היי, הגעת לארכיון פורום למטייל. ניתן לצפות בפוסטים אך לא ניתן להגיב.
יש לך שאלה? אנחנו מחכים לךבפורומים
החדשים!
בזכות הגט' לג התחלתי לכתוב. בינתיים החלק הראשון.
הטיול תוכנן במשך 10 חודשים , של קריאה בפורום, חיפוש באתרים שונים , בדיקה במפות והמון התלבטויות ושינויים.
בפסח שנה שעברה נסענו לטיול ברמצווה במזרח ארהב , באורלנדו , וושינגטון וניו יורק ועכשיו בטיול הבתמצווה החלטנו ליעד של מערב ארהב, כאשר לחלקנו זו הפעם הראשונה שם ובכלל בהתנסות של טיול "מתגלגל" ממקום למקום.
ההרכב הוא משפחה של זוג + 3 (14, 12, 6).
המועד- שלושה שבועות מסוף יולי עד אמצע אוגוסט.
אנחנו טיפוסים יותר "עירוניים" וחיפשנו טיול עם "נגיעות" של טבע, ללא מסלולים ארוכים ומאתגרים.
בנוסף, יש לילדים קושי בנסיעות ארוכות ולכן החלטנו לוותר על מסלול מעגלי ולהתחיל בסן פרנסיסקו ולסיים בוגאס ולהעזר בטיסות פנימיות.
בחרנו בטיסה ישירה מת"א ללוס אנגלס באל על והמשך בטיסה לסן פרנסיסקו באמריקן איירליינס. בחזור טיסה מלאס וגאס (אמריקאן אייר) והמשך לטיסה חזרה מלוס אנגלס לישראל.
חששתי מאוד מהטיסה הארוכה של 15 שעות והתלבטתי רבות לגבי הבחירה הזו. בדיעבד הטיסות היו בסדר גמור, השירות היה טוב , ולא נורא כמו שחשבתי. במיוחד הצטיין השירות בטיסה חזרה של אל על, שהאוכל היה טעים!, הדיילים/דיילות נחמדים מאוד וכנראה מה שדי השפיע על ההרגשה הוא שהיה לנו מזל של כסא פנוי במושב לידנו.
רכב מיני ואן שכרנו לכל המסלול , קבלה בשדה התעופה בסן פרנסיסקו וחזרה בשדה בלאס וגאס. שכרנו דרך חברת אלמו. ההזמנה היתה דרך חברת אלומה, שהמחיר שהציעה היה הכי טוב מבחינתנו. הרכב שקיבלנו היה טויוטה סיינה שהיה מאוד מרווח.
לגבי הסוגיה של הרכב, שרבות עולה בפורום- האם כדאי לשכור כבר בשדה בסן פרנסיסקו או לאחר הביקור בעיר. אנחנו לנו במלון עם חניה ובכלל החיפוש מראש הוגדר למלון עם חניה חינם. לנו היה מאוד נוח עם הרכב, ההגעה מהשדה למלון, בדרך עצירה במרכז קניות והצטיידות והאפשרות לצאת עם הרכב ולהסתובב.
המלונות הוזמנו זמן רב מראש, במהלך הזמן היו שינויים ועד אפילו יום לפני, קרה ששינו את התוכנית בהתאם לנסיבות בטיול. בכל מקרה ככל שמזמינים זמן רב מראש, המחיר נמוך יותר וההיצע גדול יותר.
בהזמנת המלונות היה לי חשוב שבכל החדרים יהיה לכל אחד מיטה ואם זהו חדר עם 2 מיטות זוגיות, אז שתהיה אפשרות להוספת מיטה מתקפלת. בפועל, יצא שמחוסר ברירה הסתדרנו גם במיטה זוגית אחת ומיטה מתקפלת ליחיד ...
