פורום אירופה

ביקור בצ'רנוביל

לפני כשנה פרסמתי כאן מספר תמונות ורשמים מביקור באזור זה. ברצוני להרחיב מעט את תיאורי וחוויותיי.

בלילה שבין 25 ל 26 באפריל 1986 החל כעוד לילה באתר. משמרת הלילה קבלה בנוסף למשימותיה הרגילות מספר משימות נוספות לביצוע, חלקן מורכבות ורגישות. כל זה היה הופך להיות עוד ערב רגיל בו האלמונים העוסקים במלאכה היו נותרים באלמוניותם וחלקם היה גם נותר בחיים. השגרה השתבשה באופן נוראי. האתר הוא כור מספר 4 ליד העיר הקטנה פריפיאט אז בתחומי ברית המועצות. כיום הוא ידוע יותר ככור בצ'רנוביל. עקב שרשרת אירועים שלומיאלים ואומללים מחד ותכנון לקוי של הכור מאידך, ליבת הכור התחממה, פוצצה את כיפת הכור ושחררה לחלל האוויר טונות רבות של חומרים רדיואקטיביים. מאז אותו הלילה ועד ימינו ואולי עד בכלל, צ'רנוביל היה למותג של אסון נורא בכמה רבדים: אסון פיזי, בו נספו לפי ההערכה כ- 5,000 איש. אסון לרבבות משפחות שנאלצו לעקור ממקום מגוריהם. חשש בקרב מיליונים רבים שמא נחשפו להשפעות הקרינה וחשש שמא הטונות הרבות של חומרים ופסולת רדיואקטיבית הקבורים עדיין בכור עלולים בשלב מסוים לפלוט קרינה ולסכן שוב מיליוני בני אדם. השם מעורר פחד קמאי מפני סכנה בלתי נתפסת בחושים האורבת ואין יכולת להבינה ולכאורה איך להתגונן בפניה.

עם התפרצות הכור החלו צוותים של כבאים ואחר כך חיילים בניסיון לצמצם את הדליפה ולמנוע מהשרפה להגיע ולפגוע בכור השכן. חלקם (לפחות בשלבים הראשונים) לא ידע בפני מה הוא עומד. גלאי הקרינה בכור הגיעו לרוויה ולא ציינו את עצמת הקרינה העצומה האמיתית שהייתה בשעות הראשונות. לאחר מספר שעות כולם ידעו והבינו את הסיכון הנורא העומד בפניהם. בגבורה לשמה נלחמו באש נסו לקרר את הליבה וניסו לכסות את החומר הקורן. הם ניסו להציל את האזור ולהציל חלק ניכר ממזרח אירופה. אלה גם אלה מצאו את מותם הנורא מהשפעות הקרינה תוך ימים ושבועות.
הכניסה לסוכנות האחראית על האתרכיתה בפריפיאט
הודעה סגורה תודה 0 שלח
2.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 1
שנים קודם לאסון, בברית המועצות תכננו לבנות קריה ענקית לאנרגיה גרעינית. נבחר אזור מבודד ודל אוכלוסין הסמוך לעיר צ'רנוביל והמצוי בגבול ביצות פריפיאט. חלק מהאזור נוקז, והחלו בבניית 10 כורי ענק. עד למועד האסון נבנו והיו פעילים 4 כורים. כורים 5 ו-6 היו בעיצומה של בניה. לצורך אכלוס פועלי הבניה ואנשי תפעול הכורים נבנתה העיר פריפיאט שכל תושביה הועסקו בכורים ומתן שירותים בתוך העיר. העיר הייתה בבת עינו של השלטון הקומוניסטי והתקיימה בה רמת החיים הגבוהה ביותר שניתן לאזרח מן השורה להשיג בזמנו בברית המועצות. עובדי הכורים זכו למעמד הדומה למעמד עובדי ההייטק בתחילת שנות ה-2000 טרום התנפצות הבועה: משכורות גבוהות, הטבות והוקרה ממסדית. פריפיאט הייתה עיר צעירה, תושבים צעירים, ילדים רבים ועתיד מזהיר.

הכול נמחק באחת. לקח מספר ימים להבין מה הקיף האסון. כשהובן הדבר פונו רבבות מהאזור כולל כל תושבי העיר פריפיאט. הפינוי היה חד ומהיר ללא סנטימנטים הן בגלל מצב החרום האמיתי והן בגלל השלטון הקומוניסטי שהשתיק כל פרסום וניסה בתחילה למנוע ממי שאינו בסוד האסון את הידיעה על ממדיו ועצם קיומו. התושבים והשלטונות חשבו בתחילה שתוך שבועות תטוהר העיר ותשוב לתחייה. הצבא קיבל אחריות על האזור ובמאות גיחות מסוקים נאטם הכור במאות טונות של בטון. האטימה המשיכה והכור קבור היום במעטה בטון ענק. נעשה ניסיון לטהר את הסביבה אך הובן שהמאמצים עקרים והוחלט לסגור את האזור המזוהם ביותר. העיר פריפיאט ננטשה סופית.

