטה (זיאון) יש להעביר את השעון שעה אחת קדימה.

לכן הגענו לזיאון בשעה 12 שעון יוטה, התרגשות גדולה אחזה בי שראיתי את השלט של             zion national park , לא להאמין שאני נמצא כאן! שהגעתי לאחד המקומות שככ רציתי!

בכניסה לשמורה השתרך פקק (יום שישי זהו תחילת סוף שבוע אצל האמריקאים) שילמנו 80$ כניסה שתקפה לכל השמורות הלאומיות למשך שנה שלמה. ונכנסות לשמורה, איזה מזל מצאנו בול חניה ל"בית" שלנו.

התמקמנו והתארגנו על ארוחת בוקר – אחת הארוחות הכי שוות שהיו לנו בטיול, טל פנקה אותנו בשקשוקה מעולה אך הנוף, איזה נוף, מצאנו שולחן פיקניק בחוץ ומסביבנו הכל הרים – הרי הזיאון העוצמתיים והייפים בצבעם חום-אדמדם-שחור , שומעים את פכפוך הנהר וכל העצים הנפלאים מסביבנו, מה צריך יותר מזה?

לאחר שסיימנו נכנסו למרכז המבקרים לקחת מפות ויאלה מתחילים לחוות את הזיאון

התחלנו עם weeping rock  מסלול קצר 1 קמ המוביל למפל מים שבו מי מעין זורמים על מצוק – נראה כמו הסלע הבוכה.  הליכת המסלול נעמיה, מוצלת, עוברים גשרון קטן ונחמד וליד המפל יישנה נביעה קטנה שבה ליאור ואריאל נהנו ממנה. – מקום מקסים

בחזור המסלול מתחת לגשר עובר נהר שחוצה את הזיאון "נהר הוירגין-הבתולה" ולגדותיו של הנהר יש חול ים זהוב נקי ונעים, ליאור ואריאל שיחקו שם ונהנו מאוד, היה צריך הרבה זמן בכדי להוציא אותם משם.

משם המשכנו לתצפית על שלושת האבות court of the patriarchs – אשר צופה על שלושת ההרים הנפלאים של הזיאון.

ומשם המשכנו לקמפ להתארגן כבר לשבת.

איזה קמפ – איזה מקום מיוחד, בלב הטבע עוטפים אותנו הרים עצומי מימדים ולרגלינו הנהר, איזה כיף מה צריך יותר מזה בכדי להנות מהשקט ומהטבע כך בשבת.

בשעה שש הכנסנו את השבת ברוגע ובשמחה,

הדלקנו נרות שבת , ריח החלות , העוגה, והאוכל ניחח באויר.

שבת שלום!!

בערב שבת כפיר ואני יצאנו לטייל קצת בקמפ, היה ירח מלא איזה יופי, הרגשנו כמו בסרט אנו בחוץ מול מיליון כוכבים בשמים וההרים עם אור הירח האירו לנו את הערב, היה מאוד מיוחד – ככה גונבים קצת דקות רומנטיות....

שבת-

את ארוחת הצהרים של שבת אכלנו על גדות הנהר, עם נוף קסום מאין כמותו, לאחר הארוחה ירדנו כולנו לנהר הילדים נהנו מלשחק בחול הנעים והרך, היה כיף !!!!

במוצש עשינו מדורה, יותר נכון אליעד עשה מדורה שוב ארגן את הכל, חטב עצים עם הגרזן (אחד הדברים האהובים עליו בטיול זה המדורות וחטיבת העצים) והדליק לנו מדורה לא פחותה מלג בעומר.

ישבנו כולנו סביב, דיברנו קצת שרנו היה כיף.

יום ראשון 20/10/13 – זיאון

אתמול כפיר ואני החלטנו שהיום אנו  מתפצלים, כפיר טל ואליעד עושים את מסלול angels landing  וליאור אריאל ואני נטייל בשמורה.

כיוון שמדובר במסלול של 8.5 קמ ובתוספת גובה 450 מטר, הוחלט על השקמת בוקר בשעה 7 בבוקר כך שבשעה 8 יתחילו במסלול, ואני נשארתי עם ליאור ואריאל – היה כיף גדול להיות אך ורק איתם, ירדנו לנהר ושיחקנו בחול, טיילנו בשמורה וקנינו כמה מזכרות בחנות המזכרות, אכלנו ארוחת בוקר על גדות הנהר, וגם הספקנו להנות מחומרי היצירה שהבנו איתנו, היה ממש כיף.

בסביבות השעה 12 החברה חוזרים עם אור וחיוך מרוח על הפנים, "אמא היה מה זה כיף!" "טיולים כאלה אנחנו אוהבים" , החברה חזרו מבסוטים, כפיר אמר שמזמן הוא לא נהנה ככה, הנוף הנשקף במעלה ההר שגובהו כ 1700 מטר פשוט מדהים, לא להאמין כל הזיאון פרוש לפניהם, הילדים נהנו והלכו כאילו עכשיו הם הולכים לבית ספר, לא הרגישו בכלל את העלייה,

במעלה הפסגה הם עשו הפסקה של שעה וחצי עם ארוחת בוקר שטל אגרנה להם.

היה להם פשוט מעולה.

אחרי טיול כזה באמת שממצים את הזיאון, זה טיול שחושף בפני המטייל  את כל מה שיש לזיאון להציע. לכן כפיר כבר מיצה את הזיאון, אך אני לא טיילתי מספיק ולכן מתעקשת לצאת לטיול קליל riverside walk מסלול קליל ונחמד 3.5 קמ לאורך הנהר.

החברה נשרכים אחרי ואנו מתחילים לטייל, בדרך פגשנו הרבה סנאים ואיילים ובמבי ממש קרובים אלינו, הנופים הנשקפים לאורך המסלול נפלאים, העמק, הנהר, ההרים העצומים פשוט כיף והנאה אחת גדולה.

בסביבות השעה 6 הגענו לקמפ ובכניסה לשמורה יש בית קולנוע, עד השעה חמש בצהרים מקרינים שם סרטים על הגיאולוגיה של הקניון , ומשעות הערב מקרינים שם סרטים לילדים, טל בודקת איזה סרט יש היום ובשעה שבע בערב מתחיל הסרט "גשם של פלאפל 2" איזו שמחה- מהר מתקלחים מתארגנים וטל ואליעד יוצאים לסרט (איזה הזוי באמצע הקניון ושום מקום קיים בית קולנוע!)

בזמן שהם בקולנוע כפיר מתאפס על הכביסות אני אחראית היום על המטבח (הטבחית הבריזה)

בסביבות השעה 8 וחצי החברה חוזרים מבסוטים לארוחת ערב של שניצלים, ציפס וסלט .

היום היה יום מדהים ומיוחד לכולנו, איזה כיף!!!!!

יום שני 21/10/13 – מזרח זיאון ונסיעה לברייס.

אתמול אחרי הטיול שטל כפיר ואליעד עשו , טל עיקמה את הרגל והיום היא הרגישה את אותותי הכאבים, היא סבלה מאוד וזה די תסכל אותה העניין , בנוסף לזה נוספו גם געגועיה למשפחה ולחברים מכאן תחברו את החוטים – טל היום קמה על רגל שמאל (תרתי משמע!),

אחרי היום האדיר שהיה לנו אתמול החלטנו את הבוקר להקדיש לחלקו המזרחי של הזיאון.

התעוררנו בסביבות השעה 8 בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר זריזה ביותר ויצאנו לכיוון מזרח זיאון.

בכדי להגיע לשם ובכדי להגיע לברייס צריכים לעבור דרך מנהרה שנקראת "מנהרת הכרמל" על שם הכרמל שלנו. נתיב המנהרה צר בכדי להכיל רכבים גדולים לכן היא נסגרת לכמה דקות למעבר כלי רכב גדולים (אוטובוסים וקרוואנים), "הבית" שלנו הינו קרוואן ולכן בהגענו למנהרה צריך לחכות כמה דקות שהנתיב הנגדי יתפנה ורק אז ניתן לעבור, מעבר זה עבורנו כרוך בתשלום של 15$.

לאחר שהמתנו לתורנו חצינו את המנהרה הדי ארוכה וישר ביציאת המנהרה חנינו את "הבית" ויצאנו למסלול canyon overlook מסלול של 1.5 קמ המוביל לתצפית נהדרת על עמק שמורת הזיאון,

המסלול מקסים, המראות הנראים משם פשוט נפלאים, כל העמק נפרש לפנינו – תענוג לעיניים.

משם המשכנו בנסיעה של שעה וחצי לברייס.

הדרך לברייס יפהפיה , לאורך הדרך פזורות חוות באמצע שום מקום, מרוחקים שעות מהציוויליזציה,

פשוט כיף להסתכל ולראות איך אנשים חיים כך במקום שכל כולו טבע , נהר, אחו, (הייתי מאוד עייפה וניסיתי להרדם קצת בדרך , אך לא יכולתי לעצום את עיניי מהנוף הקסום, חבל לבזבז נוף שכזה בשינה!)

ככל שמתקרבים לברייס הנוף משתנה, אין כבר את המים הזורמים והקניונים העמוקים אלא מופיעים כעת צריחים אדומים וכתומים בכל מיני צורות וגדלים.

הגענו לשמורה ולא הזמנו קמפ מראש לכן ישר בהגענו נכנסנו לקמפ north campground בבריס בכדי לתפוס לנו מקום – זהו חניון על בסיס מקום פנוי ולכן כדאי להגיע מוקדם ככל האפשר.

תהליך מציאת הסייט – מגיעים עצמאית לקמפ ומחפשים סייט פנוי, איך יודעים איזה סייט פנוי? ליד כל סייט יש עמוד שמופיע עליו מספר הסייט, אם על העמוד יש פתק צהוב זה אומר שהסייט תפוס, אם על העמוד אין פתק צהוב זה אומר שהסייט פנוי, לכן מצאנו סייט עם עמוד ריק , מילאנו את הטופס הצהוב (בכניסה לקמפ יש עמדה של טפסים ותיבה שצריך למלא ולשלם) קבענו אותו על העמוד ואת התשלום 15$ שישלנו לתוך מעטפה. הכל על בסיס אמון!!!!!!!!!! אין אף אחד שבודק אם שילמת או לא. הלוואי עלינו בארצנו דבר כזה.

הקמפ הוא בתוך השמורה בתוך היער ללא שום חיבורים, כל כולו טבע. מקסים!!

עם הגענו לברייס ניגשנו ישר למרכז המבקרים לקחת מפות ולהתעדכן לגבי מסלולים ופעילות נוספת באזור, ידעתי שיש טיולי סוסים ובררנו אם יש בתקופה זו ולשמחתנו יש, איזה כיף הילדים שמחו מאוד

לאחר הארוחה החלטנו לצאת לתצפיות על הקניון רגליים ורכביים.

התחלנו עם תצפית sunrise point  והמשכנו רגלית עד תצפית sunset point – וואי וואי איזה נוף, אלפי סלעים שחוטבו ע"י שחיקה טבעית, אלפי עמודים, צריחים (הנקראים הודוס), מערות, מבוכים וכולם בצבע כתום , לבן, אדום – הצבעים עזים כאילו צבעו אותם. הקניון עשיר בצמחיה ועצים דבר המוסיף נופך מיוחד למקום.

לאחר מכן המשכנו לתצפית inspiration point  והמשכנו לתצפית שקיעה ב Bryce point  - היה מקפיא אך מדהים איך הקניון משנה את צבעו.

לאחר שסיימנו התמקמנו בקמפ לארוחת ערב קלה.

כיוון שטל לא הייתה במיטבה בלשון המעטה, היא לא הצטרפה אלינו היום, היא נחה "בחדרה" כל היום.

בתחילה חשבנו להקדיש יום שלם לברייס (אם מגיעים מאוד מוקדם זה מספיק) אך כיוון שטל היום "התפרקה" סבלה מכאב ברגל שעקמה בטיול בזיאון , געגועים למשפחה, לחברים – הכל ביחד!!! החלטנו להיות קשובים אליה ולהניח לה להתאושש לפי קצבה, ולכן היום עשינו מסלולי תצפיות ושקיעה באיזי, והחלטנו את מחר להקדיש למסלוליל הליכה.

יום שלישי 22/10/13 – ברייס

זוכרים שהברייס הוא בגובה של 3000 מטר, אז אם שכחנו זאת ,בלילה זכרנו זאת היטב, היה לילה קפוא, היה לפחות 4- מעלות!! הפעלנו את החימום של הבית ואיזה כיף היה נעים וטוב.

בברייס במשך 200 ימים בשנה הטמפרטורה צונחת למתחת לאפס!!!!

הזריחה בברייס בשעה 7:45 בבוקר! לא להאמין!!

אתמול החלטנו שנתעורר לזריחה בנקודת התצפית sunrise point , הרי הזריחה מאוחרת לכן ברור שנתעורר בזמן, כיוונו שעון מעורר לשעה 7 ורבע בבוקר , ואכן בשבע ורבע בדיוק השעון התחיל להעיר את כולנו, אך אף אחד מאיתנו לא הואיל בטובו להתעורר, שמענו אותו והמשכנו בשנתו, לאחר כמה דקות טובות כפיר התעורר והחליט שהוא הולך לראות את הזריחה הנפלאה, כולנו כבר התעוררנו בשעה 8 ורבע, אך  לא היה טעם כבר לצאת לזריחה פיספסנו אותה...

כפיר חזר מלא אנרגיה טובה ממראות הקסם של הקניון בזריחה, לדבריו אכן הקניון צבוע בצבעים שונים ונדירים. טל התעוררה מלאת מרץ ובמצב רוב.

אתמול הזמנו לטל ואליעד רכיבת סוסים בקניון לשעה 10 בבוקר, לאחר שהתעוררנו לבוקר מקפיא החלטנו לדחות את הרכיבה לשעה 14 בצהרים.

לאחר סידורי דחיית הרכיבה (הם פתוחים מ9 בבוקר, כאן הכל באיזי, הכל נפתח לא לפני 9-10 בבוקר – החיים הטובים) – אכלנו כמובן ארוחת בוקר, הבוקר גיוונו לארוחת ג'נק (לדברי כפיר) הילדים רצו לחם מטוגן ושוקו חם,

לאחר ארוחת הבוקר הוחלט על מסלול קצר (היינו צריכים להיות בחווה בשעה אחת וחצי,),

Queen Garden Trai ו  Navajo Loop Trail – מסלול מעגלי כ 4.5 קמ. מסלול היורד לתוך הקניון ומוביל לטיול בין הצריחים האדומים, הקשתות והקניונים הצרים – מסלול יפהפה, נהננו מכל רגע.

את המסלול כדאי להתחיל ב Navajo Loop Trail ולסיים ב Queen Garden Trai ,כיוון שהעליה במסלול Navajo Loop  מאוד תלולה וקשה, אך אנו לא חשבנו שנספיק את כל המסלול המעגלי לכן התחלנו ב Queen Garden Trai  וכשהגענו לנקודת החיבור בין המסלולים טל לא ויתרה והתעקשה שנמשיך מכאן גם למסלול השני, וכך היה המשכנו את כל המסלול וסיימנו אותו ב    Navajo Loop Trail.

המסלול בתוך נבכי הקניון היה מרהיב, לא ראיתי מעודי דברים כאלה , הצריחים המדהימים הצבועים בצבעי חום, אדום ולבן פשוט מרהיבים ונדירים ביופים, והדבר המדהים שהכל מפלאי הטבע ללא התערבות יד אנושית.

שהחלטנו על המשך המסלול "לנבחו" כפיר ואני די הססנו איך ליאור תעלה את העליה המפרכת (אריאל במנשא כך שאין בעיה), אז כפיר אומר לטל אנו יודעים מה הבעיה כאן נכון? אז טל אומרת לו כן אין בעיה בעליה אתה תסחוב את אריאל (עד עכשיו היא הייתה על גבי) ואני אחראית על ליאור, סידור מעולה נכון?! באמת סידור מעולה אך הם שכחו את העיקר איך אני אעלה את העליה!!!!!!

לפני העליה עשינו עצירה קלה של רגיעה והתחלנו במסע, אנשים שירדו את הקניון וראו את ליאור לא האמינו למראה עיניהם איך ילדה קטנה כזו עולה בגבורה את הקניון.

העלייה אכן הייתה מאתגרת ולא פשוטה כלל וכלל, טל וליאור הובילו בראש, ואליעד נשאר מאחור איתי וכל הדרך עודד אותי, והחשוב מכל הוא האמין בי שאני עולה את זה בלי בעיה ועד השעה 12 אני כבר בסוף העליה, וכך לאורך כל הדרך הוא מעודד, ומאמין בי ללא דופי!!!!!!!!!!!!!!

אכן בשעה 11:50 אליעד ואני היינו למעלה, כולם כבר חיכו לנו, לאחר שהגענו הרגשתי סיפוק אדיר,

המסלול הזה היה עבורי שיעור גדול  - שיעור ענק שאליעד שלי לימד אותי, להאמין בכל אחד ואחד ובטח להאמין ללא עוררין בילד שלך!!!!

תודה רבה לך ילדי האהוב ששוב דאגת בדרכך להאיר לי את הדרך הנכונה לחיים. ואת האמונה הגדולה הקיימת בך ובכל אחד.

