היי, הגעת לארכיון פורום למטייל. ניתן לצפות בפוסטים אך לא ניתן להגיב.
יש לך שאלה? אנחנו מחכים לךבפורומים החדשים!

פורום טיולי משפחות

טיול סתיו באוסטריה - הקדמה קצרה ותודה גדולה

אחרי חודשים של קריאה אנונימית יומיומית (ומהנה ביותר!) בפורום המצוין הזה, ואחרי שלמדתי המון-המון מכולכם יצאנו לטיול המשפחתי שלנו באוסטריה. חזרנו לפני כמה ימים והיה פשוט מעולה!
מכיוון שחלק מההצלחה אני חייבת לכם החלטתי שזאת שעה מצוינת לצאת מהאנונימיות ו"להחזיר חובות" לכל מי שנעזרתי בחוויותיו ובהמלצותיו בחודשים האחרונים ולהשאיר גם משהו לטובת ה"דורות הבאים"...
הודעה סגורה תודה 0 שלח
2.אז ככה – מי, למה, מתי ואיך?! תגובה ל - 1
אנחנו – משפחה של חמישה: אבא, אמא, הגדול (בן 10), האמצעית (בת 7) והצעירה (בת שנתיים). אנחנו מטיילים המון, בארץ ולפעמים גם בחו"ל ובחרנו באוסטריה כיעד הטיול שלנו לגמרי במקרה... היה כנס מקצועי שרציתי להשתתף בו שהתקיים בווינה, בראש השנה. אמרנו שאם ככה, ניסע כולנו ונמשיך אחרי הכנס לטיול משפחתי. חשבתי לתומי שאוסטריה היא יעד מוזר לטיול משפחתי... ואז התחלתי לגלוש בפורום (:
בתור התחלה יצרנו קשר עם יונית שתכננה לנו מסלול תפור בדיוק לצרכינו (תודה רבה!) ואח"כ, בשביל הכיף, המשכתי לקרוא בפורום, לאסוף טיפים והמלצות ולטייל אתכם ודרככם ברחבי אירופה והעולם.איזו התמכרות מתוקה!
מתי? נסענו לשבועיים וקצת. יצאנו לפני ראש השנה וחזרנו בחג סוכות. שוב, היה מעולה!
הודעה סגורה תודה 0
3.הטיסה תגובה ל - 2
ציפיה גדולה והמון הכנות התנקזו ליום הטיסה. אספנו את הגדולים מהלימודים באמצע היום ונסענו בהסעה שהזמנו מראש (מיניבוס גדול מספיק לחמישה אנשים, ארבע מזוודות, טיולון, ארבעה תיקי גב וכו'...). הגענו לשדה התעופה שמחים ומרוצים כדי לגלות שבגלל שטיסת אוסטריאן אירליינס שלנו מבוצעת ע"י אל-על ולא נשמרו לנו מקומות ישיבה כולנו יחד...
חיכינו בסבלנות ובאיחור של כחצי שעה המראנו. הילדים היו בעננים, תרתי משמע. הגדולים ישבו בנפרד מאיתנו וכל אחד מהם הגריל "סבא וסבתא" מאמצים שישבו איתו בשורה, האכילו, פתחו, חתכו, מזגו ובכלל היו נהדרים. עבר צ'יק-צ'ק. אפילו הקטנה התנהגה למופת.
הודעה סגורה תודה 0
4.הערב הראשון ודרמה קטנה... תגובה ל - 3
נחתנו בווינה – איזה שדה קטן ומצ'וקמק... מצאנו בקלות מונית גדולה (54 אירו למרכז העיר), דיברנו בטלפון עם בעל הדירה שאותה מצאתי באינטרנט המון זמן מראש. הוא אמר שהוא כבר ממתין לנו בדירה והכול מוכן.
המונית פרקה אותנו בכתובת של הדירה על טפנו, מזוודותינו, כסאות הבטיחות שלנו וכל השאר. אנחנו ברחוב, שמונה בערב. חושך. ברחוב אין כלב מלבדנו. מצלצלים באינטרקום וכלום... מחכים עוד קצת – אף אחד. מתקשרים שוב לבחור של הדירה - אנחנו: "איפה זה? אנחנו כאן". הוא: "איפה כאן??? איפה אתם???!" אנחנו: "%&?#%&*..."
בקיצור – היה איזה בלבול. המחשב נפל. הוא הבין משום מה שבסוף ביקשתי בכלל דירה אחרת... המסכן, כמעט נכנס להיפר-וונטילציה. הוא בקושי נשם, היה ברור שתגובה כזאת אי אפשר לזייף...
אמרתי לו שקודם כל יישלח לנו מונית שתיקח אותנו לכתובת הנכונה ואח"כ נסתדר.
והאמת, מעז יצא מתוק.
הודעה סגורה תודה 0
5.הדירה בווינה תגובה ל - 4
את הדירה מצאתי אחרי חיפוש אינטנסיבי באינטרנט ובהכוונתה הטובה של יונית. בבעלותו של אותו הבחור יש שלוש או ארבע דירות במיקומים נוחים בווינה. בסה"כ, הדירה שקיבלנו אחרי הבלבול הייתה פשוט מושלמת בשבילנו.
בדירה הזו לנו שישה לילות. המחיר היה 160 יורו ללילה.
המיקום – באמצע של האמצע. מרחק יריקה מהכיכר המרכזית באזור הישן, השטפן פלאץ.
צעדים ספורים מתחנה גדולה של הרכבת התחתית.
הדירה משופצת לגמרי, מרווחת, מוארת ונקייה בקומה השנייה של הבניין (עם מעלית). יש בה שני חדרי שינה ענקיים, סלון, מטבח, אמבטיה ושירותים. היו בה לשימושנו גם מחשב עם אינטרנט, מכונת כביסה ומייבש, מדיח כלים ובכלל – אבזור מלא. העיצוב – בסגנון עדות איקאה...