כטבעם של סודות ומיוחד של קרינה המתפזרת בעולם, האסון התגלה למערב כשהקרינה החלה לתת אותותיה באזורים נרחבים במערב אירופה. אז התגלו ממדיו האפיים של האסון.

תוחמו אזורי סיכון שנאסרו לכניסה. שטח ענק המצוי כיום בתחומי אוקראינה ובלרוס גודר והוגדר כאזור הסגור של צ'רנוביל. היום מוגדרים שני אזורים סגורים: אזור 30 ק"מ (מעין אליפסה סביב הכור) אליו נדרשים אישורים לכניסה. ניתן ללון בו וכיום חיים ועובדים באזור זה כיום מספר אלפי בני אדם. באזור זה מצויה העיר צ'רנוביל. לאזור פנימי אזור ה-10 ק"מ סביב הכור גם נדרש אישור מיוחד. זה אזור בו אסורה הלינה. עובדים בו מספר מאות אנשים בעיקר בפרויקט האטימה המלאה של הכור – עוד ארחיב בנושא – ובאבטחה. באזור ה-10 מצויים הכורים והעיר הנטושה פריפיאט.
צילמתי את מפת האזור. ככל שהצבע אדום וסגול העסק מפחיד יותר. ניתן להבחין בצורת האליפסה סביב מוקד האסון ואת אזור פיזור החומר הרדיואקטיבי. קיים אזור מזוהם נוסף בבלרוס.
מפת האזור התלויה באולם המבקריםאחת מאנדרטאות לציון גבורת הכבאים
הודעה סגורה תודה 0
3.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 2
חלפו מאז למעלה משני עשורים. באזור הסגור התפתחה סביבת חיים ייחודית לעולמנו. הטבע, בהעדר בני אדם, שב וכובש את מקומו. הן בצמחיה שגדלה פרא והן בבעלי החיים שהאדם לא דוחק וצד אותם. עקב התפרקות חלק נכבד מהחומר הרדיואקטיבי בעיקר של יוד שזמן מחצית החיים שלו ימים בודדים. עצמת הקרינה פחתה ואינה מסוכנת למבקרים. האזור הסגור החל להיפתח בצורה מבוקרת לתיירים. האזור ימשיך להיות מזוהם עוד דורות עקב חומרים אחרים הדועכים לאיטם.

מספר חברות טיולים מארגנות יום ביקור באתר. מספיק שתחפשו תחת המילים צ'רנוביל וטיול או תיירות ותמצאו ספקים רבים. המחירים של הספקים דומים ויקרים למדי. פניתי לחברת סולו איסט (Solo East Travel). לא בגלל שהיו זולים – אלא בגלל תחושת אמינות מסוימת שחשתי שהזמנתי אצלם את הטיול. הטיול עצמו היה מאורגן למופת ובוצע בצורה מצוינת. באוקראינה מנסים לשווק את הביקור כביקור "אקולוגי" לי לא היה צריך לשווק ולכבס את מילות ההסבר. היה לי ברור שאנסה לבקר שם במסגרת הביקור שלי באוקראינה. למה? כי אין עוד מקום כזה בעולם. באחריות. וטוב שכך. לכל האסון וקורות המקום לאחריו יש איזו משיכה מוזרה מאיימת ואפלה. לא חששתי מהביקור ולדעתי אין בו סיכון גדול יותר מניסיון לחצות כביש בנאפולי. הביטוי הקלישאתי "חוויה של פעם בחיים" מתאים לביקור כזה בול. הרי בדרך כלל אנו עושים מאמצים לשכפל את החוויה העזה. כאן לא. זו חוויה אדירה שלא מזמינה ביקור חוזר.

אגב, כפי שציינתי אזורים נרחבים זוהמו גם בתחומי בלרוס. אין לי מושג מה קורה שם היום והאם ניתן לבקר שם.
הודעה סגורה תודה 0
4.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 3
אז מה הולך באותו יום ביקור.

ראשית, יש להזמין מקום ולהירשם מראש ולתת מספר דרכון. משמע לא ניתן בבוקר לתפוס טרמפ על מקום פנוי. החברה מעבירה את השמות מראש להנהלת האתר והכניסה היא לפי רשימה שמית הנבדקת עם הדרכון ע"י חייל בכניסה לאזור ה – 30. רצוי לבוא עם מכנסיים ארוכים ונעלים. לא חובה שרוולים ארוכים. מי שרוצה ולא סומך על ציוד האתר - יכול להביא מונה גייגר (מד קרינה) באופן עצמאי. המדריך הולך עם מונה במהלך כל הביקור ותקתוקיו הם חלק מחוויות הביקור. יש מבקרים היסטריים הלובשים חליפת מגן חד פעמית. מיותר לחלוטין. אין כניסה לצעירים מתחת לגיל 18.