משם הלכנו עוד חצי מייל עד הרכב ועצרנו להפסקת גלידה (איזה כיף כל פעם שיש גלידות נסטלה, אנו קופצים על זה) תוך כדי שאנו בהפסקת גלידה , 

בשעה אחת וחצי הגענו לחוות סוסים, אליעד כמובן נעל את מגפי הרכיבה החדשים שלו, ומכיוון שהוא קנה 2 זוגות מגפים (זוג אחד מידה גדולה יותר) היה לטל גם זוג מגפי רכיבה .

ההתרגשות הייתה גדולה, זו חוויה גדולה לחוות את הקניון על גבי סוס , סוג אחר של חווית הטבע והקניון.

הטיול ארך שעתיים, החברה חזרו מרוצים ושמחים, המדריך היה "קול" לדבריהם והם נהנו מאוד, אליעד ביקש מהמדריך (פנה אליו עצמאית באנגלית! ) אם אפשר לדהור אך הוא ענה לו שלא כולם יודעים לרכב וזה קצת מסוכן וכו' ואז בסוף הטיול המדריך הפתיע את אליעד וטל ואמר להם יאלה כאן תדהרו אתם יכולים, וכך אליעד וטל זכו לכמה דקות טובות של "טרוט" – אליעד היה בעננים.

בזמן שהילדים היו ברכיבה ליאור ואריאל נרדמו וכפיר ואני טיפלנו בעניינים פתוחים שהיו לנו ולסדר קצת את הבית שנראה כמו מלחמה.

שהחברה חזרו החלטנו להתמקם בקמפ מוקדם יחסית ולעשות מדורה ועל האש, כיוון שבלילה הטמפרטורות צונחות רצינו להנות מהערב, וההחלטה התגלתה כנכונה ביותר.

בסביבות השעה 4 וחצי כבר הגענו לקמפ נסעו למכולת קטנה באזור לקנות קצת ירקות שנגמרו לנו, ושילמנו על עגבניה אחת כ 2$!!!

בהגיענו לקמפ אליעד התחיל ישר לתקתק את המדורה, והפעם הילדים רצו עוף קבור בגחלים.

היה ערב מושלם , מזג האויר היה נפלא, הכוכבים מילאו את השמים , האוכל היה מעולה .

לאחר ארוחת הערב מקלחות ויאלה למיטות, איך שהלילה יורד הטמפרטורות צונחות שוב לאפס מעלות, הפעלנו את החימום – איזה כיף, איזה חום , עכשיו יכול מצדי גם לרדת שלג.

עבר עלינו יום מקסים ונפלא,

מבחינתי הברייס בינתיים זכה בכתר!!!!!!!

איזה כיף של סיפור וכיף לקרוא

מחכה בקוצר רוח להמשך

שאלה על ההתנהלות בקראון:

בסיפור הזכרת כמה פעמים שנסעתם כשהילדים ישנים.

הם ישנו במיטות או שהם עברו לכסאות (כסא בטיחות / חגורות בטיחות)?

אם העברתם אותם - נראה לך שזה שונה בהרבה מלהעביר אותם מהמלון לאוטו? ברור שזה שונה כי פה מדובר על מטר בפיג'מה ושם מדובר על 100 מטר עם בגדים ונעליים. השאלה היא אם מנסיונך זה שונה מהותית.

תודה

שלום

זה מסוג הדווח שאתה לא יכול לדחות  דברי שבח בגינו עד שיסיימו אותו.

מסתמן דיווח שיתמקם לו בכבוד בצמרת הגבוהה של דיווחי הגולשים .

תודה ענקית

מוני

אורית, ברוכים החוזרים!

תענוג לקרוא ולהרגיש את ההנאה והנופים מבעד לעיניכם.

מאחלת שזה יהיה טיול ראשון בסדרה

שמחתי להיות חלק בפאזל, תודה על הפרגון

טניה.

אנשים טובים - ראשית אני רוצה להודות לך על הבלוג המופלא שלך, עזר לנו הרבה בעיקר בהתלבטות של כן לקחת כסא תינוק או לא , ואיך, וכל הלוגיסטיה עם ענין ההתנהלות עם הילדים , ובעיקר תודה על כל הטיפים המעולים בענייני הכשרות.

לעניין ההתנהלות בנסיעה עם הקרוואן - אחד הייתרונות המעולים בקרוואן זה שכל הבית איתך ואתה יכול לנסוע מתי שנוח , כאשר יצאנו לדרך כל עוד הילדים ישנו אז הסידור היה כך: הקטנה ישנה בכסא הבטיחות שלה שהבאנו מהארץ, ואחת הסיבות שהבאנו איתנו ולא רכשנו שם זה שבכסא יש 3 מצבי שכיבה כמעט מלאים - דבר נוח בעיקר לנסיעות ארוכות .

בקרוואן שלנו יש ספה בעלת 3 מקומות ישיבה (ספה נוחה ממש כמו בבית) שטל הייתה מתמקמת שם בשינה תוך כדי חגירה,

בנוסף לספה קיימים שני מושבים מאוד נוחים , כמו ספות קטנות, אחד מול השני ובאמצע שולחן (כמו ברכבות) שעל כל ספה התמקם ילד אחר חגור, התמקמות עם כרית שמיכת פליז נעימה,

ההבדל בין רכב לקרוואן שברכב אפשר להעבירם אך השינה פחות נוחה ורצופה, כיוון שהשינה בישיבה ובכל זאת מדובר ברכב שמוגבל במספר מקומות, הקרוואן שאנו השכרנו היה מבחינתנו פונקציונלי, בעת ההשכרה לקחנו את הנושא של הנסיעות בחשבון ולכן לא התפשרנו על נוחות וגודל הקרוואן.

מוני - תודה ענקית לך ולאנשים הנפלאים הנמצאים בפורום, ההרגשה של הפורום הוא הרגשה של בית ושייכות, ועל כן תודה גדולה לך על ניצוחה של ההון האנושי הקיים פה.

טניה - אין לך מושג איזה חלק נכבד יש לך בטיולנו, שוב תודה תודה , את אדם נפלא שעוזר לכל אדם בשמחה ובאהבה, 

ואין ספק שזה באמת תחילתה של המשך מסעות נפלאים למשפחתנו.

את המשך הבלוג אמשיך בערב, כרגע עם 4 ילדים בבית... 

תודה לכולכם על הפרגון הגדול

אורית

תודה על ההבהרה

ותודה על המחמאות

הי, אני קוראת מרותקת את מה שאת כותבת!  את כותבת כל כך יפה וכל כך סוחף

אנחנו מתכננים לשנה הבאה באותה תקופה עם 2 מתבגרים וקטנה בת 3 מסלול דומה (לפחות בינתיים) - רק הפוך ומקוצר (27 יום)

אנחנו מאד מתלבטים איזה קרוואן לשכור - מצד אחד רוצים גדול ומרווח כדי שיהיה לכל אחד את הספייס שלו ומצד שני חוששים שהגודל יקשה על הנסיעה וגם קראתי שלא בכל קמפ מאפשרים כניסה.

כמו כן הפחידו אותנו שקשה ומיותר להתנייד ביוסמיטי עם קרוואן.

אשמח לתובנות שלך לגבי זה...

מחכה להמשך הסיפור...

Titi שלום,

ראשית תודה רבה על המחמאות.

לעניין הקרוואן - מנסיוננו אני בעד קרוואן גדול ומרווח, תחשבי על הנקודה שאתם יוצאים עם שני מתבגרים ולהיות באותו מקום 24/7  לא פשוט, לכן לדעתי רצוי קרוואן שנותן ספייס עד כמה שאפשר, כמובן שיש פה גם את העניין הכספי (זה סיפור לא זול ויש הפרשים מאוד גבוהים בין דגמי הקרוואנים, יכול להגיע להפרש של עד 1000$).

לגבי מקומות לינה - נכון שיש קמפים שמוגבלים ל קרוואנים קצרים בד"כ עד 26פיט, אך מנגד יש המון קמפים מדהימים ויפהפהים לא פחות המאפשרים לינה לקרוואנים גדולים.

בכל מקרה לדעתי קרוואן בגודל 26 פיט לא ריאלי עבורכם , קטן מדי, לכן בכל מקרה זה לא משנה.

במשך כל הטיול רק במקום אחד לא יכולנו ללון מפאת גודלו של הקרוואן (היה אפשרי עד 24 פיט), ומצאנו קמפ אחר מדהים בלב שמורת ביג סר בטבע המדהים שלו.

לגבי יוסמטי - זהו פארק עצום מימדים, וההתניידות מאוד נוחה ומעולה, הכבישים בתוך הפארק נוחים מאוד ומותאמים גם לקרוואנים.

ישנו מקום אחד ביוסמטי בגליישר פוינט שקרוואן באורך 30 פיט לא יכול להכנס, אז פשוט חונים בצד והולכים לתצפית ברגל.

אם אופי משפחתכם מתאים לטיול בקרוואן אל תהססי!! לכי על זה!!!! אחת החוויות המדהימות שחווינו.

אם את צריכה עזרה/ייעוץ לכל שאלה אל תהססי, בשמחה גדולה אענה ואתרום את חלקי.

כיף לכם!!!!

תהנו!!!

יום רביעי 23/10/13 – שמורת קודאכרום – הדיונות הוורודות – ולינה בפייג

היום הוחלט שמתקדמים לכיוון אגם פאוול – פייג. נסיעה של 4 שעות לכן חשבנו לשלב ביום זה כמה דברים.

התחלנו את היום בביקור בשמורת קודאכרום, נמצאת כ 20 מייל מהברייס, שמורה שמתהדרת בצריחים אדומים, ורודים ולבנים של אבן חול וחרסית.

ויצאנו למסלול panorama trail – מסלול מעגלי של 10 קמ המוביל לתצפיות על תצורות אבן החול האדומה.

האמת שדי התאכזבתי, המסלול היה נעים להליכה וקל ובאמת הצריחים והתצורות אבן היו מיוחדים ביופים אך ציפיתי ליותר , כנראה שאחרי הברייס כבר אי אפשר להתפעל ממשהו אחר וקטן יותר.

בשעה 12 סיימנו את המסלול והתחלנו את נסיעתנו לכיוון אגם פאול, בדרך נכנסו "לשמורת הדיונות הוורודות" , בהגענו לשמורה כפיר שואל אותי "אורית איפה המנשא" עניתי לו שסיימנו את המסלול בקודאכרום נתתי לו אותו בכדי שישים אותו בבגאז, כפיר לא זכר שהוא הכניס אותו לבגאז, מה שאומר ששכחנו את המנשא בקודאכרום ולא רק את המנשא גם את הפליז האהוב שלו.

לחזור לקודאכרום לא נחזור, נקווה שנמצא חנות קמפ טובה בדרך ונקנה מנשא, ובאשר לפליז של כפיר, כבר שבוע הוא לא קנה כלום אז הוא יקנה לו עוד פליז מה כבר יכול להיות?!

 בשמורה מרבדים אינסופיים של חול, החול בתולי יפהפה, ליאור, אריאל ואליעד נהנו לשחק שם ולא רצו לעזוב את המקום.

משם המשכנו בדרכנו ועצרנו בעיירה "קנאב" נכנסנו לחנות מזכרות נחמדה מאוד שיש שם כל מיני דברים עבודות יד של אינדיאנים , לבוש שלהם,המקום נחמד מאוד, מרגישים במקום אוירה אחרת. היה נחמד.

משם המשכנו בנסיעה רצופה של שעתיים לפייג.

בהגענו לפייג עוברים ממדינת יוטה למדינת אריזונה ולכן יש הפרש שעות, צריך להעביר שעה אחת אחורה – איזה כיף הרווחנו שעה !!

בהגענו לפייג נכנסנו למרכז המבקרים להתעדכן במקום ולקחת מפות, ומשם שמנו את פעמנו ל"וולמרט" לחפש מנשא אך לשווא לא מצאנו, הפנו אותנו לחנות אחרת בפייג אך גם שם לא היה. מזלנו שיש לנו עוד מנשא, אומנם לא גב ופחות נוח לטיולי שטח אך כגיבוי עדיף על כלום.

השעה כבר 7 בערב, כולנו עייפים מגיעים לקמפ באגם פאול , הסייט שלנו עם נוף מהמם לאגם, מרחק של 10 דקות הליכה.

ארוחת ערב קלילה – ספגטי ונקניקיות וסלט ירקות. מקלחות והולכים לישון.

יום חמישי 24/10/13 שייט באגם פאוול ותצפית פרסת הסוס

היום מצפה לנו יום חוויתי מאין כמותו,

כפיר ואני התעוררנו בשבע בבוקר למזג אויר קודר ומלא עננים , היום החלטנו לשוט באגם פאוול,

לאורך נהר הקולורדו נבנו סכרים היוצרים מאגרי מים מלאכותיים, סכר גלן יוצר את אגם פאוול, בניית הסכרים נוצרה בכדי לספק חשמל לערים הגדולות (לוס אנגלס ולאס וגאס) ולספק מקומות עבודה.

אגם פאול הינו אגם יפהפה המוקף מצוקים מדהימים בצורתם ובצבעם אשר המים חצבו בסלעים ויצרו מפרצים רבים וצורות מפליאות.

על אף מזג האויר הקודר ו 10% צפי לגשם החלטנו בכל זאת להשכיר סירת מנוע  עם אבוב ליום שלם ולהנות מהאגם,

הצטיידנו בצדנית מלאה כל טוב, בשרים, פירות, ירקות, שתיה, חטיפים ומנגל כמובן והתקדמנו לכיוון הסירה, כיוון שאנו באוקטובר המקום שומם מאדם, כל הסירות פנויות רק תבחרו, הילדים בחרו את הסירה שלנו והתחלנו להעמיס את הדברים לסירה.

בשעה עשר בבוקר כולנו בסירה מרוגשים ומתחילים לשוט, היה קפוא!!! כולנו עם כובעי צמר ופליזים, והכי חשוב האבוב איתנו (חחחח),

שטים על פי המפה שקיבלנו (מדובר באגם ע-נ-ק אפשר לשוט שם כמה ימים , מקבלים מפה ובמפה מצויינות נקודות עצירה שרוצים), מטיפ שקראתי באתר למטייל רציתי להגיע ולעשות את העצירה שלנו בnavajo canyon  , קראתי שזהו קניון מקסים שמפרצי הסלעים חודרים לאגם ושיש שם חוף ים מקסים.

תוך כדי שייט כפיר ואני מסתכלים אחד על השני "איזה קור" טל , אליעד וליאור מדי פעם מתחלפים בינהם "ועוזרים" לכפיר לנווט את הסירה, תוך כדי שעובר הזמן העננים פשוט נעלמים והשמש מתחילה לצאת, איזה כיף!!!!!!!!!!!!!!

נכנסנו לקניון אנטילופ ומשם המשכנו ונכנסנו ל navajo canyon   , בכניסה לקניון הילדים רצו להנות מהבוב כפיר חיבר את הבוב וסידר אותו, ראשונה טל עולה על האבוב מנסה להתמקם ולא ליפול למים אך לא מצליחה ונופלת נפילה רטובה ביותר למים, עם עזרה מכפיר היא מצליחה לעלות על האבוב. אליעד אחריה מצליח בעזרתה של טל לעלות על האבוב בלי ליפול, וכך מתחילים להתקדם לכיוון הקניון, כפיר משיט את הסירה ומעלה את המהירות ועושה להם סללים, הילדים נהנים בטירוף. אחרי איזה רבע שעה סללים ומהירות הילדים מבקשים קצת רגיעה, שטים ברוגע הילדים על האבוב נהנים עד הגג.

הקניון שנכנסנו אליו פשוט מדהים, צוקי ההרים חודרים ונכנסים לתוך האגם, הצבעים העזרים שלהם פשוט מיוחדים, באמצע השיט אנו רואים סלע ענק מימדים פשוט באמצע האגם (כמו אי), צבע המים הכחולים כחולים מסביב להרים האדומים , החומים והלבנים – מראה פשוט מדהים.

אחרי שיט של חצי שעה הגענו אל החוף, איזה חוף ! חול ים זהוב חם ונעים, ירדנו כולנו התמקמנו לנו שם 3 שעות, עשינו על האש, אליעד כמובן היה אחראי על המנגל, ליאור ואריאל כל הזמן שיחקו בחול ובאגם, נכנסו למים , התרטבו, איזה כיף!

זוכרים שבבוקר היה קפוא, עכשיו היה ממש חם, השמש יצאה במלוא הדרה לכבודנו, איזה יום נפלא!

בזמן שעגנו היינו צריכים לקשור את הסירה בכדי שהיא לא "תברח" לנו, טל וכפיר אילתרו איזה קרש שיהווה כעמוד לחבל הסירה והתחילו לקשור את הסירה, לראות אותם זו הייתה חוויה,הרגשתי כמו איזה פרק ב  "השרדות".

בשעה שלוש התחלנו "להתקפל" ולחזור חזרה (היינו צריכים להגיע עד ארבע  וגם לתדלק את הסירה).

זו הייתה חוויה אדירה! נהננו מכל רגע, האושר הגדול שהיה לכפיר ולי זה לראות את כל אחד מילדינו שמח ומאושר בדרכו שלו מיום זה.

אין ספק שזה אחד הימים שילדינו יזכרו להרבה זמן!!