לגבי תקשורת- הזמנו 2 סימים מקומיים מחברת סיםזול בארץ והחלפנו בשני המכשירים שלנו מהבית. הסים אפשר לנו שיחות חופשיות בין שני המכשירים, גישת אינטרנט חופשית, ושיחות חופשי למספרים נייחים בארץ. מבחינתנו הסידור הזה היה אידיאלי.
לפני שאתחיל בתיאור החוויות שלנו- אני רוצה להודות לכל כך הרבה אנשים נפלאים בפורום המטייל , שעזרו, יעצו, ענו והתייחסו ברצינות לכל שאלה שהיא , אפילו שחלקן היו הזויות. אני מעדיפה שלא להזכיר שמות- שמא חלילה אשכח מישהו.
בנוסף, נעזרתי הרבה בסיפורי המסע של אחרים, בטיפים ובשאלות של אחרים בפורום (שאפילו לא ידעו שעזרו גם לי).
המשך בהודעה הבאה
המשך
ולטיול עצמו-
אז אחרי כל ההכנות וההקדמות, הגיע היום הגדול. בגלל חודשי הקיץ והלחץ מפני עומס בשדה החלטתי בבוקר לנצל את השירות טרום טיסה של אל על ולהביא את המזוודות בבוקר לשדה ולקבל את הכרטיסים. בדיעבד, לא יודעת אם זה כל כך קיצר את זמן ההמתנה , עם זאת, עדיין היתה תחושה של הקלה לצאת בלילה רק עם שני תיקי יד למונית שהזמנתי ולהגיע לשדה בקלילות וישר לגשת לביקורת דרכונים.
הטיסה הארוכה ללוס אנגלס עברה באופן סביר ובבוקר זמן מקומי נחתנו בלוס אנגלס. אספנו את המזוודות ועברנו לטרמינל השני לטיסה לסן פרנסיסקו. בלוס אנגלס היינו צריכים להוציא את כרטיסי העליה לטיסת המשך וקצת הסתבכנו כי התברר כי בכלל השתנה מספר הטיסה וגם התאחרה בחצי שעה (מצד שני, מה הפלא- הרי את הכרטיסים הזמתי בינואר, בחצי שנה הדבר סביר ביותר).
הטיסה לסן פרנסיסקו התאחרה בשעה נוספת וכאשר סוף סוף ישבנו במטוס, הודיע הטייס כי יש עיכוב נוסף וכך חיכינו כשלושת רבעי שעה במטוס.
מרוטים ועייפים הגענו בשעות הצהרים לשדה בסן פרנסיסקו, אספנו את המזוודות וניגשנו לאסוף את הרכב. האזור של השכרת הרכבים היה מלא באנשים, תורים בכל דלפקי ההשכרה, המתנה של חצי שעה.
סוף סוף עם הניירות אנחנו פוסעים בגאון לחניה לקבל את הרכב ושם הפקידה האחראית מסתכלת עלינו ומראה לנו שברגע זה אספו את המיני וואן דודג קרוואן האחרון שחנה שם וביקשה שנישב ונמתין.
ישבנו, ישבנו לאחר כחצי שעה נוספת בה אנשים מגיעים מקבלים את הרכבים שלהם, עולים ונוסעים אספתי את עצמי ועם הקול הכי אסרטיבי שאלתי אותה מה קורה איתנו. הפקידה חשבה לרגע ואז אמרה שיש לה טיוטה סיינה שזה רכב פרמיום ולא בדרגה שלנו (נזכרתי באחת השאלות שלי בפורום שיעצו לי על הרכב הזה והוא יותר מרווח) אז מבלי להתבלבל , אמרתי לה במהירות - איפה הרכב והמפתח ואמרתי לילדים קדימה לצעוד לרכב כדי שלא תתחרט לנו. בעלי עוד היה בהלם רגע אבל ישר קלט את המבט שלי ושיתף פעולה. הרכב היה אדום , יפה עם חלונות כהים (וזה אחרי כל הלחצים שלי מה עושים עם המטען ובגלל זה גם סחבתי סדין בצבע כהה לכסות את המטען, שבסוף נשאר זנוח במזוודה).