במיניבוס היינו 15 מבקרים. הרוב צעירים, 4 סטודנטים מארה"ב. שני זוגות, אב ובנו והשאר תיירי סולו. נוסעים קרוב לשעתיים צפונה מקייב בנוף שטוח ודל. מידי פעם יש שילוט לצ'רנוביל. והנה המחסום. אנחנו מוציאים דרכונים. חייל עולה למיניבוס, בודק זהות למול הרשימה שבידו. מקבלים אישור. מלווה מטעם האתר עולה למיניבוס לוודא שלא נעשה שטויות ושנצלם רק איפה שמותר (מותר כמעט בכל מקום למעט אזורים בודדים).
מספר ק"מ מהמחסום ואנו בעיר צ'רנוביל. הכבישים בדרך לכאן ריקים והרחובות הארוכים בעיר שוממים לחלוטין. בעיר חיים כיום כאלף איש. העיר אכלסה לפני האסון רבבות. חיים בה היום אנשי אבטחה, מדענים, אנשי אחזקה ולוגיסטיקה מעטים. אין ילדים. בשעות לפני הצהרים בה אנו מגיעים לעיר כולם בעבודה והרחובות ריקים. מראה יום כיפור אך ללא אופניים. העיר הריקה היא עדיין "עיר חיה" ובאזורים בהם חיים - היער לא כבש את העיר. בפרברים המצב שונה ועוד נדבר על כך. בנוסף באזור ה– 30 חיים מספר כפריים רובם זקנים שביקשו לחזור לכפרים בהם חיו כל ימיהם וקיבלו היתר לחיות בהם ולמעשה כדי למות בהם. לכפרים באזור ה – 10 לא ניתן לשוב ורובם נמחקו.
רחובות יום כיפוררחובות יום כיפור
הודעה סגורה תודה 0
5.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 4
עוצרים במרכז המבקרים. נכנסים למשרדי האתר, צמוד למשרדים מבנה מגורים לצוותים הבאים למספר ימים: "שרתון צ'רנוביל", חדרי הרצאות וחדר אוכל. אנחנו מקבלים הרצאה קצרה באנגלית המתארת את המקום ומה קרה באסון. חותמים על דף המאשר שאנו מבקרים במקום על אחריותנו ושלא נעשה שטויות וכו' וכו'.

חוזרים לרכב וממשיכים לאזור ה – 10. שוב מחסום ושוב בדיקה ואנו ממשיכים. האתר הראשון לאחר הש"ג הוא למעשה מראה של כלום. כלום שנשאר מאחד מעשרות הכפרים שפונו באזור זה מתושביהם, נעשה ניסיון לטהרם ולאחר שניסיון זה נכשל הוחלט להרוס אותם. לקבור את הריסותיהם ולסמן את המקום המזוהם. מראה הכלום הזה שחיו בו בני אדם אך לפני שנים מדכדך למדי.
כלום ובו קבור כפרצ
הודעה סגורה תודה 0
6.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 5
רואים את הכורים.

לפני הירידה הראשונה מהרכב מסבירים לנו להימנע עד כמה שניתן ללכת בחול ובתוך עשבייה ולנער היטב את נעלינו לפני החזרה למיניבוס. עיקר הזיהום טמון כיום בשכבת העפר העליונה ובאזוב ובפטריות.

יורדים לתצפית על אזור כורים 5 ו- 6 שהיו בבניה. המקום נראה כאילו זה עתה הפסיקו לעבוד בו ולמעשה הוא עומד קפוא למעלה מ-22 שנים. התחושה הראשונה שלי היא "כמה המבנה ענק!" הכול ענק: המבנה, המנופים, מגדל הקירור העצום שבנייתו הופסקה.
מגדל הקרור העצום לכוריםכורים 5-6
הודעה סגורה תודה 0
7.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 6
והנה הכורים 1-4. אנו נוסעים לעברם.

עוצרים בדרך על גשר הרכבת מעל תעלת ניקוז של נהר פריפיאט. בנהר יש שפמנוני ענק. אלה לא מוטציות למרות שקל לחשוב כך. הגודל העצום נובע מהעדר מוחלט של אויבים. האדם לא דג אותם, בטח לא באזור זה והם גדלים וגדלים. הם גם מקבלים לחם מהמדריך כדי שנראה אותם כך שחייהם טובים. אכן גדולים, אולי באורך כמטר וחצי אולי יותר.