לאחר שהזדכנו על הסירה המשכנו לתצפית  -  horseshoe bend"פרסת הסוס", אחת התצפיות המדהימות ביותר, האמת שכל מה שאתאר כאן לא יוכל לאמוד את גודלו ופארו של המקום, מדובר בתצפית מהממת שבה נהר הקולורדו עושה פיתול של כמעט 360 מעלות בין צוקים מרשימים בגווני חום-אדמדם.

בתצפית זו נשמתי נעתקה פעמיים, פעם אחת מהנוף הבלתי נתפס, ופעם שניה מאליעד וטל שכל רגע היו על שפת התצפית ונעמדו על אחד "המדפים", ואני כל שניה "אליעד רד משם, טל בואי לכאן וכו'" , התצפית הינה ללא גדר או הגנה כל שהיא, היא פתוחה לגמרי , דבר שהחסיר בי מדי פעם כמה פעימות לב.

מהתצפית חוזרים לקמפ, עבר עלינו יום נפלא וקסום, אחד הימים המקסימים והמהנים.

ארוחת ערב היום פנקייק (שוב פעם ג'אנק לדברי כפיר).

בשבת יש לליאורוש שלנו יומולדת 4 – איזו התרגשות, כל הטיול היא מחכה ליומולדת בקרוואן, אחרי שהיא נרדמה כולנו נרתמנו לועדת קישוט "הבית" , אליעד כפיר וטל בניפוח בלונים ותלייתם ואריאל מביאה להם את הבלונים . טל בציורי נסיכות, ואני באפיית העוגה.

מחר בבוקר נעיר אותה בשירה גדולה ובהפתעה גדולה.

יום שישי 25/10/13 ביקור בסכר ובקניון הנעלם.

היום אנו חוגגים לליאורוש יומולדת, בתוכנית הייתה שאנו נעיר אותה בשירה ומחול, אך בפועל דווקא היום היא התעוררה עצמאית ב6 וחצי בבוקר והלכה "לסלון" אני בחדר שינה שומעת אותה "אוו איזה יופי , עשו לי הפתעה, כמה מתנות ממש כיף לי" כך במשך חצי שעה היא שרה לעצמה שירי יומולדת ומדברת עם עצמה, אני בחדר מתמוגגת מצחוק ומתמלאת בשמחה.

בבוקר כולנו מזמרים ושרים לליאורוש "היומיומולדת" הילדה בעננים, כולה זורחת כמו השמש, שמחה ורוקדת, לאחר מכן הדליקה את נרות היומולדת וכיבתה אותם בעזרה של טל, פתחה את המתנות , והיה כיף גדול.

לאחר מכן נסענו לביקור בסכר גלן – אחד ממני הסכרים שנבנו על נהר הקולורדו כדי לייצר חשמל ופרנסה לאזור ולערים הגדולות . היה מרתק!!!

משם נסענו לסיור "בקניון הנעלם" – מדובר בקניון שנמצא תחת הטריטוריה והאוטונומיה של שבט "הנבאחו" שבט אינדיאני הגדול במערב ארהב. ומכיוון שהקניון שייך לשמורה האינדיאנית אין אפשרות לאף אחד להכנס לשטחם אלא רק בליווי מדריך אינדיאני או חברת מיוחדת שקיבלה היתר מהם לערוך שם סיורים. החלטנו שנזמין סיור כזה פרטני ונהנה מהקניון הנעלם , הרי זה לא מקום שרואים כל יום?!

למדריך שלנו קראו מט, בחור מקסים שהיא מאוד חביב ונחמד, כיוון שהקניון נמצא בעמק השמורה אפשר להגיע לשם רק בגיפים, הנסיעה הייתה בהאמר – וואו איזה רכב לא מהעולם הזה! 

מט סיפר לנו הרבה על אורח החיים האינדיאנים ועל טקסיהם ודתם, היה מאוד מאוד מעניין, תוך כדי הנסיעה ראינו גם את בתיהם  ואת "בתי הטקסים " שלהם,

הסיפורים שאינדיאנים חיים באוהלים ורוכבים כל היום על סוסים – זה כנראה רק באגדות, שבט הנאבחו חי בבתים, יש להם רכבים,הם מחוברים לאינטרנט, חשמל ומים וילדיהם לומדים בבתי ספר ביישובים שלידם, האבות עוסקים בעיקר בבתי מלאכה ותעשייה, והנשים רובם לא עובדות אך בשל המצב הכלכלי הקשה בשנים האחרונות הם התחילו לצאת לעבודה.

תוך כדי נסיעה מט הדגים לנו כמה "תרגילים" נחמדים עם האמר, הילדים מאוד נהננו.

בבהגענו לקניון הנעלם נתקלנו בכל מיני צמחים שהאינדיאנים משתמשים בהם למאכל-אורז, לאריגת בדים ונעלים, ולסמים – בחוקי האינדיאנים סמים אלו הם חוקיים.

הקניון עצמו מאוד מיוחד הוא עמוק מאוד וצר מאוד, וייחודו שהוא בנוי מעין בורג ושקרני השמש חודרות פנימה הקניון מואר בצורה מיוחדת.

היה סיור מהנה מאוד, הרחבנו את ידיעתנו על האינדיאנים , ואכן מדובר בקניון מדהים ומיוחד אם כי עלות הסיור גבוהה מאוד.

התלבטנו בין סיור בקניון זה לבין קניון אנטילופ ובחרנו בקניון הנעלם בעקבות המסחריות של קניון אנטילופ, הייתרון של סיור בקניון הנעלם הוא , שהסיור פרטני, כל גיפ יוצא לבד ונהנה מהקניון בזמנו החופשי, משך הסיור כ 3 שעות, החיסרון היחיד הוא עלות הטיול, כל אם שנכנס לשמורה משלם (גם הקטנטונת בת השנה ו8 חודשים שילמה!!), סך הטיול עלה לכולנו 1500 ש"ח .

בדיעבד – במקום סיור זה היינו שוכרים סירה ליומים ולנים באחד מחופי הים של האגם באוהלים.

הגענו לקמפ, התארגנו לשבת ובשעה חמש וחצי הכנסנו את השבת.

השבת עברה נפלאה, הסייט שלנו מול הנוף הקסום של האגם ומול ההרים הנפלאים .

הילדים נהנו מאוד מהאגם, טבלו ושיחקו – היה כיף גדול.

במוצש יצאנו כולנו לראות את השמים זרועי כוכבים, מראה כזה מעולם לא ראיתי, השמים היו בהירים, ומוארים במיליון כוכבים, גדולים, קטנים, ואפילו היו כוכבים קטנטנים כמו זיקוקים, המראה היה מרהיב, סיומת נפלאה למקום כה נפלא שאהבנו כ"כ.

יום ראשון 27/10/13 – גרנד קניון

הקדמה – שתכננתי את הטיול והגעתי לגרנד קניון קראתי אין ספור סיפורי מטיילים, טיפים, חוות דעת על המקום, ורוב ה"חומר" שקראתי היה שהגרנד קניון הוא המקום הכי מאכזב משאר השמורות ביוטה-אריזונה, ואם היה צריך לוותר על אחד מהם היו מוותרים על הגרנד קניון.

לכן הציפיות שלי מהגרנד קניון היו נמוכות, דובר על כך שהוא מסחרי מדי, שהוא צפוף מדי, שלא ניתן להנות מיופיו של המקום, שהתצפיות לא משקפות  וממחישות את עומק המקום , שניתן למצות אותו ב 5 דקות וכו'

אז כך ,לנו זו הייתה הפתעת הטיול, המקום פשוט מ-ד-ה-י-ם!!!!!! אי אפשר לעמוד בפני מקום כזה עם נופים מדהימים שכאלה, עבורנו הגרנד קניון היה אחד הימים המושלמים שהיו לנו, והנה פירוט היום:

הנסיעה מאגם פאוול לגרנד קניון הם 3 שעות נסיעה, הקדשנו לגרנד קניון יום אחד ורצינו לנצל את כולו לכן בשעה חמש וחצי בבוקר כפיר כבר היה בהתנעה ובשעה 8 בבוקר כבר הגענו לכניסה המזרחית של הגרנד קניון ל desert view, לא הזמנו חניון ללילה לכן היה חשוב לנו להגיע מוקדם ככל שאפשר כיוון שבכניסה זו יש חניון על בסיס מקום פנוי, איך שהגענו לחניון (הילדים עדיין ישנים חוץ מאריאלי שהתעוררה ב6 בבוקר!) נסענו לחניון אך לאכזבתנו החניון היה סגור , כנראה שבאוקטובר הוא נסגר, אז מה עושים? יש עוד חניון על בסיס מקום פנוי שנמצא בכניסה הדרומית, לכן מחליטים להתחיל את הנקודות תצפית בכניסה המזרחית ולהתקדם עד השעה 13-14 לכניסה הדרומית ולשריין לנו חניון. ואת המסלול שאנו רוצים נעשה אחרי שיהיה לנו מקום לינה.

בשעה 8 ורבע השקמת בוקר, טל מתקתקת לנו ארוחת בוקר מעולה , ובשעה רבע לתשע אנו כבר בתצפית desert point מה אומר ומה אגיד- אי אפשר לתאר במילים וגם שום תמונה לא תוכל להעביר את עומק המקום, הגרנד קניון במלוא הדרו, ההרים המדהימים בצבעם החום, האדמדם, הירוק, נהר הקולורדו המדהים שחותר תחתיו, והגודל, איזה גודל!! ע-נ-ק  ועצום,  מה רבו מעשיך ה' נאלמנו דום לכמה דקות, פשוט הסתכלנו והתקשנו לאמין לגודל הדבר.

מהתצפית עלינו על מגדל התצפית האינדיאני הנפלא והמקסים (נפתח בול בשעה 9, לא דקה אחת לפני), זהו מגדל ששימש את האינדיאנים לטקסים, חתונות. המגדל עצמו מצוייר ציורי אינדיאנים מקוריים, פשוט מקסים! ונוף קסום!

במגדל יישנו גם חנות מזכרות מקסים מעשה ידי האינדיאנים, אליעד יצא משם עם חנית מרוצה עד הגג.

משם המשכנו לכמה נקודות תצפית מקסימות ביופים והם: Navajo Point , lipan point, moran point, Grandview Point.

התצפית שאני הכי אהבתי ונהנתי ובאמת נעתקה נשמתי היא lipan point.

משם המשכנו לכיוון mather campground הנמצא בחלקו הדרומי של הקניון . איזה כיף מצאנו לנו סייט, בלב השמורה, ללא חיבורים כמו שאנו אוהבים!!

לאחר התמקמות יצאנו  למסלול המתחיל מ Pipe Creek Vista עד Bright Angel Lodge,

נסענו עם הקרוואן עד מרכז המבקרים וחנינו שם ומשם לקחנו את השאטל הכתום לנקודת התצפית

Pipe Creek Vista שמשם מתחיל המסלול, תצפית מדהימה, המסלול סלול ויש אפשרות גישה לנכים ולעגלות ילדים . המסלול מקסים מקסים, הנופים המשתקפים לאורך המסלול פשוט לא נתפסים, צבעי ההרים, נהר הקולורדו המקסים, תוך כדי הליכת המסלול ביקרנו גם בנקודת תצפית mather point – תצפית נפלאה לא להחמיץ!! ומשם לנקודת תצפית נוספת Yavapai point – אחת התצפיות המדהימות שקיימות!!! ביקרנו גם במוזיאון הגיאולוגי הקיים שם, היה מאוד כיף, הילדים נהנו, וכך הרגשנו טיפה בים את עוצמתו של הקניון, כפיר אמר שפעם הבאה צריך לרדת לעומק הקניון לכמה ימים (אולי טיול הבא!!)

אחרי הטיול חזרנו לקמפ לארוחת צהרים , טל פינקה אותנו בספגטי ונקניקיות וכפיר ואליעד פינקו אותנו במדורה חמה ונעימה.

השקיעה בגרנד קניון בשעה חמש וחצי ואני מאוד רציתי לראות את השקיעה, רבות סופר על השקיעה והזריחה , כפיר ואליעד רצו להשאר בקמפ עם המדורה, אז טל ליאור אריאל ואני נסענו לראות את השקיעה, פעם ראשונה שנסעתי לבדי בלי כפיר בקרוואן, היה קצת מלחיץ אך הסתדרתי מצויין, תצפית השקיעה הטובה ביותר הינה hopi point  ניתן להגיע אליה רק עם השאטל האדום, הגענו עד חנית השאטלים (מצאתי חניה למזלי הגדול) ומשם לקחנו שאטל לנקודת התצפית, ואוווו איזה מדהים, שקיעה כזו לא ראיתי מימי, כל ההרים צבועים בצבעי אדום, ורוד, ומה שיפה זה שהכל בשלבים, צבעי ההרים משתנים לפי שקיעת השמש, ובעמק הקניון רואים מעט את נהר הקולורדו, היה מקסים!!!

חזרנו לקמפ, ליאור ואריאל נרדמו, טל ואני הצטרפנו למדורה, היה ערב קסום, שקט רק אנחנו ומיליון כוכבי השמים המאירים אותנו, טל הכינה לנו תה בפינג'ן על הגחלים, זרקנו למדורה בטטות, תפו"ח ובצל, ושמנו כמה שישליקים ועוף, היה מעולה.

לסיכום הגרנד קניון- טוב שלא פסחנו עליו, אחד הימים המעולים שהיו לנו, אליעד שאל למה אנו נשארים פה רק יום אחד ולא יותר?

יום שני 28/10/13 – סדונה

לאחר לילה קסום ומופלא כפיר ואני השקמנו קום ובסביבות השעה שש בבוקר התחלנו בנסיעתנו הארוכה לסדונה כל עוד הילדים עדיין ישנים,

הנסיעה מהגרנד קניון לסדונה עוברת דרך נופית מקסימה, נסענו דרך כביש 89A לכיוון דרום לצד ערוץ המים והקנין oak creek, כביש מאוד מפותל אך מה אומר מהמם ביופיו ללא מילים, תוך כדי נסיעה והתפעלות ואמירות של אוו מכולנו טל אומרת לנו "הנה כביש אחד מספר שתיים" עד כדי כך הוא יפה, כל הנסיעה לאורך הנהר והעצים הנפלאים ולאורך כל הדרך ההרים והסלעים האדירים והנפלאים, לאורך הנהר המון קמפים נפלאים, פשוט דרך קסומה ויפהפיה . נהננו מאוד מהדרך.

כ7 מייל לפני סדונה עצרנו בשמורת הטבע slide rock state park  כיוון שהגענו באוקטובר וזו לא עונת התיירות אף אחד לא עמד בכניסה לשמורה, פשוט יש שלט המציין שצריך לשלם 10 $ ולידו יש מכונת תשלום, איזה נפלא להיות עדים ולחוות את האמון שהאמריקאים רוכשים באזרחים ובתיירים שלהם!!

נכנסנו לשמורה והתכוונו לאכול בחוץ באחד שולחנות הפיקניק המצויים בשמורה מול הנוף המהם של הרי סדונה הנפלאים בצבעם האדום, אך היה מאוד קריר ומעונן והיתה רוח לכן הוחלט ברוב קולות לאכול את ארוחת הבוקר בתוך הקרוואן ולהנות מהנוף הנפלא דרך חלונות הקרוואן (איזה כיף זה היעילות של הקרוואן במקרים כאלו) כרגיל טל מנצחת על המטבח והארוחה בוקר כרגיל נפלאה, לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לטייל בשמורה אשר לראשנו כובעי צמר ומעילי פליז, השמורה מהממת ביופיה וקיימים בה 4 מסלולי הליכה, איך שהתחלנו לטייל בשמורה ראינו את הנהר הנפלא זורם במלוא הדרו ונשפך ויוצר מפלונים קטנים דבר שמאפשר להתגלש על הסלעים, מהווה מעין פארק מים טבעי, הילדים ישר מתלהבים ורצים לנהר ושולחים אותי לקרוואן להביא להם בגדי ים ומגבות, פתאום כבר לא קר, ולא צריך כובעים ופליזים, כולם עם הבגדי ים נכנסים למים – המים קפואים!! ולהם לא מפריע, גם ליאור ואריאל נהנות ומתגלשות על סלעי המים , טל ואליעד נהנים מאוד,היינו בפארק כמעט לבדנו מלבד אולי 4 זוגות מבוגרים שבאו לטייל ומחאו כפיים לאליעד וטל שראו אותם מתגלשים בסלעי הנהר, הפארק היה לרשותנו – היינו לבדנו!!! לא להאמין, בקיץ המקום מפוצץ  כמו הסחנה בסוף שבוע ביולי-אוגוסט. לא להאמין להיות במקום כזה ולהנות מכל הטבע שיש להציע לבדנו!!

אחרי שהילדים "קפאו" ונהנו חזרנו לקרוואן החלפנו בגדים והתחממנו עם גלידות טעימות.

הילדים לא רצו להמשיך לטיול רגלי באזור-הם אמרו שהם מיצו ומה שצריך לעשות כבר עשו, המשכנו משם לעיירת סדונה, אחד המקומות שכפיר ואני הכי אהבנו, עיירת תיירות הממוקמת בעמק המוקפת בצוקים אדומים ומיוערים, אחד מקומות ההתישבותים היפים שהיינו בה, מצאנו חניה ל"בית שלנו" ויצאנו קצת לשוטט בעיירה, טל אריאל ואני נכנסנו למרכז המבקרים לקחת מפות וכמה דברי הסבר על המקום, כפיר אליעד וליאור התחילו להסתובב בעיירה, טיילנו ברחובותיה,נכנסנו לגלריות, לחנויות הנפלאות, ונהננו מאוירת המקום, עיירה פשוט מקסימה!!