טוב יוצאים לדרך, כאשר בדרך החלטנו שעוצרים בטרגט הקרוב כדי לאכול משהו ולקנות ג'י-פי-אס.
התלבטנו אם בכלל צריך ג'י-פי-אס כאשר יש וויז וכל תוכנות הניווט, אבל אני התעקשתי וטוב שכך כי ה ג'י-פי-אס שימש אותנו מעולה כל הטיול והצדיק כל דולר ודולר שהשקענו בו. אכלנו (איך לא) המבורגר five guys burgers and fries
אחד הטובים והנדיבים שאכלנו במקום של אוכל מהיר כאשר הכל מיועד לקחת וללכת, שבאותו מחיר יש את כל התוספות האפשריות (פטריות, פלפלים קלויים, בצל... ) והציפס לא תעשייתי. מה שמשך את העין היה בתפריט המאוד מצומצם של המקום – נקניקיה בסגנון כשר, לא יודעת מה זה אומר , אבל היה מפתיע לראות.
יצאנו משם וניסינו עדין בעזרת הוויז (פשוט התעצלנו לפתוח את הג'י-פי-אס החדש) לנווט למלון בסן פרנסיסקו. אחרי שהתברברנו כמה דקות טובות, החלטנו לפתוח את הג'י-פי-אס ומאותו רגע לא עזבנו אותו.
הדרך למלון במרכז סן פרנסיסקו היתה עמוסה והילדים היו כבר מעולפים. הגענו למלון באזור 1900 ונפלנו לשנת לילה.
המשך
סן פרנסיסקו:
Columbus Motor Inn המלון בסן פרנסיסקו-
התלבטתי לגבי המלון ובתחילה הזמנתי במלון בואנה ויסטה חדר עם 2 מיטות זוגיות ומיטה מתקפלת. לאחר מכן החלטתי לשדרג את עצמנו למלון קולומבוס אין, לסוויטה של 2 חדרי שינה. בחדר אחד מיטת קינג ובשני מיטת קווין. הספיק ברווחה לחמשתנו. היה מאוד נוח והתחלה טובה לטיול.
המיקום של המלון מעולה!!! חניה חינם במלון. אבל אין ארוחת בוקר.
עשר דקות הליכה מתונה במישור לרציף הדייגים. שתי דקות הליכה מהתחנה הראשונה של אחד מקווי הקרוניות. תחנת אוטובוס בפתח המלון לאזור היוניון סקוור ותחנה חזור בצד השני של רחוב. הליכה של 5 דקות מהחלק התחתון של רחוב לומברד המתעקל (אנחנו ירדנו אותו ברגל וניגשנו רגלית למלון) הרבה בתי קפה ומסעדות באזור. חנות סופר במרחק 2-3 דקות וחנות ענקית של טרגט במרחק של 10 דקות הליכה.
בזכות הגט לג, בסן פרנסיסקו התחלנו את הימים מוקדם ובדרך כלל כבר באזור 0800 היינו מחוץ למלון, מצד שני באזור 2100 כבר היה "כיבוי אורות".
בסן פרנסיסקו מזג האויר קריר ונעים מאוד. מתחמם לקראת הצהרים. בהחלט ניצלנו את הטרנינג שסחבנו במיוחד מהארץ ואת הבגדים הארוכים שבהמשך הטיול לא יצאו מהמזוודה.