אגב. בעיצומם של הימים הראשונים לאסון שכחו לעצור את תנועת הרכבות ורכבות נסעו ק"מ ספורים מהכורים. אחר כך ננטש הקו
גשר הרכבת הסמוך לכוריםכורים 1-4
נכתב ב-26/09/2009 10:01[עודכן ב-:26/09/2009 10:02]
הודעה סגורה תודה 0
8.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 7
ממשיכים ועוצרים ליד הכור המדובר. מותר לצלם את הכור וסביבתו אך לא את האזור בו צוות מדענים וטכנאים עובד בפרויקט האטימה המוחלטת של הכור. זה פרויקט ממודר משום מה. המלווה מטעם האתר מקפיד על זוויות הצילום שלנו וכך גם מצלמות האבטחה העוקבות אחרינו.

הסיבה לפרויקט היא החשש שהבטון העוטף את הכור מתפורר מבפנים. החומר הקבור בו פולט קרינה המחממת את הבטון מבפנים. אין יודעים מה בדיוק קורה שם אך יודעים שממש חם שם. התרחיש האפוקליפטי ביותר שחוששים ממנו הוא פיגוע טרור בו ירסקו מטוס לתוך הכור וינפצו את כיפת הבטון. לפרויקט האטימה הוקצו מאות מיליוני אירו ממדינות שונות ובסופו תיאטם ליבת הכור ל-10,000 שנים. מה יקרה אז? לא ענייננו מה גם שרוב החומר ידעך עד אז.

לכור נוכחות מאיימת. הן בגודלו העצום, בידיעה מה התרחש כאן והן בידיעה על המפלצת הקבורה בו. מהגודל ניתן להבין כמה בטון נשפך על ההריסות ולחוש ולו במעט את המשימה הבלתי אפשרית שעמדה בפני העוסקים במלאכה הנוראה. הקרינה הנמדדת כל זמן אינה בתחום המסוכן אך גבוהה פי 20 מהקרינה הרגילה בגובה פני הים. סמוך למקום בו אנו צופים לכור מצויה אנדרטת זיכרון לכבאים שנספו.

"לכבודם של אלה שהצילו את העולם" נאמר שם. מניין נספי האסון לא ייוודע לעולם. המניין הרשמי הוא כ -50 בעיקר מקרב הכבאים שמתו מקרינה או נספו באש ובהתפוצצות. המניין הלא רשמי הסביר מוערך בכ-5000 איש שמתו מהקרינה או ממחלות כתוצאה ישירה מחשיפה לקרינה.
מונה הגייגר בידינקודת האסון - כור 4
הודעה סגורה תודה 0
9.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 8
הודעה סגורה תודה 0
10.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 9
אנו עולים למיניבוס וממשיכים לעצירה קצרה ליד ה"יער הרדיואקטיבי". בהתפוצצות הליבה, עננת חומר רדיואקטיבי נחתה על חורשה המצויה מספר ק"מ מהכור. היה אז אביב. מסופר שתוך ימים כל העצים נצבעו אדום – סתיו רדיואקטיבי נפל על היער. חלק ניכר מהעצים מת זקוף רובם קרסו מאז. כיום צומחים שם עצים חדשים. זה האזור המזוהם ביותר. המונה ברכב משתולל. אסור לצאת מהרכב כי בחוץ עצמת הקרינה גבוהה בדרך כלל פי 10 מזו שבתוכו. מצלמים בזריזות וממשיכים לפריפיאט.

בכניסה מחסום נוסף ואחריו העיר שבתחילה נראית נורמאלית וקצת מוזנחת ואז מחלחל המראה הסוריאליסטי ביותר שקיים או לפחות מהמראות שנתקלתי בהם. היער כובש את העיר שהזמן עצר בה בשנת 86. הקומוניזם עוד מושל בעוז בעיר הרפאים. אנחנו מבקרים במספר אתרים שהסיורים עוצרים בהם. המסלול די קבוע ומשתנה רק כאשר חלק מהמבנים נאסר לביקור עקב חשש מהתמוטטות.
"היער הרדיואקטיבי"מראה ראשון של פריפיאט
הודעה סגורה תודה 0
11.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 10
הולכים בסבך לבית הספר. מגרש השחקים עטוף בצמחיה ובית הספר הנטוש מהמם במראהו. נותנים לנו חצי שעה להסתובב בו. התמונות יצאו לי בחלקן מטושטשות. אפילו לא שמתי לב שידי רעדו. כיתות נטושות, כיתות מדעים, כיתות הגן, כיתות התעמולה הסובייטית. אנחנו מסתובבים בדומיה ורק רעש שברי הזכוכית נשמע תחת נעלינו. המדריך והמלווה מוצאים שירון עם שירי תעמולה סובייטים שניהם בגיל שעדיין זוכר את השירים. הם פורצים בשיר המהדהד במסדרונות ההרוסים ובדממה העוטפת את העיר.
גינת המשחקיםהדרך לבית הספר
הודעה סגורה תודה 0
12.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 11
הודעה סגורה תודה 0
13.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 12
הודעה סגורה תודה 0
14.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 13
קצת תעמולה עדכנית
בכיתת הפרופגנדהבכיתת הפרופגנדה
הודעה סגורה תודה 0
15.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 14
במרכז העיר נגלים לנו אתרים נוספים: מרכז הספורט המפואר. אני מבין את הסברי המדריך שתושבי העיר קיבלו מכל טוב. הבריכה המפוארת, אולמות הכדורסל ואחרי הכול זו הרי הייתה עיר קטנה למדי.
מרכז הספורט העירונימרכז הספורט העירוני
הודעה סגורה תודה 0
16.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 15
ליד מרכז הספורט ה"לונה פארק" של פריפיאט. מגרש רפאים ענק. הגלגל הענק המחליד עומד בבתוליו. הוא היה אמור להיחנך בחגיגות ה -1 במאי אותה שנה. ימים בודדים לאחר התפרצות הכור. טרם נסעו בו וגם לא ייסעו. גם המכוניות המתנגשות לא נוסעות לשום מקום.