תוך כדי הסתובבות נחנו קצת על אחד הספסלים וכפיר הלך לקנות לנו שתיה ולעצמו קנה בירה , וביקש מהמוכרת שתפתח לו את הבירה, תוך כדי שאנו מסתובבים בעיר כפיר עם הבירה ביד עוצרים אותנו שני שוטרים ומתחילים לשאול את כפיר מאיפה הוא? ומה מטרת טיולנו? וכו' מסתבר שבאריזונה-סדונה אסור לשתות בירה ברחוב! פשוט כך! הם ביקשו מכפיר דרכון ופרטים מזהים, כפיר אמר להם שאין עליו אבל אם הם רוצים זה בקרוואן שיבואו איתו והוא יתן להם את כל הפרטים, לאחר שראו שהוא עם ילדים ומטייל בקרוואן "ויתרו לו" , לאחר מכן התפתחה שיחה נחמדה בין כפיר לשוטרים , וכפיר שאל אותם איך הם הגיעו אליו ? הם ענו לו שהמוכרת שפתחה לכפיר את הבקבוק התקשרה למשטרה ודיווחה עליו, תאמינו לי אין להם צרות במדינה  הזו!! מענין מה היה קורה בארץ אם מישהו היה מתקשר למשטרה על תלונה כזו???!!!

לאחר הסיור ברחובות העיר רצינו לעשות מסלול הליכה קטן של 3 קמ, אך השעה הייתה כבר שלוש אחהצ ומחשיך בשש אז ויתרנו על זה והחלטנו להתמקם מוקדם בחניון שהזמנו.

בדרך לחניון עצרנו בתצפית Airport Mesa תצפית מקסימה הצופה על כל סדונה והריה הנפלאים, משם המשכנו לתצפית נוספת של כנסיה הבנויה בין שני צוקים – פשוט כנסיה שחצובה בין שני הרים דבר מדהים.

משם המשכנו לקמפ rencho Sedona, קיבלנו סייט על הנהר, החניון הזה פשוט מדהים וקסום, חניון בלב ביער לאורך הנהר,

במקום כזה אי אפשר בלי על האש לכן אליעד וכפיר ישר השתלטו על העל אש וטל ואני אחריות על הציפס תפוחי אדמה ובטטה וסלט,

מאוד נהננו מהקמפ היה פשוט כיף ונפלא עם ארוחת ערב טעימה,

לאחר ארוחת הערב התקלחנו במקלחות הקמפ המבריקים והנקיים.

אחד הקמפים המעולים שהיו לנו.

יום שלישי 29/10/13 סדונה ולינה בפארק ג'ושואה טרי

היום החלטנו לעשות מסלול הליכה אחד בסדונה ומשם להמשיך לפניקס ולפי השעה לראות האם ללון בפניקס או בפארק יהשע, הרציונאל ללון בפארק יהשע כיוון שיום רביעי  אנו צריכים ללון בסן דייגו ומאוד רוצים להנות מפארק יהשע.

התעוררנו בנחת בשעה 9 בבוקר למזג אויר סגרירי במיוחד, אכלנו ארוחת בוקר בחוץ לצד הנהר והאויר הנעים והקריר, תחילתו של בוקר מקסים!

נפרדנו בצער רב מהקמפ המקסים והנעים והתחלנו לנוע לכיוון מסלול הטיול Little Horse, נסיעה קצרה של 10 דקות.

שוב השמורה לא מאויישת ושוב יש שלט עם מכונת תשלום עבור כניסה לשמורה, אנו משלמים בגאווה ככ כיף שנותנים בך אמון כזה!

ומתחילים את מסלול Little Horse מסלול של 7 קמ, מסלול יפהפה, לא קשה בכלל ליאור הלכה את כל המסלול בגבורה, אריאל על המנשא נהנית מהעולם, והנוף איזה נוף!! כל ההרים האדומים סוגרים עלייך מסביב, הכל מיוער ועצים פשוט מקסים, בדרך פגשנו רוכבי אופנים שמטיילים כך בין השבילים, במהלך הטיול טל אליעד וכפיר התקדמו הלאה וליאור ואני הלכנו בקצב של ליאור, (לליאור יש קצב משלה, בעצם למי אין קצב משלו?) לנו יש את כל הזמן שבעולם, תוך כדי שאנו צועדים פתאום אנו רואים על אחד ההרים הגבוהים והעצומים את טל ואליעד, ליאור בשמחה קוראת להם בצעקות והם בשמחה מנפנים לנו לשלום,הגענו עד ההר, דבר מדהים ועוצמתי כזה לא חוויתי וראיתי,איזה יופי,ההרים פשוט מדהימים כאילו חצבו בהם וסיטטו אותם, אי אפשר להאמין שאין כאן עזרה של מעשי אדם, הגענו על מעלה ההר ונהננו מכל רגע, במעלה ההר פגשנו 4 ג'יפאים שעשו את דרכם למעלה ההר בגיפ , אנו שמחנו בחלקנו שחווינו את עוצמת הטיול ברגל.

לאחר סיום הטיול פנינו מועדות לפניקס, בדרך לפניקס עצרנו באאוטלט (מזמן לא עשינו קניות) טל נשארה עם הילדים ב"בית" וכפיר ואני יצאנו בזריזות לקנות כמה דברים, חיפשנו מכשירי קשר שישמשו אותנו בדיסני, לא מצאנו שם משהוא טוב והפנו אותנו לוולמרט שנמצא מעבר לרחוב, ושוב מנשא לא מצאנו...

גילינו בסיוע טיפ בלמטייל שיש בפניקס מסעדה כשרה Mozart Café & Bakery

7116 E. Mercer Lane, Scottsdale, מסעדה חלבית נחמדה מאוד, טל הזמינה פסטה, ליאור ואליעד פיצה וכפיר ואני הזמנו דגים, היה מאוד נחמד, בעלים ישראלים היה שינוי מרענן, בנוסף קנינו גם שתי חבילות עוגיות בטעם הארץ.

השעה הייתה כבר שבע בערב והחלטנו להמשיך לפארק יהשע, נסיעה של 3 שעות, הילדים מלבד טל כבר נרדמו והנסיעה עברה בצורה שקטה ומצויינת, פניקס נמצאת במדינת אריזונה ואחד הסמלים המאפיינים את המדינה אלו עצי הקקטוסים הגבוהים , לכל אורך הנסיעה נתקלנו בעצי הקקטוס, מראה מקסים.

פארק יהשע נמצאת במדינת קליפורניה , המעבר בין מדינה למדינה פשוט, מלבד שלט עם שם המדינה המופיע בצידי הדרך לא יודעים שעברנו ממדינה למדינה.

הנסיעה לפארק יהשע הייתה מעייפת, היינו אחרי יום מעייף , בסביבות השעה עשר בלילה הגענו בהתרגשות לפארק יהשע, Joshua tree national park כיוון שלא היו בידינו מפות של השמורה לא ידענו איפה ממוקמים חניוני הלילה של השמורה לכן החלטנו לנסוע לאורך הכביש ואיפה שנראה חניון נעצור ונלון, נסענו במשך שעה וחצי בשמורה ולא ראינו שום חניון לילה לקרוואנים , מצאנו לאוהלים אך לא לנו, היינו כבר מאוד עייפים ולא ידענו עוד כמה צריך לנסוע עד החניון לכן החלטנו שנמצא מקום בצד הדרך ונישן, מצאנו מקום תצפית של זריחה, נכנסנו לחניון התצפית דוממנו מנוע סגרנו וילונות ולילה טוב הולכים לישון.

יום רביעי 30/10/13 פארק יהשע ולינה בסן דייגו

ליאור התעוררה בחמש בבוקר וכפיר ניגש אליה בכדי שהיא לא תעיר את כולם, בסביבות חמש וחצי כפיר מעיר אותי "אורית קומי את חייבת לראות את הזריחה ,זריחה כזאת לא ראית בחיים" הרמתי את ראשי לכיוון החלון "בסוויטה" שלנו ומה אומר ומה אגיד פשוט אוווווווו זכינו לראות זריחה מדהימה ביופיה, הרי לנו בתצפית הזריחה הרווחנו משהו מהעניין, דבר כזה באמת שלא רואים כל יום, נהננו מאוד מהזריחה ובסביבות השעה שבע התחלנו לנסוע בשמורה ולחפש מקום לארוחת בוקר, חמש דקות של נסיעה ממקום הלינה שלנו נתקלנו בחניון לילה.... האמת ששמחנו שלא המשכנו, וחנינו איפה שחנינו כך זכינו לחוות זריחה במדבר מאין כמוה.

פארק יהשע שוכנת על הגבול שבין מדבר מוהבי לסונורה ומאופיינת במגוון עצי קקטוס ובסלעי ענק (בולדרים) אדומים ומעוגלים.

את ארוחת הבוקר אכלנו בכניסה למסלול טיול hidden valley ,קיימים שם שולחנות פיקניק מול הבולדרים הענקים והעוצמתים ועצי הקקטוס – נוף מדברי מהמם ועוצר נשימה, לאחר ארוחת הבוקר ראינו שני מטפסים אשר מטפסים על הבולדרים בצורה עצמאית רק עם הידים והרגליים בלי סנפלינג או כלי עזר אחר, היה מאוד מעניין ומרתק לראות אותם איך הם מצליחים ואיזה טכניקות יש להם.

לאחר מכן התחלנו את המסלול, מסלול קליל של 2 קמ, ומקסים מקסים המוביל על עמק של בולדרים ענקיים, את המסלול הזה עשינו במשך 3 שעות וזאת כיוון שטל ואליעד נהנו מלטפס על הבולדרים ולהגיע אל ראשם, וכך הם עברו מבולדרים לבולדרים,מסלול מקסים שכולו כיף אחד גדול,טל ואליעד אמרו שזה היה הטיול הכי כיף שלהם.

משם המשכנו לתצפית keys view תצפית יפהפיה הצופה על כל האזור וגם על מקסיקו.

השעה הייתה כבר שתיים בצהרים והתלבטנו מה לעשות, הילדים רצו להשאר עוד בפארק לכן חשבנו לעשות מסלול נוסף של 5 קמ, ומצד שני צריכים לישון הלילה בסן דייגו כי מחר נוסעים לעולם הים, וזו נסיעה של שעתיים וחצי, לאחר שאליעד הגיע עם כפיר לפשרה שהם יעלו ביחד על בולדר ענק שאליעד יבחר נמשיך לסן דייגו,

לאחר שכפיר ואליעד עלו וטיפסו על הבולדר ביחד, כפיר אמר שזו חוויה אדירה מאין כמוהה, לחוש את הטיפוס והדאייה בין סלע סלע.

זה אחד המקומות שהצטערתי שלא נשארתי עוד יום, אחד המקומות המדהימים והמיוחדים שהייתי בהם, השקט, השלווה, הנוף המדהים פשוט אין מילים לתאר את גודל ועוצמת המקום.

אחד הדברים שמאוד אהבנו הם להנות גם מהקמפים המיוחדים, ובעיקר אלא שללא חיבורים, להגיע מוקדם לקמפ ופשוט להנות מהשקט, הירח והכובים המאירים את הלילה ולהנות מכל רגע ורגע...

לאחר מכן המשכנו לכיוון פאלם ספרינגס – עיירת קייט חורפית עיירה מקסימה מלאה מגרשי גולף, בתי קפה, מסעדות וחנויות, זוהיא עיירת קייט של מרבית שחקני הוליווד שבאים בחורף להנוף ממזג האויר הנעים הקיים בה.

בעיירה קיים הרכבל הידוע aerial tramway המעפיל לפסגות המקיפות אותה, החלטנו לוותר כבר רצינו להגיע לסן דייגו. חיפשנו מסעדה כשרה לאכול צהריים בפאלם ספרינגס אך לא מצאנו , התקשרנו לחבד ושליח חבד סיפר לנו שבפאלם ספרניגס יישנם כ 15.000 יהודים אך כיוון שזוהיא עיירת קייט הם הולכים ובאים ואין שם שום מסעדה כשרה, אשתו מבשלת למי שרוצה אך צריך להזמין 24 שעות מראש.

הגענו לסן דייגו בסביבות השעה שבע בערב, קפצנו ל"רלף" סופר עם מחלקה כשרה וקנינו מוצרי בשר,עופות,יין ועוד כמה דברים לשבת משם המשכנו  לחניון mission bay  בחניון זה כבר היינו בתחילת הטיול ולא היינו ככ מרוצים אך החלטנו לחזור אליו כיוון שהוא במרחק 10 דקות נסיעה מעולם הים, שהגענו לחניון קיבלנו סייט מעולה עם נוף למפרץ ללא שכנים פשוט סייט מצויין,

אליעד וכפיר ישר "התלבשו" על ארוחת הערב "על האש" וטל ואני כרגיל אחראיות על "התוספות"

הסטייקים והעופות היו מעולים וביחד עם בקבוק יין מי צריך יותר מזה?

עברנו ערב מהנה וכייפי!!

הפעם נהננו מאוד מהחניון ואם היינו צריכים להשאר שבת בסן דייגו היינו נשארים בחניון זה.

מחר יום חמישי נוסעים לעולם הים הילדים מאוד מתרגשים.

יום חמישי 31/10/13 – עולם הים

אתמול בערב שכולם הלכו לישון ישבתי על "תוכנית לעולם הים" בדקתי את כל ההופעות הקיימות ואת המתקנים ופשוט תכננתי "מסלול למחר" בכדי שנספיק להנות מכל מה שיש למקום להציע.

הזמנו באינטרנט כרטיס משולב city pass California  הכולל יום בעולם הים, יום ביוניברסל סטודיו ושלושה ימים בדיסני ובאדוונצר, בנוסף קיבלנו יום עם כניסה של שעה מוקדמת בדיסני לפני הפתיחה . הכרטיס תקף ל 14 יום מהכניסה לאחד הפארקים. כיוון שרכשנו אותו בעולם הים היינו זכאים ליום ביקור נוסף למחרת ללא תשלום – בפועל לא השתמשנו בהטבה זו כיוון שמיצינו את כל הפארק ביום אחד.

עברנו לילה לא פשוט, אריאלי לא הרגישה טוב והיה לה חום בלילה, לכן כל הלילה היינו ערות. מקווה מאוד שזה משהוא יומי ויחלוף במהרה.

כיוון שרכשנו את הכרטיסים באינטרנט יש צורך להדפיסם, לכן ב 8 בבוקר עם פתיחת משרד הקמפ בו לנו כפיר הדפיס שם את הכרטיסים. ושם נאמר לו איזה יופי שאנו הולכים היום לעולם הים כיוון שהיום זה ה Halloween ויהיה שם שמח והרבה אנשים! ממש איזה יופי!!!, בתוכנית המקורית תכננו את שבוע זה שלא יצא לנו שום יום של פארק בhalloween אך כיוון שהתוכנית התהפכה העדפנו להיות ב Halloween בעולם הים ולא ביוניברסל ובדיסני (בדיעבד אחת ההחלטות המעולות שהחלטנו!!)  , אנו קיוונו שלא יהיה כ"כ עמוס בעולם הים ואין ברירה נמצא כמה שאפשר

כיוון שהיינו ב סוף אוקטובר שעות פתיחת הפארק 10-17, לכן תכננו להגיע עם הפתיחה לפארק, בזמן שכפיר הלך להדפיס את הכרטיסים טל ואני התארגנו על ארוחת הבוקר ובשעה 9 וחצי יצאנו לכיוון עולם הים, מרחק נסיעה של 10 דקות נסיעה.

עלות החניה 20 $ ויש אפשרות אם רוצים לחנות ממש בכניסת הפארק בתוספת 5$ אך לא לקרוואנים. חנינו בחניה הרגילה ובהליכה של 5 דקות הגענו לפארק (אין צורך לחנות בחניה הקרובה יותר) איך שהגענו לפארק נעמדנו יפה ובסבלנו לרגע הפתיחה ולרגע ההסתערות על הפארק,

איך שנכנסנו האוירה הייתה משהוא אחר, משהוא חוויתי הילדים ישר הצטלמו עם הבובות הענקיות הנמצאות בפארק, כיוון שאנו בעולם הים אז אין את סינדרלה ובל אלא יש את הפינגווין, דוב לבן ,

החלטנו להתחיל עם האטרקציה המרכזית של הפארק והמבוקש ביותר Shipwreck Rapids מתקן אבובים ואטרקציה מאוד "רטובה" לאכזבת הילדים המתקן היה סגור עקב שיפוצים, משם התפצלנו כפיר טל אליעד ואריאל הלכו לרכבת הרים "מנטה" – פחד אלוהים, וליאורוש ואני הלכנו לאזור הילדים- רחוב שומשום, היינו לבדנו!!!! כל המתחם היה לרשותנו, הפעילו את המתקנים שליאור רצתה רק עבורנו, איזה כיף היה ללא המתנה של דקה בתור, ליאור עברה ממתקן למתקן כולה זורחת ושמחה, עברה את כל צבעי הדגים המעופפים שעולים ויורדים, נהנתה מהכוסות המסתובבות, ובעיקר נהנתה מהצלופח המתנדנד-סירה שמתנדנדת ומסתובבת וגרמה לי כאבי ראש ובחילות.