נסענו מספר פעמים בקרונית, והילדים מאוד נהנו מהחוויה, צעדנו עם כל ההמונים באזור הרציפים וצפינו בכלבי הים, הסתובבנו ברובע הסיני – לא היה כל כך מעניין, בעיקר חנויות תיירותיות . טרחנו להגיע לחנות "מפעל" (קצת קשה לקרוא מפעל לחדר בגדול בינוני) בו מייצרים את עוגיות המזל. הדרך "יצור" של לגלגל את חתיכת הבצק על המסמר כדי ליצר את הצורה החצי עיגול כל כך מיושנת שזה כשלעצמו חוויה (נראה לי שבעיקר חוויה בשבילנו המבוגרים, הילדים לא הבינו למה אני כל כך מתרגשת ממשהו כל כך מיושן). ביוניון סקוור (כמו בניו יורק) ביקרנו בחנות החביבה עלי- DSW -חנות נעלים שיש בה אוסף עצום של כל החברות (לא רק ספורט) במחירים נמוכים ביותר, בשירות עצמי.
מה שאהוב עלי בחנות היא צורת המכירה (שרות עצמי) שהנעל מוצגת במדף העליון ומתחת את כל הנעלים בדגם הזה בדיוק ובאותו הצבע, בכל המידות שיש להם. כך אפשר לעבור לראות מה מוצא חן לבדוק אם יש במידה שלך למדוד ולהחליט ולא להמתין למוכר שיביא לך. מבחינתי החנות הזו היא אתר תיירותי בפני עצמו.
באחד הערבים הבנים הלכו לצפות בהופעת ג'אז במרכז הג'אז (כרטיסים רכשנו מהארץ) ומסרו שנהנו מאוד למרות שהקהל היה יותר מבוגר.
אחד הקטעים הנחמדים והספונטניים שהיו לנו, כאשר המתנו בתור הארוך לקרונית, ראינו בחור שמנגן בגיטרה חשמלית וביקשנו ממנו עבור טיפ שמנמן שייתן לבן שלנו לנגן שיר שניים. הוא היה בשוק אבל הסכים והילד היה מאושר לקבל "במה". להגנתנו נציין שהילד מאוד מוכשר וקיבל מחיאות כפיים רציניות.
הנגן לא רצה לקבל מאיתנו את הכסף אבל התעקשנו. כולם יצאו מרוצים.
בוקר אחד הקדשנו לסיור באי המלאכים ובאלקטרז. את הסיפור של אלקטרז כבר שיתפתי בפורום.
ידעתי שצריך להזמין מראש והכרטיסים אוזלים ועדין התעכבתי כאשר סוף סוף (חודש לפני, שלא תהיה אי הבנה) הזמנתי , גיליתי שנשאר רק הכרטיס המשולב עם סיור באי המלאכים. אז מבחינתי לא היתה ברירה והזמתי את הסיור המשולב.
אז מה יש באי המלאכים- ממשיכים השייט ולא יורדים באלקטרז ושטים עוד כעשרים דקות. שם באי המלאכים, אין מה לעשות יותר מדי, הסיור הוא בקרונית עם הסברים, הנוף יפה, אבל קר שם קפוא, רוחות עזות. עד כדי כך שאפילו הילדים ביקשו לאכול מהמרק (בצל/עדשים/צילי- לא ברור) שאפשר לקנות שם, כדי להתחמם אחרי הסיור. בקיצור , לדעתי , אפשר לוותר על אי המלאכים.
באלקטרז היה מאוד מענין, הילדים מאוד התרשמו, התעניינו , הקשיבו להסברים באוזניות והסברים שלי. בחנות המזכרות היו כמה שלטים עם כללים מאלקטרז מאוד מעניינים- שבתרגום חופשי: "אתה זכאי לאוכל, מקום מקלט וטיפול רפואי .כל דבר מעבר לכך הוא בגדר פריוולגיה". ניסיתי להעביר לילדים שלי את המסר, הם סירבו "להבין".
בסה"כ נהנו מאוד בסן פרנסיסקו , האווירה נעימה וכיף להסתובב ואני שמחה שהתחלנו שם את הטיול שלנו.
המשך סיפור הטיול והחוויות יקח עוד כמה ימים וגם תלוי בגט לג.