כשאמרתי "סוריאליסטי" זה המקום – לא רעש והמולה, לא צחוקי ילדים והורים. דממה דקה וצמרמורת נוראה כאשר בחוץ 30 מעלות ולחות כבדה.
פארק רפאיםפארק רפאים
הודעה סגורה תודה 0
17.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 16
מלון פריפיאט פותח את שעריו בפנינו. פריפיאט הייתה עיר שסגורה לקהל הרחב ולינה בה (בעצם בדומה ללינה ביתר ברית המועצות) חייבה הזמנה מיוחדת. ללא הזמנה לא ניתן היה לבקר וללון בעיר. דלפק הקבלה נטוש והניירת של המלון עודה נמצאת בקבלה. יומני רישום, מכתבי הזמנה. אנו עדיין בשנת 86.

המעלית אינה עובדת ודי מעייף לטפס לגג המלון בחום ובלחות הנוראה. המראה מלמעלה מדהים. העיר שמתה מאדם ושהאדם מת בה לפני שני עשורים נעטפת בצמחיה. הרחבה המרכזית המכוסה בטון עדיין נלחמת ביער אך זו מלחמת מאסף. עוד עשור או שניים וגם דינה יחרץ. באופק קו הרקיע של הכורים ובהם כור 4 שחרץ את דינה של העיר.
מלון פריפיאטניירת מתגלגלת בקבלה
הודעה סגורה תודה 0
18.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 17
הודעה סגורה תודה 0
19.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 18
תם הביקור באזור ה- 10. אנו חוזרים למרכז המבקרים לבדיקת קרינה בכל גופנו. עולים על המכשיר, נצמדים בחזה ומצמידים את הזרועות. 5 שניות ארוכות והנורה הירוקה המרגיעה נדלקת.

בעלות הביקור כלולה ארוחה במרכז המבקרים. ארוחה מצויינת. מי שהזמין את ספר ההנצחה לאירוע קונה אותו כעת.

מנוחה קצרה ואנו בשלהי הביקור. בעבר ניתן היה לבקר ב"בית הקברות" לציוד מזוהם: מסוקים, כבאיות דחפורים ונגמ"שים שזוהמו בתהליך הכיבוי והאטימה וננטשו ליד העיר. מזה שנה וחצי אסור לבקר שם. מספר כלים משם הובאו לאתר בעיר ושם מותר לבקר שם ולצלם אותם ואת הספינות המחלידות בנהר. בפרברי העיר ניכרת תסמונת פריפיאט. אין אוכלוסיה והיער כובש את הבתים גם כאן.
ציוד מחליד ומזוהםציוד מחליד ומזוהם
הודעה סגורה תודה 0
20.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 19
הגענו שוב לשער אזור ה – 30 בו נכנסנו בתחילתו של יום. כולנו מורדים מהרכב והרכב עובר בדיקת קרינה יסודית ובמיוחד הגלגלים. אנחנו שוב עולים על מכשירי הבדיקה ולשמחתנו כולם עוברים.

שאלנו מה קורה למי שלא? ובכן, אירוע מסוג זה נדיר ביותר וכמעט ולא קורה לתיירים. לעיתים נדירות שבנדירות מתגלה קיים זיהום בנעליים למי שלא מילא הוראות ודשדש בעפר שלא לצורך. מנסים לנקות את הנעלים ובמקרים מסויימים התייר חוזר יחף.

תם יום הביקור. חוזרים לקראת ערב לקייב. יום בלתי רגיל.