לאחר שהיינו במתחם איזה שעה לבדנו הלכנו לבריכת הדולפינים שם מאכילים אותם, ויש אפשרות גם ללטף אותם, ליאור זכתה ללטף דולפין והייתה מלאת התרגשות, הדולפינים הם פשוט מתוקים, יש להם פרצוף מחייך וטוב, היה מאוד כיף לראות ולגעת בהם, שם פגשנו את כפיר טל אליעד ואריאל , ופה כפיר הודיע לי שהוא כבר "זקן" ולא כמו שהיה פעם ושהרכבת הרים "הרגה" אותו, הילדים כמובן היו מבסוטים..

הילדים מאוד  נהנו מהמפגש עם הדולפינים, הילדים היו מרותקים למשך שעה שלמה, יש אפשרות בתוספת תשלום לא מבוטלת כלל של כ 220$ להפגיש את הילד עם הדולפינים למשך שעה שלמה, להאכלה, ואילוף קצר – חוויה מקסימה , החלטנו להפתיע את טל ואליעד אך מה שקרה זה, שטל ואליעד תוך שניה "נעלמו" לנו כלומר צעקו לנו "אמא אנו הולכים לבריכת הכרישים" תוך שניה נעלמו ולא ראינו אותם, השעה הייתה 11 והמפגש עם הדולפינים נקבע לשעה 12, במשך שעה שלמה חיפשתי אותם אך לא מצאתי , הלכתי לבריכת הכרישים למתקנים שראיתי שהם לגילם , אך לא מצאתיהם (מאוד פשוט למצוא אותם בתוך הפארק , לא ?!), מה שאומר שהם פיספסו את ההפתעה, כנראה שהם לא היו צריכים לעשות את זה. ולנו זה חסך סכום לא מבוטל חחח

משם הלכנו למתחם רחוב שומשום – משחקיה נפלאה לילדים עם אזור רטוב עם מים להנאתם,

בשעה 12 הלכנו למופע Sea Lions LIVE אריות הים, אריאל נרדמה אז אני לא נכנסתי, כפיר וליאור נכנסו , מופע קומי של אריות הים כפיר והילדים אמרו שהיה מקסים.

בסיום המופע פגשנו את טל ואליעד שמחים וטוב להם, שאלתי אותם איפה הייתם? הם כבר הספיקו לעשות כמעט את כל המתקנים בפארק.

מה שהיה מוזר שלמרות שהיום זה ההלואין הפארק היה ריק!!!! פשוט כך, כמעט ולא היו אנשים, את כל המתקנים עשינו ללא המתנה בתור פעם אחר פעם כמה שרצינו, לכל המופעים נכנסנו והיה מקום ללא דוחק וצפיפות, פשוט כיף ללא כל ההמולה והצפיפות.

לאחר שהם נהנו מאריות הים התחלנו להסתובב בפארק ולחקור אותו, פגשנו את הפינגוונים, ואת כלבי הים, צבי הים, נכנסנו למנהרה ושם פגשנו את הכרישים ודגים אחרים טורפים, ועוד ועוד.

הילדים החליטו לשכנע אותי לעלות איתם לרכבת הרים "המסע לאטלנטיס" אחרי שכנועים רבים נכנעתי ועליתי עם טל ואליעד וכפיר נשאר עם ליאור ואריאל, האמת שהיה כיף לא נורמלי, רכבת פשוט כייפית וגולת הכותרת נרטבים כמו שמזמן לא נרטבנו, כמובן שנהנו וצחקנו ואני גם צרחתי, בכל זאת רכבת הרים..

לאחר שסיימנו כפיר עלה איתי ועם טל ואליעד נשאר עם הקטנות, שוב היה כיף חיים, ולאחר מכן אליעד ואני עשינו שוב פעם את המתקן רק שנינו לבקשת אליעד – והיה שוב פעם כיף חיים.

משם הלכנו להופעת Pets Rule - – החיות שולטות – מופע קומי של חיות בית, כלבים וחתולים, ברווזים, יונים וחזירים, מופע מקסים מקסים!! במופע זה הדגישו כי החיות המופיעות אלו חיות שנאספו מ"צער בעלי חיים" וחיות שנאספו מהרחוב ושהיו על סף מוות, - ליאור ואריאל מאוד נהנו מההופעה ובסוף ההופעה אף ליטפו את הכלבים והחתולים והיו שמחות מאוד.

לאחר מכן כפיר טל ואליעד עשו סימולטור של נסיעה במסוק מעל הקוטב – מאוד נהנו.

בהמשך ביקרנו ב Wild Arctic – האזור האקרטי – תצוגה מרהיבה של בעלי חיים שונים מהאזורים הארקטיים, בסביבה המדמה את תנאי החיים הטבעיים (והקפואים) שלהם. דובי קוטב, לוויתני לבנתן לבנים וניבתנים ("אריות ים") – אכן תצוגה מרהיבה אך כאן הרגשנו כאב לב ענק, היה שם פיל ים ענקי הנמצא בתוך האקווריום הענקי אומנם אך לבדו!! הרגשנו פשוט נורא עם זה, כאב לנו הלב לראותו כך במקום זה כשבוי לבדו במקום להיות במקום הטבעי שלו, מחזה שהיה קשה לראות ופשוט יצאנו מהמקום.

אנו מאוד נהננו מהפינגוונים – כ-300 פינגווינים מסוגים שונים בסביבה המדמה את אנטרקטיקה, גם מבחינת טמפרטורות וגם מבחינת תאורה, לכן המקום קפוא וחשוך בקיץ (עדיין ניתן לראות את הפינגווינים).

משם המשכנו להופעה של One world – עולם אחד – מופע הלוויתנים הקטלניים – השמאו. זוהי האטרקציה המרכזית של הפארק. מופע מרשים ויפה , דבר נפלא זה לראות את הלוויתנים ממרחק נגיעה, את גודלם ועוצמם, אך גם כאן היה לנו די קשה לראות אותם בתוך הבריכות ולא בתוך האוקינוס למקום מגוריהם הטבעי, טל ואליעד לקחו את זה מאוד קשה עד כדי כך שלא צילמו אף תמונה .

ההופעה האחרונה שראינו הייתה Blue Horizons אופקים כחולים – מופע דולפינים, לוויתנים שחורים וציפורים ובהשתתפות צוללנים, שחיינים וארקובטיקה – מופע מדהים, ברמה בינלאומית.

כך סיימנו את יומנו בעולם הים.

סיכום עולם הים – הפארק אינו גדול ומאוד נוח להסתובב שם, ייחודו של הפארק הוא בהופעותיו של החיות, הדולפינים והכרישים,

בדיעבד לא הייתי מגיעה לפארק רק מהסיבה שבעצם חיות אלו נמצאות בשבי!!! היה לנו ובייחוד לטל לא פשוט לראות ולחוות את זה.

אריאלי עדיין לא מרגישה בטוב מקווה שזה משהוא זמני וחולף.

בשעה חמש כבר הגענו ל"בית" והלילה צריכים להגיע לחניון ליד היוניברסל כיוון שמחר אנו מבקרים שם. התחלנו לנסוע בשעה הקשה של הפקקים וגוגל מפ הראה לנו נסיעה של שלוש שעות.

אליעד, ליאור ואריאל היו שפוכים ונרדמו מיד , טל התישבה ליד כפיר ועזרה לו בערנותו ואני נחתי ואף הצלחתי להרדם לזמן מסויים בספה הנוחה שלנו מאחור.

בסביבות השעה 9 הגענו לאזור היוניברסל, חניון לא מצאנו לכן אמרנו שנישן באיזה חניון של מרכז קניות, לילה אחד לא נורא גם כך כולם כבר נרדמו, התמקמנו ותוך 2 דקות מגיע שוטר ומסביר לנו שאי אפשר להחנות כאן ומפנה אותנו לאיזה חניון , אך המרחק הוא 45 דקות וזה לחצות את הוליווד שכרגע יש שם פקקי תנועה איומים עקב ה"הלואיין", חשבנו מה לעשות והחלטנו שגם ככה הילדים כבר נרדמו , אז ניסע להוליווד ונחווה את הוליווד בהלואין , צריכה להיות סוג של חוויה. וכך עשינו והאמת שהיתה חוויה אדירה!!!!

מה שראינו ברחובות פשוט לא נתפס, כמויות עצומות של בני אדם כמו נמלים, לא רואים פיסת רחוב, כולם אבל כולם מגדול ועד קטן מחופשים, האמת זה היה יפה לראות את זה. הסתובבנו ברחובות הוליווד עם הקרוואן שלנו ,כולם מסתכלים לא מבינים מה קראוון עושה בכבישי הוליווד.

כיוון שמחר אנו נוסעים ליוניברסל סטודיו ומחר יום שישי ולא יהיה לנו זמן לבשל מחר לשבת, תוך כדי הסתובבות בהוליווד התחלתי להכין את השבת , תוך כדי שאני מקלפת את תפוחי האדמה והבטטה וכל רגע קמה מביאה עוד דברים התחלתי לקבל סחרחורת, התחלתי להרגיש לא טוב, הרגשה של בחילות וסחרחורות, הדבר היחיד שרציתי כבר שלא משנה איפה נישן העיקר שנגיע לאן שהוא ונעצור את הקרוואן.

לאחר שסיימנו להסתובב בהוליווד כפיר הציע שניסע ליוניברסל סטודיו ונבדוק אם אפשר לישון שם בחניון, נסענו ובכניסה לחניון שאלו אותנו אם אנו רוצים לחנות? ענינו שכן, מסתבר שהיום יש ביוניברסל סטודיו עד 2 בלילה ערב מיוחד לכבוד ה"הלואיין" והם מסכימים שנחנה עד 2 בלילה, תוך כדי שאנו מנסים לשכנע אותם לחנות ללילה שלם ללא הצלחה כפיר שואל אותם אם מחר יהיה כאן עמוס? אז הם עונים לו שמחר זה אחד הימים העמוסים ביותר בשנה! ומחר אנו צריכים להגיע לשם ואז החלה התייעצות עם טל כפיר ואנוכי מה עושים? בתוכנית המקורית היה צריך להיות: יום שישי-יוניברסל סטודיו, ימים ראשון-שלישי-דיסני ואדוונצר, ויום רביעי-יום רגיעה של ניקוי ואריזת הקרוואן לקראת הטיסה של יום חמישי . מה שאומר שאם אנו מחר לא נוסעים ליוניברסל היום היחיד הפנוי לנו זה יום רביעי, שהפארק פתוח עד חמש אחהצ, עוד שעה וחצי נסיעה לחניון קרוב להחזרת הקרוואן ז"א בסביבות השעה 7 בערב אנו מתחילים לנקות לארוז .

כפיר היה בעד לא לשנות את התוכנית המקורית לנסוע מחר ליוניברסל כך שיום רביעי יהיה יום לסידורים ברוגע.

טל זרמה עם כפיר, ואני הייתי בעד לא לנסוע מחר ליוניברסל כי חבל שנעמוד שעות בתורים ולא ככ נהנה מהמקום, וגם ידעתי שמהיוניברסל טל אליעד וכפיר מאוד יהנו, ולכן  החלטתי שמחר לא נוסעים ליוניברסל וביום רביעי כולנו ניתן את המקסימום שלנו בכדי להתארגן כמו שצריך עם הניקיון והאריזות, מקסימום יהיה לכפיר ולי לילה לבן, השלמת שעות שינה נשלים בטיסה... – שוב החלטה זו התבררה כהחלטה נבונה ביותר .

אני בשארית כוחותי לאחר דיונים והערכת מצב עדיין מחפשים מקום לינה והשעה כבר חצות, כפיר מחליט שהוא יחנה בצד כביש באחד הרחובות וכך היה, אני בשארית כוחותי עם המגרנה והבחילות מקיאה את נשמתי (הספקתי להגיע לשרותים..) ומתמוטטת מעייפות לשינה .

ישנו מצויין כמו שלא ישנו מזמן, היינו מחוקים לאחר יום גדוש ועמוס.

יום שישי – שבת – 1-2/11/13 הוליווד

כיוון שיש לנו יום פנוי החלטנו היום לטייל קצת ברחובות הוליווד לבקשתה הגדולה של טל.

התעוררנו בסביבות השעה 8 לאחר לילה של שינה טובה באחד מרחובות הסמוכים להוליווד.

כפיר מצא שיש במרחק רבע שעה נסיעה בית קפה שהוא כשר coffee bean החלטנו שהיום את ארוחת הבוקר נאכל בבית הקפה, נסענו לשם והיה מאוד נחמד, זוהי רשת בתי קפה כשרה בלוס אנגלס, כל אחד הזמין קפה/שוק/חלב וניל וקראוסונים ועוגות למינהם והיה מאוד נחמד.

לאחר מכן שמנו את פעמינו להוליווד, חיפשנו חניה והחניון הראשון שמצאנו נכנסו דרשו מאיתנו 50$, מחיר מופקע ניצלו את הענין שאנו עם קרוואן ומאוד קשה למצוא חניה בהוליווד, אמרתי לכפיר שלא יחנה זה מחיר מופקע לכל הדעות ונחפש מקום אחר ובדיוק ממול החניון יש עוד חניון אנו נכנסים אליו והוא מבקש מאיתנו 10$ מחיר רגיל של חנית רכב.

אריאל בדיוק נרדמה לכן הצעתי שכפיר ישאר עם הילדים בקרוואן וטל ואני נסתובב קצת, השעה הייתה 10 וחצי וקבענו שבאחת נחזור.

איזה כיף היה להסתובב עם טולה שלי – זמן איכות הכי כיף שיכולנו לבקש אחת מהשניה, מתוך ה 40 יום שעתיים וחצי לבדנו!!! איזה כיף!!!

תוך כדי שאנו הולכות אנו אומרות איזה כיף זה בלי שאר הילדים, עגלות ועניינים , פשוט כיף.

טיילנו לאורך שדרת הכוכבים וניסינו למצוא כוכבים שאנו מכירים ואכן מצאנו את סטיבן שפילברג, צאק נוריס, מייקל גקסון, דונלדק,ברוס וויליס ועוד כמה...

טל מצאה בהתרגשות גדולה את השלט של Hollywood, ראינו את מוזיאון השעווה, מוזיאון ריפלי האמן בכך או לא, נכנסנו לאולם קודאק – מקום חלוקת טקסי האוסקר, טל כמובן הצטלמה על מדרגות השטיח האדום, משם המשכנו לתיאטרון הסיני ששם מקרינים סרטי בכורה ומטביעים את טביעות ידיהם ורגליהם של כוכבי הוליווד, בדיוק שהיינו שם היה שם טקס הטבעה של במאי סיני מאוד מפורסם, המקום היה סגור כל התקשורת הייתה שם ואיכשהוא טל ואני הצלחנו ל"השתחל" לשם, ישר ראו שאנו לא קשורות לפי טיב לבושנו, כולם היו שם עם חליפות ושמלות ערב, אך לא אמרו לנו דבר, חוויה נחמדה, משם נכנסנו לחנות מזכרות כי אי אפשר בלי.. והופ חזרה "לבית"

היה לנו כייפי ומיוחד, רק הביחד הזה והלבד הזה היה שווה כל דבר. בהגיענו לקרוואן אנו לא רואים את כפיר והילדים , מנסים לתקשר איתם דרך מכשיר הקשר אך ללא הצלחה לאחר שעה קלה החברה מגיעים, גם להם מותר להסתובב לא?

בסביבות השעה שתיים בצהריים יצאנו לכיוון החניון שלנו באנהיים, החלטנו שאת השבת נקבל ברוגע וגם צריך עוד לבשל לכבוד שבת.

בשעה שלוש הגענו לחניון  באנהיים, אותו חניון שלנו בו ביום קבלת הקרוואן, הילדים מאוד נהנו שם ורצו את השבת לעשות שם, חניון לא זול אך מעולה, נקי, מקלחות מבריקות, זכינו לסייט ללא שכנים עם חלקת דשא כיפית לילדים, בריכה מחוממת,גקוזי, והכי חשוב 10 דקות מהדיסני שנהיה שם ביום ראשון דבר שאומר שאת זיקוקי דיסני נזכה לראות מהחניון.

בהגענו כפיר ישר משתלט על הכביסה היו לנו 4 מכונות!! הילדים ישר קפצו לבריכה ואני התחלתי בהכנות לשבת כולל אפית חלות ועוגה, שבת אחרונה שלנו אז השקעתי קצת יותר.

עברנו שבת נפלאה, נינוחה , משפחתית ומאוד כיפית. כ"כ כיף כל פעם להיות עם המשפחה ביחד.

שוב קיבלנו את השבת בתפילה משותפת ושירה את ארוחת הערב אכלנו בחוץ היה מזג אויר נעים מאוד .

בשמונה בערב כבר נפלתי "שדודה" למיטה וישנתי כמו שלא ישנתי מזמן,

פתאום תוך כדי שינה אנו שומעים את זיקוקי הדיסני, לי לא היה כח לקום מהמיטה אמרתי לעצמי מחר נראה ונהנה מהם, אך מעבר השני של הקרוואן אני שומעת את טל ואליעד בקריאות התפעלות, חצי שעה של זיקוקים!!

בשבת ליאור שיחקה עם הבימבה ולאחר זמן מה שכחה אותה בחוץ, לאחר כמה דקות אנו רואים אותה ניגשת לקחת אותה מאחד השכנים שלנו בקמפ ואנו רואים אותה מדברת איתו, שהיא חוזרת אנו שואלים אותה: ליאור מה אמרת לו? אז היא עונה לנו בשיא הטבעיות הוא החזיר לי את הבימבה אז אמרתי לו "נקיו", שאלנו אותה מה זה "נקיו" אז היא עונה לנו בצחוק המיוחד שלה "נקיו" זה תודה באנגלית. צחקנו כמו שלא צחקנו מזמן, ילדה פשוט מיוחדת יש לנו.

בשבת הילדים היו קצת בבריכה ואני ניצלתי את הזמן להתחלת אריזות במוצש כבר סימתי לארוז 4 תיקי צימידן גדולים, יותר מחצי מהדברים שהיו לנו. עכשיו היינו צריכים לדעת כמה שוקלים התיקים, כפיר פנה לעובד בקמפ ושאל אותו אם יש מקום שאפשר לשקול את התיקים, לאחר כמה דקות הוא הפנה אותם לבחורה בשם גסיקה שעובדת במלון מול הקמפ והיא תעזור לנו, ניתקנו את החיבורים ונסענו כולנו למלון בכדי לשקול את התיקים, כולם נרדמו מלבד טל כפיר ואני , שקלנו את התיקים וכל התיקים מלבד התיק של טל שקלו על  פי מה שצריך (23 קג לתיק).

זהו עייפים מאוד מחר דיסני – ההתרגשות בשיאה!!!

יום ראשון 3/11/13 – דיסני לנד

היום יום ראשון שעות הפתיחה בדיסני ביום ראשון 9-24 כן כן עד חצות איזה כיף!!

התלבטנו אם להגיע היום-יום ראשון לדיסני או לא? כיוון שזהו היום חופש של האמריקאים ויכול להיות עמוס אך מנגד כיוון שאנו בנובמבר ואחרי ההלואין נקווה שיהיה סביר, מה עוד שרק ימי שבת וראשון יש את כל המופעים המקסימים וזיקוקי דינור.

החלטנו עוד במוצש שאנו נגיע בפתיחה, בתשע בבוקר אנו שם! כך החלטנו.

אכן התעוררנו בשבע בבוקר הערנו את הילדים בשבע וחצי אכלנו ארוחת בוקר טובה ויצאנו לדרך, מרחק של10 דקות נסיעה מהחניון, מגיעים לחניון בסביבות השעה 8 ושער החניון סגור, מחכים מחכים וסגור, מתחילים להגיע עוד רכבים וכפיר שואל אותם אם יש עוד כניסה לדיסני, אז הבחורה שחנתה בנתיב מולנו עונה לו שזו לא הפעם הראשונה שלה בדיסני וזה החניון של הדיסני והם גם לא מבינים מה קרה שסגור. מחכים מחכים השעה כבר 9, בפתיחה כבר לא נהיה!! מאוד התבעסנו, קמנו מוקדם התארגנו, התרגשנו ומשהוא פיספסנו.

משהוא היה לי מוזר לא יכול להיות שהשעה 9 בבוקר ועדיין סגור, בדיוק בשעה 9 פותחים את שערי החניון אנו נכנסים מכוונים אותנו לחנות בחניה  של וודי מצעצוע של סיפור ומשם יש לקחת שאטל לדיסני, נסיעה של 10 דקות נסיעה, עולים על השאטל (השירות מעולה לא מחכים בכלל, כל דקה יש אוטובוס) ומגיעים לכניסה של הדיסני ומחכים בתור לבדיקת התיקים, לאחר מכן מחכים בשער הכניסה לפארק, מלא אנשים תור ארוך ואנו ממתינים עד שיגיע תורנו,נכנסים עם הכרטיסם שכבר רכשנו (חסכנו זמן רכישה בקופות שהיה שם מפוצץ) והמילה הראשונה זה אווי איזה כיף אנו בדיסני, משאת חלומם של הילדים בעיקר של טל ואליעד, ליאור עדיין לא מבינה לאן הגיעה.

כיוון שהשעה כבר תשע וחצי החלטנו להתפצל כפיר עם ליאור ואריאל מתקדם לעבר עולם הפנטסיה למתקן הפיטר פן וטל אליעד ואני רצים להוציא fast pass לאינדיאנה גונס (זהו מתקן שהפסט פס שלו מסתיים מאוד מוקדם לכן חשוב להוציא על הבוקר, אחד המתקנים הפופולארים בפארק), אנו מגיעים לארץ ההרפתקאות ורואים שיש חבל בכניסה ושאין אפשרות עדיין להכנס, טל ואני מסתכלות אחת על השניה, רגע מה קורה פה? השעה כבר רבע לעשר מדוע זה סגור? אנו שואלות אשה אחת שעומדת שם מתי זה אמור להפתח? אז היא עונה לנו שהכניסה לפארק דיסני נפתח בשמונה וחצי (זהו "הכניסה" לעולמות הדיסני מלא חנויות מזכרות ואנשים מחופשים למיקי, דונלד, גופי וכו' נמצאים ברחוב והילדים כולם מבסוטים ומחכים בתור להצטלם עם הדמויות) אבל הפארק עצמו נפתח בתשע, טל ואני מסתכלות אחת על השניה אצלינו כבר רבע לעשר!! אז אני שואלת אותה: סליחה מה השעה? אז היא עונה לי "רבע לתשע", טל ואני מסתכלות שוב אחת על השניה, אז אני שואלת אותה שוב סליחה השעה עכשיו רבע לעשר לא רבע לתשע, אז היא צוחקת ואומרת לי אתמול הזזנו את השעון לשעון חורף-שעה אחת אחורה!!!!!טל ואני מסתכלות אחת על השניה נקרעות מצחוק רצות לכיוונו של כפיר שגם הוא נעצר בחבלי הכניסה לפארק ופוצחים כולנו בצחוק גדול (גם הוא כבר גילה שאנו בשעון חורף היום), עכשיו הכל מובן מדוע הגענו לחניה והיינו לבדנו, בטח לבדנו הגענו בשעה 7 בבוקר!!! ומדוע בדיוק בשעה 9 נפתח החניון (הרי השעה הייתה . מסתבר שאכן הגענו ב 9 בבוקר בפתיחה לפארק כפי שרצינו!!

בשעה תשע בדיוק לא דקה יותר מאוחר ולא דקה פחות נפתחו חבלי הפארק, אליעד טל ואני בריצה לכיוון מתקן "אינדיאנה גונס" ואז אמרנו לעצמנו למה להוציא fast pass על זה, אנו כעת ראשונים נכנס נעשה את המתקן ונוציא פאסט פס למתקן אחר, וכך עשינו, היינו ראשונים לא חיכינו שניה, היה מאוד נחמד. מיד אחרי שסיימנו את המתקן התור למתקן הראה המתנה של 50 דקות!!

משם רצנו להוציא פסט פס ל רכבת ההרים ביג ת'אנדר – רכבת הרים קלילה וכייפית אך המתקן היה סגור, טל מאוד התאכזבה , משם טל ואליעד התקדמו לכיוון ארץ הפנטסיה להפגש עם כפיר והבנות ואני הלכתי להוציא פסט פס ל Space Mountain –רכבת הרים בחשיכה ,

בהתחלה לקח לי זמן להבין את הרעיון של הפסט פס, ברגע שהוצאתי את הראשון והבנתי שזה כה פשוט כל מתקן שהיה לו פסט פס הוצאנו וזה היה שווה זהב, אנשים חיכו שעה בתור למתקנים אלו ואנו נכנסנו ללא המתנה כלל וכלל.

לאחר מכן נפגשתי עם הילדים בארץ הפנטסיה ואני מוצאת את ליאור בוכה,מה קרה? היא לא אהבה את מתקן פיטר פן – בכי הסטרי, הרגענו אותה ע”י כך שטל עשתה איתה את מתקן הכוסות המסתובבות, ליאור מאוד נהנתה ורצתה עוד ועוד, משם הלכנו לעליסה בארץ הפלאות – קרוניות של 3 מושבים בכל קרונית אשר נוסעים סביב הסיפור – היה מקסים, ליאור מאוד נהנתה, ואריאל לא רצתה לרדת מהמתקן , כל מתקן שעשינו איתה היא רצתה עוד ועוד.

הפארק בדיסני היה מלא אם כי לא הרגשנו את העומס, במתקנים המבוקשים לא עמדנו כלל בתור נכנסנו אליהם עם הפאסט פס, ובשאר המתקנים המתנו זמן משוער של 15 דקות לכל היותר, כך עברנו מארץ לארץ ונהננו מכל המתקנים,

בשלב מסויים טל ואליעד התפצלו והלכו לבדם להנות ממתקנים שמתאימים לגילם ואנו היינו עם ליאור ואריאל ב Mickey's Toontown  - אזור שמתאים לקטנטנים, מקסים מקסים!! הבנות מאוד נהנו שם, יש שם מתקנים מקסימים לקטנים, גני שעשועים בתפאורה של גופי ופלוטו, השירותים שם מותאמים במיוחד לקטנים ובגודל המתאים, ליאור הכי אהבה לשטוף את הידיים בכיור הנמוך המיוחד ולשתות מהברזיות המתאימות לגודל שלה.

כל דמויות דסיני מסתובבות שם באופן חופשי – מיקי, מיני, דייזי, גופי ופלוטו – ליאור הצטלמה עם כולם והייתה מאושרת מאין כמותה, כל הזמן היא ביקשה שוב פעם ושוב פעם להצטלם איתם, המקום היה כמעט וריק, היה כיף גדול, נשארנו שם לפחות שעתיים, לאחר מכן טל ואליעד הגיעו ואיך שהם ראו את כל הדמויות הם התמוגגו, ישר הם עמדו בתור להצטלם עם כולם!!!!! לא ויתרו על אף אחד,

הזמן הארוך ביותר שעמדנו בתור בכל דסיני היה 20 דקות להצטלם עם מיני בבית שלה, ומי לא ויתרה על כך? נכון לא טעיתם טל!! לא ליאור אלא טל!!

משם הלכנו לארץ המחר נהננו מכל המתקנים ללא המתנה כלל וכלל (ניצלנו כמו שצריך את הפסט פס), וכך עברנו ארץ ארץ וכמובן הילדים לא ויתרו להצטלם עם כל דמות מוכרת יותר או פחות.

בסביבות השעה שלוש כבר הייינו רעבים והתיישבנו לאכול צהריים, הבאנו איתנו אוכל כי לא יכולנו לקנות כלום מטעמי כשרות , וטוב שכך המחירים בשמים ומופרזים ביותר.

תכננו לאכול את ארוחת הצהרים בשעה שלוש כיוון שבשעה ארבע מתקיימת התהלוכה המפורסמת ולכן אמרנו לעצמנו שזה זמן טוב למנוחה ולשריין מקום טוב בכדי שנוכל להנות מהתהלוכה, הרעיון היה מעולה, מצאנו מקום מצוין , אומנם על המדרכה בבחירתם של הילדים, ובשעה ארבע בדיוק החלה התהלוכה, מה אומר? מ-ד-ה-י-ם !!!! פשוט כך, כולנו ובעיקר הילדים נאלמנו פה, היה מקסים, זה התחיל עם הדמויות הקלאסיות של דיסני – מיקי, מיני, דונלדק, דייזי, גופי, פלוטו שלצידים רקדנים ומוזיקת רקע מקסימה וקצבית, התלבושות ,התפאורה, הדמויות הכל פשוט מיוחד, ומקסים, פגשנו כמובן גם את מלך האריות, פיטר פן וטינקרבל – ליאורוש הייתה בענננים , כל נסיכה שעברה עשתה לה את היום, בת הים הקטנה, שלגיה, היפהפיה הנרדמת, בל – בקיצור – כל הנסיכות וכל הדמויות של סרטי דיסני היו שם. התהלוכה היתה בערך 40 דקות של הנאה אחת גדולה.

לאחר התהלוכה כבר הרגשנו את העייפות (ערים משעה חמש בבוקר, שעון חורף חחח)

חשבנו לחזור לקרוואן למנוחה קלה, אך הילדים לא הסכימו לכן המשכנו משם לארץ ההרפתקאות נהננו מהעץ של טרזן ומלהסתובב ולהכנס לחנויות המזכרות.

משם הלכנו אל ארץ החיות הקטנות נהננו מאוד ממתקן - ספלאש מאונטיין, רכבת הרים בתוך בולי עץ בנהר עם עליות וירידות וכמובן התרטבות במים – היה כיף גדול, עשינו את המתקן שוב ושוב ללא המתנה כלל.

משם המשכנו לפו הדב – מתקן מקסים מקסים לקטנטנים וגם לנו למבוגרים, מסע קסום והרפתקני של פו הדב בתוך קרונות מצופות דבש, ליאור לא רצתה לרדת מהמתקן, היא עשתה אותו לפחות 6 פעמים!! ורצתה עוד ועוד.

הסתובבנו קצת בפארק להעביר את הזמן עד למופע המרכזי של הערב , ובשעה 8 בערב בדיוק התחיל המופע – "פנטסמיק" , מה אומר? אין מילים, פשוט כך, המופע על האגם , זהו מופע של מים אורות המשלבים את דמויות דיסני , לא ייאמן למה האמריקאים מסוגלים!! אחד המופעים הנפלאים והמדהימים שראינו.

לאחר מכן בשעה 9 בדיוק לאחר המופע החלו הזיקוקים, איזה יופי 20 דקות לפחות של זיקוקים, אבל איזה זיקוקים, כל סוגי הזיקוקים, כל סוגי הצורות, צבעים פשוט מקסים! אליעד אמר שזמן הזיקוקים שהיה זה זמן כל ימי העצמאות שהיו באפרת!!

לאחר מכן חזרנו לבית כולם מחוקים, היה יום גדוש ועמוס,אחד הימים המתישים שהיו לנו, הילדים מאוד נהנו ורוצים לחזור שוב, מחר יום שני אנו הולכים לפארק השני לאדוונצר.

אריאלי מרגישה יותר טוב מבחינת מצב רוח אם כי עכשיו שמתי לב שגם החניכיים שלה נפוחות ויורד לה משם דם, פצעים בפה-חניכיים מדממות, על פניו נראה לי הפה והטלפיים, כיוון שמצב רוחה טוב יותר אני מקווה שהיא במגמת שיפור.

יום שני 4/11/13 – אדוונצר פארק

יש לנו 3 ימים להיות בדיסני לכן החלטנו היום להיות באדוונצר פארק – פארק נוסף הממוקם מול הדיסני, וזהו פארק יותר אתגרי, מתאים יותר לטל ואליעד, יש אפשרות אם רוצים לעבור מפארק לפארק עי החתמת היד ע"י חותמת שקופה.

הפארק היום פתוח בין השעות 10-20, לכן החלטנו שוב להגיע בפתיחה בכדי שנוכל להנות כמה שיותר מהפארק,

הערנו את הילדים ב 8 בבוקר, הילדים לא יכולים לקום, אתמול היה לנו את אחד הימים המתישים והמעייפים ביותר שהיו לנו בטיול.

לבסוף הם מתעוררים כי בכל זאת מדובר בדיסני! משפט ראשון שטל אומרת שהיא מתעוררת, "אמא אני לא מרגישה את הרגליים, אני לא יכולה להזיז אותם אני גמורה!" הצעתי להם שנתפצל חלק ילכו עכשיו וחלק מאוחר יותר שינוחו קצת, אך כמובן שלא הסכימו.

בשמונה בבוקר התעוררות ובתשע בבוקר אכלנו ארוחת בוקר דשנה ומעולה.

ועכשיו כיוון שכיוונו את שעוננו לשעון חורף , התייצבנו בחניה בשעה 9 וחצי והכל היה פתוח וזמין.

בהגיענו לפארק כבר בכניסה ראינו שאין הרבה אנשים, התור לדיסני עצום, והתור לאדוונצר כמעט ריק (הפארקים אחד מול השני והכניסה משותפת לשניהם), איזה כיף!! הפארק היה ריק מאנשים!!

לא יאמן!! הוצאנו כמובן פסט פס לייתר בטחון אם כי לא היה צורך בכך כי כל המתקנים היו ריקים ללא המתנה בתור, מקסימום המתנה של 10 דקות.

בפארק התפצלנו טל ואליעד, כפיר אני ליאור ואריאל,

טל ואליעד הסתובבו להם בפארק ועלו כל כל המתקנים האפשריים כמה פעמים שרצו, אחד המתקנים המפחידים ביותר שם זהו רכבת הרים נוראית שעושה שם סיבוב של 360 מעלות ונוסעת במהירות מטורפת, רק מלראות את זה אני מאבדת את שפיותי, כמובן שטל ואליעד נהנים ומבסוטים ואליעד עוד משכנע אותי לעלות ושזה לא ככ מפחיד.

עם ליאור ואריאל הלכנו למתחם הבאג לייף לקטנטנים – איזה כיף היה שם, היינו שם לפחות שעתיים, ליאור ואריאל נהנו מרכבת נחמדה שנסעה במסילה, מכוניות מתנגשות, מכוניות שעולות ויורדות, ויש שם גם מתחם של מזרקות מים שהיה נחמד להם מאוד.

נהננו מכל המתקנים בפארק ועשינו את כולם כמה פעמים שרצינו, אני אישית מאוד אהבתי את מתקן בת הים הקטנה – קרונות בצורת דגים כמובן, שמסיעות סביב הסיפור עצמו, התפאורה פשוט מקסימה ויפהפיה, היה מקסים מקסים!!