אין מראות נוף וגם לא רואים אנשים ולא את תרבותם. יש עוד מקומות נטושים בעולם, צרות לא חסר, אך אין חיה כמו צ'רנוביל וסביבתה וככזו לדעתי חובה לראותה ולחוותה.
הודעה סגורה תודה 0
21.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 18
דן! אין לי מילים פשוט.
ברשותך כמה תוספת טריוויה. מספר ימים בודדים אחרי האסון ב- 1 במאי יצאו המונים למצעדי ה-1 במאי המסורתיים. ילדים, זקנים, כולם צעדו ברחבי הערים הסמוכות, נשאו את הדגלים האדומים, נשים עם זרי פרחים ביד. ואז התחיל לרדת גשם. וכולם היו שמחים ומאושרים כי היה זה גשם אביבי קל ומלטף. איש לא ידע מה נושא איתו הגשם הזה. ומי שידע הוזהר לשתוק. והבכירים, אלה שידעו בוודאות לא הזיזו אצבע כדי להזהיר, כדי לבטל את המצעד הארור ההוא, כדי להציל חיים. השלכות של אותו גשם התגלו הרבה יותר מאוחר והן היו קטלניות.
ועוד פרט אחד, האגדה האורבנית מספרת שבהתחלה ניסו להשתמש ברובוטים תוצרת יפן לכיסוי הכור. הרובוטים צפצפו ויצאו מכלל פעולה. רק אז הכניסו לשם את הטירונים הרוסיים. והחיילים האלה הלכו כמו שהם, עם המדים הפשוטים, ללא הגנה עם אתי חפירה לכסות את הכור. עד היום הרוסים אומרים איפה שהטכנולוגיה היפנית נעצרת, נכנס לתמונה החייל הרוסי הפשוט.
ועוד משהו, לאחר שנודע על ממדי האסון, התרופה הנפוצה ביותר בקייב לפחות היה בקבוקי יין אדום מסוג קגור. נשטפת בגשם? שתה בקבוק. אכלת פטריות מהיער - שתה שתיים. והאנשים שתו. הייתי שם ב- 89 תחת גשם. טעם היין הזה עדיין רודף אותי.
וסיפורי ספק פולקלור ספק אמיתיים על ילדים שנולדו עם שני ראשים ויותר מדי ידיים.

דן! זה כל כך חשוב שאנשים ילמדו, ידעו ויזכרו.

תודה ענקית לך.

אלונה
הודעה סגורה תודה 0
22.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 20
וואו מדהים.אני כולי בצמרמורת.זה נראה כלכך לא מיצואותי!
מפחיד.השם ישמור!
הודעה סגורה תודה 0
23.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 22
הי דן

קראתי אז בחיל ורעדה וכן גם עכשיו.
מצמרר.
וכך גם הסיפור של אלונה.
האטימות של השלטון, כמעט כל שלטון.

ודן, למרות שאתה מסיים בנימה של "חייבים לראות", אני עדיין לא מבינה איך אפשר ליסוע לשם. זו הרי סכנה ממשית גם אם לא מיידית... אני מבינה את עניין הסקרנות ובכל זאת...

תודה שהיית שם גם בשבילנו, ושאתה ממשיך ומספר.

רבקה

הודעה סגורה תודה 0
הדברים שכתבת מצמררים!!! תודה גדולה על השיתוף!!!
ברשותך, כמה שאלות שעלו בי תוך קריאת הדברים. אשמח אם תוכל לשתף בתשובות להן.
יכול להיות ש"פספסתי", אבל באיזו מסגרת ערכת את הטיול? האם במסגרת תיירותית רגילה? האם המקום הפך למקום "תיירותי"?
ודברים שכתבת, ולא נותנים בי מנוח: בדיקת הקרינה. ואם הנורית הירוקה לא היתה נדלקת? מה אז? מטהרים חיצונית את הגוף וזהו? יש המשך?
ואם תוכל להוסיף על התחושות שליוו אותך בעת הביקור. מעבר לתחושות הסקרנות, האם לא ליוו אותך תחושות של פחד מפני הלא נודע עד הידלקות הנורית הירוקה?

ושוב, תודה, תודה, תודה על השיתוף בסיפור מצמרר זה!!!

אורנה
הודעה סגורה תודה 0
25.כמה התייחסויות והבעת דעה תגובה ל - 24
ביחס למצעדי ה-1 במאי לאחר האירוע ובמיוחד בקייב, השלטון הקומוניסטי אכן רצה לשדר "עסקים כרגיל" והורה לקיים את המצעדים כסדרם. המזל היחידי ביחס לקייב הוא שרוב הקרינה התפזרה מערבה וצפונה ומעט יחסית לכיוון קייב. הכל כמובן יחסי.

לגבי רובוטים וחיילים. כשרואים את הגודל העצום של מבנה הכור מבינים ששום רובוט לא יכול למלא נפח כזה בבטון בטח לא בשלב הקריטי הראשוני. הבטון הובא במאות גיחות מסוקים. יש סרט מפורסם של מסוק המתרסק על צוותו מעל הכור.