בפארק יש רחוב שלם שעשוי כמו הסרט "מכוניות" אפילו ההרים , התחנות דלק, חנויות, המכוניות עצמם הכל נראה אמיתי!!  לא יאמן!! פשוט מקסים.

אחד המתקנים שהכי אהבתי זה Soarin’ over California – מתקן שבו כאילו עפים ברחבי קליפורניה, התחושה היא ממש אמיתית, מה שיפה זה שעשינו את המתקן בסוף הטיול וכמעט כל האתרים שמופיעים שם היינו בהם, הילדים מאוד שמחו והתרגשו שהם חוו כל אתר וזיהו כל מקום ומקום.

מבחינתי זה המתקן הכי שווה שיש שם.

רחוב נוסף שקיים בפארק הוא רחוב שדרות הוליווד, איזה יופי מרגישים כאילו באמת מסתובבים בהוליווד, החנויות, שדרת הכוכבים, התאטרון הסיני, פשוט מקסים.

נכנסנו שם להצגה של "אלדין" – אוו אוו איזו הצגה, לא פוחתת מהצגת ברודווי!! קודם כל האולם עצמו מדהים, שווה להכנס להצגה רק בשביל לראות את האולם, אולם בעל 3 קומות, אנו ישבנו במרכז האולם ומעלינו היו עוד שתי קומות, אולם יפהפה וענק, ההצגה הייתה מהממת, אין מילים לתאר, הצגת חובה למי שמוצא את עצמו בפארק!! נהננו מכל רגע ורגע.

משם נכנסנו עם ליאור ואריאל להצגת של דיסני וחבריו, הצגה מתוקה בת 20 דקות, ליאור מאוד נהנתה.

בזמן הזה טל ואליעד המשיכו להנות משאר המתקנים בפעם העשירית שלהם...

בשעה חמש אחה"צ מתחילה התהלוכה שהילדים כ"כ חיכו לה, תפסנו מקום על המדרכה, מקום מעולה ובדיוק בשעה חמש מתחילה המוזיקה הנפלאה להשמע ברחבי הפארק ואיתם כל דמויות סרטי דיסני המחודשים יותר, פגשנו את נמו, צעצוע של סיפור, סופר על, באג לייף, מפלצות בעמ, מכוניות, אלאדין, בת הים הקטנה (ועוד כמה ששכחתי) והכל בשילוב רקדנים, ותפאורה נפלאה, תוך כדי התהלוכה אחד החיילם מצעצוע של סיפור נתן כיף לאליעד דבר ששימח ומילא אותו שמחה גדולה.

מיד לאחר מכן הילדים רצו לכיכר המרכזית להצטלם עם מיקי, דונלד, גופי ועוד כמה דמויות שפרחו כרגע מזכרוני,זה קטע מדהים העניין הזה של הצילומים עם הדמויות, הרי בסה"כ מדובר בבני אדם שמחופשים לדמויות מהסרטים ולילדים זה כלל לא חשוב, מה שחשוב זה שהם מצטלמים עם דמויות מהאגדות, אחת הדמויות שהם פשוט היו מבסוטים הוא דמות ממפלצות בע"מ, המדהים זה שהדמויות עשויות בדיוק בדיוק כפי שרואים אותם בסרטים – זה אכן מדהים,הדיוק שלהם בכל פרט ופרט.

בשעה שמונה בערב מתקיים המופע המרכזי של הפארק – מופע האורות והמים, בשביל לראות בצורה טובה את המופע יש לקחת פסט פס, בתחילה הילדים וכפיר אמרו לי, למה את לוקחת פסט פס , זה מופע מכל מקום רואים טוב, אבל לקחתי מה יש לי להפסיד, המופע מתקיים על האגם הגדול הקיים במרכז הפארק , הגענו ברבע לשמונה לתפוס מקום, הכל היה תפוס , מי שהיה לו פסט פס היו לו מקומות vip ומי שלא עמד במרחק מסויים מהאגם, הילדים כמובן צחקו על אמא שלהם שדאגה לפסט פס ובזכות זה היה לנו מקום ממש על האגם שורה ראשונה!! איזה כיף, אחרי ההופעה הם הודו לי ללא הפסקה...

המופע היה פשוט מדהים, כל המופע הוא ע"י מזרקות מים עם צבעים מיוחדים, כאשר  תוך כדי המופע והמוזיקה מקרינים על המים תקצירים של סרטי דיסני הקשורים לפארק, רעיון גאוני ומדהים!!

 נהננו מאוד, בשעה תשע לערך המופע הסתיים ואיתו חזרנו ל"בית".

הגענו לקרוואן תוך שניות כולם צנחו למיטות, ישנו בסמוך לאחד הרחובות מרחק של 5 דקות נסיעה .

יום שלישי 5/11/13 – דיסני ואדוונצר

היומיים האחרונים שהיינו בדיסני עלו לכפיר בשארית כוחותיו, אחד המקומות שכפיר סולד מהם הם מקומות מהסוג הזה, מקומות הומה אדם (גם שהיה ריק באדוונצר ...) ומקומות שלטענתו "מטחנה של כסף וחומר", לאחר שראיתי את "סבלו" במקום, העליתי רעיון שהיום הוא יקפיץ אותנו לפארק והוא יקח יום חופש מכולנו ויהנה מעיסוקיו, כפיר ישר קפץ על ההצעה ויש לציין שזה היה רעיון נפלא.

כיוון שהיום זה יומנו האחרון בדיסני החלטנו לנצל את הכרטיס של השעה המוקדמת בדיסני ומשם לעבור לאדוונצר, כלומר היום נעשה את כל מה שלא הספקנו (אם יש דבר כזה..) וכל מה שרוצים שוב לעשות בשני הפארקים.

היום החלטנו להפתיע את ליאור, זוכרים את שמלת התחפושת של היפהפיה הנרדמת שקנינו לה ליומולדת, אז היום איך שהיא התעוררה הנחנו לה אותה על המיטה ואמרנו לה שהיום היא יכולה ללבוש אותה לדיסני, אווו איזה חיוך ואושר היו בעיניה, ואכן בשמחה ליאור קמה לבשה את השמלה והייתה מוכנה להסתער על הדיסני,

לידיעה – כך רוב הילדים מסתובבים בדיסני עם תחפושות, דבר נחמד ומתוק.הרי בסה"כ  זה אכן עולמם הקסום, אז אם כבר חיים באגדות אז עד הסוף.

ולכן התעוררנו (יותר נכון התעוררנו ע"י השעון המעורר...) בסביבות השעה 8 בבוקר, אם רוצים להגיע לשעה המוקדמת של הדיסני צריכים להיות שם בתשע, הפארק פתוח בין השעות 10-20 ולנו יש אפשרות להכנס בתשע בבוקר, וכך עשינו לאחר ארוחת בוקר דשנה, כפיר "הקפיץ" אותנו בשמחה לדיסני עד לשעריו וקבענו שבסביבות השעה שלוש בצהרים נהיה בקשר ונחליט אם להמשיך או לחזור, כפיר שמח מאוד על הרעיון וגם אנו ,ובשעה תשע אכן הגענו לפארק, תחילה הלכנו ישר לארץ הפנטזיה למתקן "פיטר פן" טל ואליעד רצו לעשות אותו שוב, ואני הלכתי עם ליאור ואריאל לכל המתקנים הנפלאים שהיו שם, והכל ללא המתנה בתור, כיף אחד גדול!!

משם טל החליטה שהיא עדיין לא הצטלמה עם שום נסיכה!!! איך ייתכן הדבר!!! לכן היא חיפשה את מקום הארמון וחיכתה כ 30 דקות להצטלם עם היפהיפה הנרדמת, בל, ויסמין מאלדין, בזמן שטל המתינה בתור ליאור אריאל ואני סיימנו עוד כמה מתקנים ואיך שהגענו לטל הגיע תורנו להכנס,

ליאור עם שמלת היפהפיה הנרדמת כולה מתרגשת פתאום פוגשת ב"אמיתי" (לפי דברי ליאור) את הנסיכה היפהפיה הנרדמת, בהתחלה היא בוכה כנראה מהתרגשות, לחץ, אני מרימה אותה ואומרת לה שהכל בסדר והיא לא חייבת להצטלם ולהכנס לארמון, אך איך שטל עומדת ליד "הנסיכה" ליאור רצה לקראתה בחיוך גדול ומחבקת אותה, מאז ליאור לא רצתה לעזוב את "הנסיכה האמיתית" לדברי ליאור, כל רגע היא רצתה עוד ועוד להצטלם עם כל נסיכה אחרת שראתה.

משם המשכנו לפו הדב, המתקן שליאור מאוד אוהבת ואז החלטנו להתפצל, טל ואליעד רצו לעבור לפארק השני-לאדוונצר(לא הצטלמו עם וודי ווונדי מצעצוע של סיפור חחח) ואני והבנות הלכנו שוב ל Mickey's Toontown  ונהננו שם לפחות שעה וחצי, לאחר מכן נפגשנו עם טל ואליעד ויצאנו קצת להרגיש את האוירה ברחוב הכניסה לפארק, רחוב גדול עם חנויות מזכרות, מסעדות, בתי מלון, מקום די נחמד להסתובב ולהרגיש את האוירה של הדיסני, נכנסנו שם לחנות מזכרות וכל אחד יצא עם מזכרת לפי בחירתו, בזמן שטל ואליעד מתלבטים מה לבחור (הקצבנו לכל אחד מזכרת אחת, אם הם רוצים עוד הם יכולים מהדמי כיס שלהם)כי מרוב עצים לא רואים את היער, ליאור ישר ידעה מה היא רוצה בלי להתלבט, נחשו מה? שרשרת של היפהפיה הנרדמת , איך לא!!

טל יצאה עם בובה של אי אה מפו הדב וחולצה של דיסני (הבובה מדמי הכיס שלה), ואליעד יצא עם בובה של וודי מצעצוע של סיפור וכמה מזכרות לחברים שלו (מהדמי כיס שלו – כמובן שהוא ניהל משא ומתן לגבי מזכרות החברים שזה לא צריך להיות מדמי הכיס, אך המשא ומתן נכשל).

בשעה שלוש כפיר בא לאסוף אותנו, כולו זורח ומבסוט, היה לו יום מהנה ביותר, טייל בחנות למוצרי חשמל שמאוד עניינה אותו, עשה מסאז טוב לכתפיים וכמובן נח את השנ"צ שלו!!

היום היה יום מקסים, מעולה ורגוע, הילדים נהנו מאוד ומיצו לגמרי את הדיסני.

בדיעבד כיוון שביקרנו לא בעונה ולא בשום חג היו מספיקים לנו יומים, אך היום השלישי היה יום של "כל הדברים שעושים אותם רק אם יש זמן עודף" לדברי טל ולכן הם מאוד נהנו.

כיוון שמחר אנו ביוניברסל סטודיו היום לנים בחניון סמוך ליוניברסל, מרחק של 60 דקות נסיעה אך בשל הפקקים נסענו כמעט שעתיים, הנסיעה לא הייתה נוראית כיוון שליאור ואריאל שכבר חשה הרבה יותר טוב נרדמו בשניה, ולקול צלילי ושירת שלמה ארצי נסענו את דרכנו לכיוון הקמפ ה"כמעט" אחרון בטיולנו,

מי היה מאמין מחר זה היום האחרון שלנו ...

הגענו לקמפ זוועתי - balboa rv park, צפוף ברמות מטורפות, זהו קמפ של בעלי עסקים שמגיעים מכל העולם, עשינו רגע חושבים ומכיוון שמדובר רק בלינה (היה מאוד קר בחוץ אז גם לאכול ארוחת ערב בחוץ אי אפשר, אלא רק בקרוואן) ומכיוון שזה הקמפ הכי קרוב ליוניברסל סטודיו במרחק של 20 דקות נסיעה הוחלט להשאר.

בסביבות השעה 7 בערב הגענו לקמפ והחלטנו לעשות הערב על האש אחרון , גחלים נגמרו לנו אך נשארו לנו עצים למדורה, אז אליעד וכפיר חטבו את העצים ומהם עשינו גחלים, האוכל היה מעולה, הכנו עופות, סטייקים היה מצויין.

בסביבות השעה 10 כולם "נפלו" לתרדמת חורף.

יום רביעי – 6/11/13 יוניברסל סטודיו

היום זה היום האחרון שלנו לטיול, מה שמפליא זה שאף אחד לא בבעסה אלא להפך כולנו נהנים עד הרגע האחרון.

זוכרים את ההתלבטות אם לדחות את היוניברסל להיום או להשאיר את היום כיום פניוי לאריזות ונקיון הקרוואן? אז החלטתנו הייתה החלטה נבונה ומצויינת, מיצינו את כל ימינו בהנאות עד הרגע האחרון,

היוניברסל פתוח היום בין השעות 10-17, קמנו בשעה 8 בבוקר אכלנו ארוחת בוקר טעימה להפליא, ונסענו ליוניבסל, מרחק נסיעה של 20 דקות, הגענו בזמן , עמדנו בתור כמו כולם מוכנים להסתער על הפארק, הפארק נפתח בשעה 9 וחצי אך שוב נתקלנו בחבלי "משיח" שנפתחים בדיוק בשעה עשר.

גם היום זכינו לפארק ריק!!!! איזה כיף!!!! זוכרים את ההתלבטות אם להגיע היום או בהלואין? אין ספק שהייתה החלטה נבונה .

המתקן הראשון שרצנו אליו היה סיור מאחורי הקלעים, סיור של שעה ברכבות מאחורי הקלעים של סרטי הוליווד, היה מדהים!!! נהננו בעיקר מהשיטפון ומהמטרו. היה נחמד להסתובב בשכונת "עקרות בית נואשות" ולראות את הרחובות המאולתרים שבנויים שם, פשוט מקסים!!

כמובן שתוך כדי הליכה לסיור טל ואליעד עוצרים להצטלם עם שרק ופיונה, משם המשכנו למתקן הסמפסונים, טל ואליעד מאוד נהנו ולאחר מכן כמובן הצטלמו עם הסמפסונים, משם המשכנו לסרט התלת מימד של שרק – היה מקסים מקסים.

בדרך שוב הילדים הצטלמו עם דמויות שאני כבר הפסקתי לעקוב.

לאחר מכן הלכנו "למופע האפקטים" היה מהנה ביותר, לראות את האפקטים שעושים בסרטים, פשוט גאוני ולא להאמין.

משם הלכנו למופע חיות מחמד – היה מקסים, מדובר בכלבים, חתולים, חזירי בר וכו' שמופיעים בסרטים אמיתיים ופשוט מסבירים איך מאלפים אותם לזוז ללא קול אלא רק ע"י תנועה, ועוד דברים. מאוד אהבתי את התיחסותם לבע"ח, מתייחסים אליהם בכבוד הראוי להם.

לאחר מכן ירדנו למתחם התחתון והילדים נהנו ממתקן המומיה  - רכבת הרים לא בשבילי, וממתקן פארק היורה – רכבת הרים כייפית ומקסימה, מתקן שנרטבים בו.

כל המתקנים, הסרטים ההופעות הכל היה ללא המתנה , עשינו שוב ושוב מתקנים כמה שרצינו.

לסוף היום היינו בהופעה של water world הופעה נחמדה מאוד ומרטיבה מאוד , הופעה של פעלולי מים, בהשתתפות אופנועי ים, ולסיום אף מטוס שנוחת לך מאמצע שום מקום לתוך האגם הענק .

לאחר שמיצינו את הפארק מכל זוית אפשרית חזרנו "הביתה", והפעם לקמפ האחרון שלנו לטיול, חזרנו לקמפ שלנו באנהייים, אחד הקמפים שמאוד אהבנו, ומרחק של 20 דקות נסיעה מחברת החזרת הקרוואן.

הילדים הערב ביקשו לארוחת הערב פיצה, איך שהגענו לקרוואן בסיום הפארק מיד הכנתי את הבצק שבזמן הנסיעה הוא יתפח, וכך נסענו לקמפ שמחים ומאושרים.

הגענו בסביבות השעה 7 בערב, טל ואליעד היו אחראים על הפיצה ואני התחלתי עם אריזות אריזות ואריזות ולאחר מכן עם נקיון הקרוואן.

בזמן שהפיצה בתנור הוחלט לראות את הסרט "משפחה על גלגלים" כולם מתיישבים בסלון, חוץ ממני שאורזת ומדי פעם יוצאת לגיחות לראות על מה הצחוק וההמולה. איך שהפיצה מוכנה כולם שמחים וכבר רעבים טל מוציאה את הפיצה מהתנור ,ואיך שהיא מוציאה אותה מהתנור טרח נופלת על הרצפה, טל בבעסה איך זה קרה, ואנו בעידודה שלא נורא יש עוד 2 פיצות והכל בסדר. שמים את הפיצה השניה בתנור וממשיכים לצפות בסרט ובזמן שהפיצה השניה מוכנה, טל מוציאה אותה מהתנור וטראחחחח שוב הפיצה נופלת לרצפה, וכאן היה משבר של בכי ותסכול וגם קצת התרגשות לקראת החזרה, הכל יצא החוצה , טוב שהיה אפשר להוציא את זה על הפיצה שנפלה,

הנחנו לטל והכנסנו את הפיצה השלישית  לתנור והפעם היא יצאה שלמה מהתנור, כולם התענגו עליה.

בנוסף נשאר לנו עוד חבילה של קמח אז הכנו גם פוקצה – רעבים לא נשארנו.

בסביבות השעה 11 אליעד, ליאור ואריאל נרדמו, אני הייתי בשלבי סיום האריזות ופתאום אנו קולטים שאין לנו מספיק מזוודות ותיקים לארוז, מתנתקים מהחיבורים ונוסעים לסניף וולמרט הקרוב לקמפ לקנות מזוודות, טל וכפיר יוצאים וחוזרים עם 4 מזוודות לעליה למטוס.

בסביבות השעה שתיים לפנות בוקר סיימנו לארוז ולנקות והכל מוכן ומזומן לקראת מחר.

את כל מה שנשאר לנו, ונשאר לנו לא מעט דברים : כסאות קמפינג, מצעים, כריות, מיחם, פלטה, כלים, סירים, אוכל, שימורים, כלי ניקוי , משחקים של הבנות השארנו בקמפ.

לילה אחרון לטיול משגע שהסתיים לו..

יום חמישי 7/11/13 - החזרת הקרוואן וחזרה הביתה-אל ארץ אבותינו

היום יש לנו יום די לחוץ, צריכים להחזיר את הקרוואן ולהספיק להסעה לשדה התעופה שיוצאת בשעה תשע בכדי להספיק לטיסה של אחת וחצי , ונוחתים בשעה שתיים בצהרים ששבת בשעה ארבע – לחוץ בטירוף!!!

קמנו בשש בבוקר התלבשנו במהרה ונסענו לחברת ההשכרה, למרות שהמקום נפתח בשמונה הגענו בשבע וחצי ואכן ברבע לשמונה כבר קיבלנו אותנו, הבדיקה הייתה זריזה ויעילה, בדקו בדיקה חיצונית בלבד לוודא שאין דפיקות, שריטות או דברים מהסוג הזה וזהו!! לא בדקו בכלל את פנים הקרוואן (סתם ניקיתי כמה שעות טובות...) בתחילה רצו לחייב אותנו על איזה חלק שעף לנו תוך כדי נסיעה הנמצא בגג הקראוון, אך כפיר דיבר איתם ושכנע אותם לוותר לנו על זה וכך היה, בנוסף קיבלנו דוח על אי תשלום בגשר הזהב בסך 6$ בו במקום שילמנו את הדוח, וזהו תוך חצי שעה סיימנו עם כל תהליך החזרת הקרוואן, לאחר מכן הלכנו לשקול את התיקים שהיו לנו ובזמן הזה טל

ארגנה לילדים ארוחת בוקר באחד השולחנות הנעימים שהיו בחוץ.

בשעה תשע בבוקר הגיע ההסעה לקחת אותנו לשדה התעופה מרחק של 45 דקות, ההתרגשות הייתה בשיאה, כולם שמחים – הרי כיף לחזור הביתה למרות כל הכיף שהיה לנו ולפגוש את האנשים שאוהבים.

בשעה עשר בדיוק הגענו לשדה התעופה, הגענו לשדה עם 5 מזוודות לעלייה למטוס, 8 תיקי צימידן, עגלה וכסא בטיחות לרכב, מטורף!!!!!

כיוון ששילמנו מחיר מלא עבור 5 כרטיסים וכרטיס תינוק עבור אריאל היינו זכאים : ל5 מזוודות במשקל 23 קג,תיק אחד במשקל 10 קג, 5 תיקים לעליה למטוס ועגלה או כסא בטחות

לנו היה במקום 5 תיקים – 8 תיקים ועגלה וכסא בטיחות!!! על כל תיק נוסף משלמים 100$

חישוב פשוט יש לנו תוספת של 400$ וזה עוד בלי המשקל העודף שיש לנו!

לקחנו 3 עגלות, אם כי עצבן אותנו שצריך לשלם 5$ על עגלה, אך מה לעשות שילמנו, וצעדנו לכיוון דלפק אלעל, בדלפק עמדו 3 דיילות, שתי ישראליות ואחת ממוצא זר, בהגיע תורנו יצא לנו להיות אצל הדיילת הזרה, בתחילה אמרתי לעצמי איזה בעסה אולי היה טוב יותר אם היינו אצל דיילת ישראלית כך תוכל יותר לעזור לנו להעביר את המזוודות, אך כנראה שלא סתם הגענו לאותה דיילת.

הגענו לדלפק עם כרטיסי הטיסה ושוב אותה בעיה אריאל לא מופיעה להם במחשב, לא מופיעה שרכשנו לגביה כרטיס טיסה. בתחילה הם מבקשים מאיתנו לשלם עבורה מחיר מלא של כרטיס אך לאחר הסברים שככה הגענו ושילמנו עליה , הגיעו שתי דיילות נוספות ולאחר רבע שעה של חיפושים במחשב מצאו את אריאל . תוך כדי הזמן ליאור בוכה, אריאל צורחת ואנו עם כל הבלאגן של כרטיסי הטיסה.

התחלנו לשקול את התיקים, התחלנו עם התיק שידענו שמשקלו בסדר וכך לאט לאט עברנו לשאר התיקים שמשקלם במקום 23 קג היו 25-27 ק"ג, תוך כדי שקילה כפיר אומר לדיילת זה בסדר  נכון? את מעבירה לנו את זה כך נכון? אז היא עונה : כן כן זה בסדר, לאחר שקילה של 5 תיקים נותרו לנו עוד 3 צימידנים ענקיים שלא היינו זכאים להם, כפיר שאל אותה אם אפשר להעביר עוד תיק ולהפתעתנו היא הסכימה וכך בשמחה הועבר עוד תיק לבטן המטוס, כעת נשארנו עם עוד 2 תיקים, כפיר שואל אותה אם אפשר גם את התיקים האלו להכניס אך היא אומרת לו שאי אפשר שכבר חרגנו  מהקיבולת שלנו, לאחר 5 דקות היא פונה לכפיר ואומרת לו: "טוב תביא גם את שני התיקים האלה אני יעביר גם אותם" – כפיר ואני מסתכלים אחד על השני המומים!! עכשיו נשארנו עם עגלה וכסא לרכב, אמרנו לעצמנו אם לא יעלו לנו את העגלה נשאיר אותה שם (הגענו עם עגלה ישנה שלא היה אכפת לנו להשאר אותה, נלקח בחשבון), היא מסתכלת עלינו ועל ליאור ואריאל שצורחות ואומרת לנו תביא גם את הכסא ואת העגלה תקחו איתכם עד למטוס.

פשוט לא להאמין!!!! הדיילת המקסימה (הזרה! ולא הישראלית) העבירה לנו את הכל ללא שום תשלום – אני רואה את זה כנס גלוי, אי אפשר לתאר את זה אחרת.

בשעה עשר וחצי סיימנו עם הצק אין ופנינו מועדות לדיוטי פרי, הקלה עצומה שסיימנו בשלום את שלב המזוודות, כולנו מחויכים ושמחים שהכל עבר על הצד הטוב ביותר ועדיין בהלם ממה שהתרחש שם.

עברנו כמובן את הבדיקות הקפדניות של חליצת נעליים, אך לא היה בכלל נורא כמו שעושים מזה, ומשם המשכנו עד העליה לשער המטוס, ישבנו שתינו אכלנו (פוקצה שהכנו אתמול..)והיה נעים וטוב.

בשעה אחת התחלנו לעלות למטוס, המקומות שהיו לנו היו מעולים שורה ראשונה ששמורה להורים עם תינוקות, יש מקום לרגליים לשמחתו של כפיר , הפעם המקומות שלנו היו בשורה של 3 מושבים –טל אליעד וליאור ובשורה של 3 מושבים כפיר אני ועוד בחור מקסים ונחמד שהנעים לנו את הטיסה בנעימים, מדובר בבחור צעיר בין 26 שחי כבר 6 שנים בלוס אנגלס ועובד בבטחון אלעל, הוא כמובן קיבל את כל התנאים של מחלקת עסקים וכל מה שקיבל חילק את זה עימנו, התפתח רומן בינו לבין ליאור, ובמשך הזמן הוא וטל שיחקו טאקי ושמעו ביחד מוזיקה  - חמד של בחור.

המטוס המריא בדיוק באחת וחצי ולאחר ההמראה הקברניט מודיע לנו שהוא מאוד מצטער אך יש להם תקלה במערכת הבידור והיא לא עובדת, הם התלבטו אם לתקן את זה דבר שהיה מעכב את הטיסה וכיוון שנוחתים ביום שישי דבר זה היה מעכב את הטיסה למוצש ולכן החליטו לטוס בכל זאת. איך שהוא מודיע על תקלה במערכת הבידור אני חושבת לעצמי איך הילדים יעבירו עכשיו 13 וחצי שעות????? מה עושים????? היה לנו גיבוי לפטופ עם בטריה ספייר, אך זה מספיק אולי ל4 שעות, מה ששכחנו להביא זה את המטען של הלפטופ (השארנו אותו באחת המזוודות של תא המטען), זה המצב ואם זה נתמודד,

לאחר ההמראה טל כבר במצב כוננות שינה,אליעד על סף הרדמות ולאחר חלוקת הארוחה גם ליאור נרדמה, הילדים ישנו 10 שעות!!!!! מאמינים????? נראה לי באמת שפתרון השינה אצל ילדינו זה טיסות!!!

לאחר התעוררותם נשארו עוד 3 וחצי שעות טיסה (קטן עלינו) קצת משחקים, יצירות וארוחות בין לבין והופ הטיסה עברה, הנחיתה עברה מעולה, אף אחד לא הקיא כולם הרגישו טוב, לא היה צורך כלל להשתמש בלפטופ, המטוס נחת בשעה 13:37 הקדמנו בחצי שעה!!! מעולה איזה כיף סיכוי מצויין להגיע לפני כניסת שבת (גיבינו שבת אצל  חברה שגרה 5 דקות משדה התעופה לייתר בטחון)

אך שנחתנו מהר מיהרנו לביקורת הדרכונים היינו לבדנו ללא תור, עברנו את זה בכמה דקות ומיד לאחר מכן התקדמנו לאסוף את המזוודות, השעה הייתה כבר שתיים בצהרים היינו הטיסה היחידה שנחתה בשעה זו תוך 15 דקות כל המזוודות שלנו יוצאות זו אחר זו.

אספנו אותם מהר ובשעה שתיים ורבע כבר היינו בחוץ בקבלת הפנים!!!! לא להאמין!!!!!

איזו קבלת פנים חמה התקבלנו

שכחתי לציין שליאור כמובן נחתה עם שמלת היפהפיה הנרדמת , לא וויתרה, אך שיצאנו לקבלת פנים פתאום אנו שומעים צרחות (צרחות זה רק המשפחה שלנו אלא מה?!?)

תם ונשלם מסע מדהים, משפחתי ומגבש

תודה לכולכם על ההקשבה והסבלנות

מתכננת כבר את הטיול הבא..

אורית

גם אני נהנת מאוד לקרוא! ובתור זוג דתי שטייל פעמיים בארה"ב עם שבתות- גם אני מסכימה שהשבתות הן דווקא החוויות הכי טובות! כל פעם שהינו במקומות מוכרים ומוכרים פחות,והתארחנו בבתי חב"ד ואצל משפחות יהודים והיה מעבר לכל הציפיות. אנשים מדהימים וחוויות שלא חווים בשום מקום אחר

שמח לקרוא שתרמתי את הטיפה שלי בעניין הרכב השכור.

עכשיו מחכים לתמונות !!!!!!!

הגבלת המשקל של מזוודות הנשלחות למטען היא לא שרירותית ויש לה סיבה: יש אנשים בלתי נראים מבחינתנו הנוסעים - אלה הסבלים - שצריכים להרים את המזוודות שלנו בזמן שאנחנו עושים שופינג או שותים קפה בדיוטי פרי.

אני בטוח שהסבל שהיה צריך להרים 27 ק"ג במקום 23 ק"ג לא חשב שקרה לו 'נס גלוי'.

כשאנחנו מגיעים לשדה התעופה אנחנו ניגשים תמיד לדלפק לא מאוייש ושוקלים את המזוודות והתיקים. במקרה הצורך מעבירים דברים ממקום למקום כדי שמזוודה אחת לא תשקול מעל המותר, ולמען הסבל כדי שלא יזיק לבריאותו יותר ממה שכבר ניזוקה מהעבודה הקשה הזאת.

נהניתי מכל רגע

אשמח לשמוע גם תובנות, טיפים, עלויות וכו'.

היות ונראה לי שהסיפור הזה ירוץ הרבה בפורום, אני מרשה לעצמי שלוש הערות ועצות לטובת קוראים אחרים:

לגבי הבירה - ברוב (כל?) ארה"ב אסור להסתובב עם משקה אלכוהולי פתוח מיד. הפתרון המקובל הוא לשים את המשקה בתוך שקית נייר חומה, או עדיף - ללא לשתות ברחוב. אפשר לצחוק, אפשר לא להבין אותם, אבל אלא הנהלים שלהם. אגב אני מזכיר שהגיל החוקי להגשת משקאות ברוב ארה"ב הוא 21 ולא 18 כמו אצלנו. אני אומר רוב כי לדעתי אלו חוקי מדינה ולא פדרליים, אבל לדעתי הם תקפים כמעט בכל ארה"ב.

לגבי משקל המזוודות - סתם טיפ - אפשר לקנות משקל למזוודות. מדובר על משהו בגודל של טלפון סלולרי, תולים ממנו את המזוודוה, ומרימים באויר עם היד. לא דיוק מושלם כמו המשקל השדה תעופה, אבל עד רמה של חצי קילו זה מספיק טוב. לא תופס הרבה מקום, ומאפשר לנו לבדוק עוד בבית/מלון/קראוון מה מצבנו. בטיול האחרון למשל לפני החזרת הרכב הילדים ישבו באוטו (ישנו/ראו טלביזיה) ואישתי ואני איזנו מזוודות בחניון של החזרת הרכב. משקל כזה אפשר לקנות בחנויות במזוודות בארץ אן בחו"ל תמורת 50-100 ש"ח, או לקנות מסין באיביי תמורת הרבה פחות. חפשו באינטרנט luggage scale. לנו יש אחד שמלווה אותנו כבר כמה שנים.

אחד הנושאים ששמתי לב בסיפור שלך זה עלויות קטנות - כולנו יודעים לספור את העלויות הגדולות - טיסה, אוטו, מלון, קראוון וכו'. אבל הזכרת פה כבדרך אגב מנהרה בעלות של 15 דולר, מעבר בגשר שער הזהב תמורת 6 דולר, פליז ומנשא שהלכו לאיבוד וכו'. לא תמיד אנשים שמים לב לעלויות ה'קטנות' הללו. אבל הן מצטברות לסכומים לא זניחים בכלל.

תודה רבה

סיפור מסע מאוד מעניין עם מסלולים מאוד מפורטים

נהנתי מאוד

ליאורה

טוב. עזרת לי לקבל החלטה סופית בנושא הקרוואן, אכן נלך על הנוחות. הרי זה אמור להיות הכל בשבילנו למשך שבועיים...אז שיהיה נוח ונעים

הסיפור שלכם עשה לי כזה חשק שאני ממש כבר לא יכולה לחכות את החודשים שנותרו (ויש עוד הרבה:-))

אתם עושים רושם של משפחה שיודעים להינות גם מהדברים הקטנים ולהעריך גם את "המובן מאליו" (שאיננו כלל מובן) וזה מרשים. אני סקרנית לראות מה זה יוציא מאיתנו...מקווה שטוב...

אני תוהה לגבי כל ה"מנהלות" לסדר, לרחוץ כלים, להכין אוכל כשעייפים ואין חשק...מהסיפור שלך זה נשמע כל כך זורם. האם זה באמת היה כך?

את מספרת הרבה על מדורות - העצים זמינים בשטח או שקניתם?

אשמח לקבל חומר ורשימות אם יש לך מעבר ליומן שכתבת פה.

בכל אופן ברגעים אלו אתם בטח בחוויה אחרת לגמרי של השלג מקווה שיש לכם חשמל, חימום וכל מה שצריך כדי להינות ולא לסבול ממזג האוויר החריג הזה.

איזה יופי!

הטיול נשמע מעולה והסיכום שלך ממש מעורר השראה!

אנחנו עשינו שני טיולים בקרוואן במערב כל אחד שבועיים ואני ממש מקנה בכם שיכלתם לעשות טיול כל כך ארוך.

לנו דווקא ההתארגנויות בבוקר לקחו הרבה זמן. כנראה שהפתרון הוא כמו שאתם עשיתם להתחיל לסוע כשהילדים ישנים! פבעם הבאה...

תודה רבה על השיתוף

צקי

סיפור מקסים! נהניתי מאד. התחלתי לקרוא בגלל ה"שומרי שבת" שבכותרת (גם אנחנו. גרים מולכם - באלעזר), ונשארתי בגלל העניין. כתבת סיפור מרתק.

תודה רבה

מדהים !!!! 
איזו חוויה , מחכים  לתמונות !

את כותבת מדהים , הרגשתי חלק מה"בית " 
גלי ואילן 

כיף לקרוא את הסיכום שלכם! סיפרת בצורה חיה, שמחזירה אותי לשם

הזדהיתי עם הנאתכם מהקרואן ועם התחושה שוגאס מיותרת לגמרי - גם אנו ברחנו כשהתאפשר אחרי שהבנו מה קורה שם

תודה!