(היות וראיתי בפורום משפחות הפגנת מיומנות בחיפושים ב youtube בטוח שתוכלו למצוא את הסרט שם.)

יתר הבטון הובא אחר כך ביציקה קרקעית. גם חיילים עם אתים לא הועסקו בכיסוי הכור. פשוט לא אפשרי. מה שכן מאות טרקטורים עבדו באזור בכיסוי אותם כפרים שציינתי. הציוד זוהם וננטש. סביר להניח שחלק ניכר ממפעילי אותם טרקטורים שהיו ברובם חיילים כבר לא בין החיים. יש סיפורי גבורה אמיתיים של אנשים שהבינו את חומרת האסון ובדעה צלולה ומפוקחת הקריבו חייהם. זו לא הקרבה סטייל סרטים קומוניסטים בהם החייל מסתער "למען המולדת ולמען סטלין". גם לא גבורת פלסטיק של מאות כבאים שנהרגו ללא ידיעה מה צפוי להם בקריסת מגדלי התאומים.

ביחס לסיכון בביקור: כתבתי ולא בצחוק שהסיכון לחצות כביש בנאפולי גדול יותר. גם הווזוב יכול להתפרץ ויש רעידות אדמה מידי תקופה במקסיקו סיטי ורבים חיים שם ומטיילים באזורים אלה. איני מחפש סיכונים לשמם ובהחלט סבור שהסיכון כיום אפסי.

מטוסים עלולים להתרסק ויש תאונות דרכים. לכל אירוע מסוג זה יש סיכוי ואנו ממשיכים מתוך הבנה שהסיכוי נמוך מכדי לשנות את תוכניותינו. לגבי הפחתת סיכונים בסיור: הסיורים באתר מפוקחים. באזורים בהם הקרינה רבה לא מסתכנים לא עוצרים ולא יורדים מהרכב. בכל רגע נתון נציג האתר מצוי בסיור כדי למנוע מצב בו המדריך (שלו יכול להיות אינטרס כספי) יסתכן עם התיירים. החשש הוא מסוג האיום שאינו נראה ואינו מוחשי. נכון שאינו נראה אך הוא נמדד לאורך כל הביקור.

קיימת טענה, שלא בדקתי כי מלכתחילה, לא הייתי צריך אותה לשקט הנפשי שלי, שבמהלך טיסה טרנסאטלנטית אדם סופג קרינה בכמות הדומה לביקור באתר. אולי נכון אולי לא.

ביחס לאופי הביקור. מסגרת הביקור היא תיירותית. סיור יום מקייב שמספר חברות מארגנות. אלה סיורים שגרתיים. הביקוש עולה על ההיצע וזו אולי הסיבה למחירם הגבוה.

ביחס לבדיקה כל העובדים והנוכחים באתר נבדקים וזו שגרה קבועה לפני היציאה משטח ה-30 . כמובן שקיים חשש ב-5 השניות שחולפות בין הצמדת הידיים למכשיר עד לגמר הבדיקה. צריך להבין שרוב הקרינה זה לא איזה "דבר המרחף באוויר" רוב הקרינה כיום מקורה בחומרים רדיואקטיביים שמצויים בקרקע זו הסיבה שמסבירים להימנע מלבטוש (וואלה, מאיפה באה לי המילה הארכאית הזו!) רגלים באדמה. הזמן שתייר שוהה באתר קצר מכדי שיספוג משהו. הנעלים לעבריינים בין התיירים זה סיפור אחר. גם כך מאוד נדיר לאתר אצל התיירים נעלים מזוהמות. אז או שמנקים או שמשאירים את הנעליים (בסוד אגלה שלקחתי בתיק סנדלים למקרה נדיר זה).

גמר חתימה טובה
הודעה סגורה תודה 0
26.את צ'רנוביל לא יכלו להסתיר מהעולם תגובה ל - 25
אבל בתחומי ברה"מ לשעבר ישנם עוד כורי חשמל שבטיחותם מאד מפוקפקת שלא לאמר לא קיימת.
הייתי ב1994 בטומסק שבסיביר. זה היה כ8 שנים לאחר צ'רנוביל. עמדתי עם בחור מקומי על גדות נהר הטום והוא הצביע על הכור הענק שנראה במרחק במורד הנהר ואמר הכור הזה מספק חשמל לכל האזור . ודולף כבר כמה שנים וזהו חיים עם זה. סביר להניח שהכור ממשיך לדלוף עד עצם היום הזה ומין הסתם הוא לא היחידי.
הודעה סגורה תודה 0
27.כמה התייחסויות והבעת דעה תגובה ל - 25
דן,

תודה!!!

אורנה
הודעה סגורה תודה 0
28.כמה התייחסויות והבעת דעה תגובה ל - 27
דן - תודה גם ממני על ההתייחסות.

רבקה
הודעה סגורה תודה 0
29.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 21
דן,
זה אחד הדברים הכי מזעזעים שקראתי.
מה שמצמרר אותי במיוחד זה העובדה שזה קרה לפני כל כך מעט זמן!
כמה אטימות היתה לאנשים אז ובטח גם עכשיו. זה לא שאנחנו מדברים על דברים שקרו בעת העתיקה, בימי הביניים, לפני 200 שנה. זה קרה לפני 23 שנה!

התמונות פשוט משתקות.

אלונה, תודה על התוספת.

תודה
עומר
הודעה סגורה תודה 0
30.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 29
כמה מילים להתייחסויות הנוספות שעלו. יש לא מעט אתרים בעייתיים הקשורים לסיכון במיצוי האנרגיה הגרעינית. הפן הדרמטי ביותר הוא הפן של פיצוץ גרעיני (בצ'רנוביל לא אירע פיצוץ גרעיני אלא יותר תופעה של "פצצה מלוכלכת").

אין כמו צ'רנוביל, אך יש אתרים אחרים. אתרים נטושים הקשורים למלחמה הקרה, לייצור פצצות גרעיניות ולניסויים נפתחו בארה"ב למבקרים.

תאום הביקור והסיורים די מסובך ולצערי לא ניסיתי להצטרף לסיורים אלה. מדובר האתר הנפורד הנטוש במדינת וושינגטון ובאתר הניסויים הגרעיניים בנבדה.

קצת מידע על אתר הנפורד ועל אזור נבדה ואתרי האיזורים למי שבכל זאת ינסה לתאם ביקור.
הודעה סגורה תודה 0
31.ביקור בצ'רנוביל תגובה ל - 30
הי, דן. האם העלית גם סיפור של פטרופבלובסק-קמצ'טסק?


אלונה
הודעה סגורה תודה 0
לפני שלוש וחצי שנים כשעוד פרסמתי סיפורי מסע באתר. לא עוד.
בעבר הסיפור היה מוצג בצורה יותר אסטטית עם תמונות הכוללות הסברים הקוהרנטיים לטקסט. לא עוד. התמונות תלושות בצד ללא כל הסבר. מה שכן, הכניסו כותרות ביניים מיותרות.

צוות האתר במתכונתו הנוכחית יודע טוב מכולם כיצד צריך להיכתב ולהראות סיפור מסע. זכותו. צר לי ואני נבוך שסיפור המסע נראה כעת כך, אך אין לי סבלנות וזמן לערוך אותו מחדש לפרסום נורמאלי בפורום..
הודעה סגורה תודה 0
33.תודה תגובה ל - 32
שלום דן,

קראתי את סיפורך כשפורסם כאן לראשונה עם התמונות המצמררות, עכשיו הוספת תיאור מילולי נרחב יותר ותמונות נוספות - קראתי את הסיפור ממש בחיל ורעדה - זה פשוט נורא!
למרות הסקרנות, אינני יודעת אם היה לי האומץ לבקר במקום כזה - תודה על השיתוף.

ותודה לאלונה על הסיפור שלה.

מירה
הודעה סגורה תודה 0
34.לדן תודה שוב תגובה ל - 33
קראתי את סיפור פ-ק. שקעתי באווירה של סיפורי ג'ק לונדון (אני לא גאון בגיאוגרפיה, אבל אני יודעת שזה "לא בדיוק" אותו אזור) מתערבבים בזיכרונות ילדות מחופשות החורף בהרי קרפטים במיוחד הבריכות האלה שרצים ביניהן על השלג. קצת רוח קרירה התחילה לנשב אפילו בחוץ, נדמה לי. אני לא מעריצה גדולה של עורכי הטקסטים בפורום (בלשון המעטה) אבל הסיפור הוא מספיק מרתק בשביל להתגבר על הכשלים שלהם. ים תודות.

אלונה
הודעה סגורה תודה 0
35.לדן תודה שוב תגובה ל - 34
דן,
קראתי את סיפור הדרך בנשימה עצורה, תודה על השיתוף. יש עכשיו סדרת טלוויזיה של הבי בי סי (הם הכי טובים) בשם "הניצולים". כמה מתאים לקרוא את התיאור שלך על הרקע הזה... בסופו של דבר הטבע חזק יותר מכולנו, אנחנו בני האדם קיבלנו מתנה קדושה, כדור מלא חיים, ואנחנו הולכים והורסים את המתנה הזו, זורקים אותה ללא כל מחשבה.
הנחמה היא, שאולי בכל זאת לא נצליח להרוס הכל והטבע יתאושש. כדור הארץ היה כאן הרבה לפנינו, ויהיה גם הרבה אחרי שכנראה נלך מכאן...
איזו מחשבות פטאליות באמצע היום...
הודעה סגורה תודה 0
×