היה בדירה גם ארגז צעצועים לקטנה, כסא אוכל גבוה, מיטת פעוטות וכל מה שצריך.
תודה גדולה לנותני העצות הטובות לגבי ציוד לדירה. הועילו לנו מאוד מטלית לשיש, סקוץ' לכלים, שקיות אשפה, שקיות סנדוויץ', סוגרי פלסטיק לשקיות חטיפים, טבליות למדיח, טבליות למכונת הכביסה ונייר אפייה. הבאנו איתנו גם פתיתים, תיבוליות, מג'דרה של קנור, חטיפי גרנולה, סוכרזית...
הכי חשוב – תיקי קניות לסופר! תודה למי שכתב שצריך לקחת. גאוני.
התמונות של הדירה באתר די דומות למציאות.
http://vienna-center-apartment.at/
התמקמנו בזריזות בדירה ו – לילה טוב!
הודעה סגורה תודה 0
6.היום הראשון - ארמון השונברון. תגובה ל - 5
הרכבת התחתית נוחה וקלה להתמצאות. קנינו כרטיס שבועי למבוגרים. הילדים משלמים חצי מחיר אז הכי משתלם לקנות להם כרטיסים רגילים.
התחלנו בסיבוב בגני הארמון. הגנים יפים ומרשימים והיו "סיפתח" נחמד לאווירה של אירופה.
אחרי הטיול וסנדוויצ'ים לארוחת עשר על ספסל נסענו ברכבת הארמון הקטנה אל גן החיות.
הרכבת יוצאת בכל שעה מהתחנה בכניסה לארמון, קרוב לקופות. אח"כ אפשר לעלות ולרדת בכל תחנה בסיבוב של הרכבת בגנים. הרכבת הזו הייתה עבורנו דרך מצוינת לראות כמה שיותר ממה שיש לשונברון להציע.
גן החיות היה לטעמי גולת הכותרת של היום. גן חיות נפלא. אף פעם לא ראיתי ג'ירפה כ"כ מקרוב! הילדים אהבו בעיקר את הפינגווינים ואת כלבי הים. הם התרוצצו, אספו ערמונים, צילמו סנאים...
המשכנו בנסיעה ברכבת הקטנה לתחנה העליונה, הגלורייט, ממנו יש נוף נהדר ואח"כ חזרה למטה. שטרודל תפוחים וקפוצ'ינו בבית הקפה ואנחנו מסודרים. לקינוח, סיור בארמון עצמו. הארמון מרשים, הרהיטים העתיקים מקסימים והילדים היו מהופנטים. הם מכירים את הנסיכה סיסי ואת פרנץ יוזף מהתוכנית בערוץ ג'טיקס מה שהפך את הסיור בארמון לאטרקטיבי עבורם יותר משציפיתי.
http://www.schoenbrunn.at/en/
אחה"צ נפרדנו מהשונברון וחזרנו לכיוון הדירה במרכז העיר. הערב הוא ערב ראש השנה. חגגנו במסעדה עם שניצלים עצומי מימדים. לקינוח קנינו גלידה בגלידריה המפורסמת Zanoni & Zanoni. עוד יום נגמר. שנה טובה.
016.JPG
נכתב ב-17/10/2008 15:44[עודכן ב-:17/10/2008 15:49]
הודעה סגורה תודה 0
7.היום השני – מכירים את ווינה תגובה ל - 6
ואיזו דרך מתאימה יותר לפתוח בהיכרות עם עיר חדשה מאשר טיול בכרכרה רתומה לסוסים? הסוסים "חונים" ממש מעבר לפינת הרחוב שלנו. בחרנו בכרכרה הכי שווה
ויצאנו לדרך. הקטנה כולה נרגשת. דרך הטיול הזה ראינו את כל הבניינים החשובים וספגנו מאווירת העיר. ווינה באמת יפהפייה.
כשנגמר הסיור חוזרים ל"חנייה" של הכרכרות למרגלות הקתדרלה, השטפן דום. נכנסו לקתדרלה, עלינו במעלית לראש המגדל הצפוני (70 מטר) והעיר נפרשה לרגלינו.
מכאן קפיצה אל גני הארמון Burggarten, ארוחת צהריים על ספסל ליד הפסל היפה של מוצרט, קצת מצטלמים עם הפסלים, מאכילים ברווזים ונושמים אוויר נקי.
בתוך גן הבורגארטן ישנה חממת פרפרים. קטנה, חמה ולחה נורא. ממש לא מרשים לעומת חממת הפרפרים בקנדה, זו שליד מפלי הניאגרה למי שמכיר.
חוזרים לדירה למנוחת צהריים. אבא והקטנה הולכים לישון, הגדולים רואים סרט ב –DVD ואני מתארגנת לכנס.
אחה"צ אני נוסעת בתחתית לכנס. רבע שעה ואני במרכז הקונגרסים. תענוג.
אבא והילדים מתכננים שייט על הדנובה אבל מתעוררים מאוחר משנת הצהריים אז מסתפקים בטיול בפארק הדנובה. השייט ימתין למחר.
050.JPG
הודעה סגורה תודה 0
8.היום השלישי – שייט על הדנובה ו – Haus des Meeres תגובה ל - 7
היום אני בכנס כל היום. אבא לבד עם הילדים. הם פותחים את היום בשייט שהוחמץ אתמול. הגדול התרשם בעיקר מהלוקים בהם הסירה עברה.
אחרי השייט הם עולים למגדל הדנובה לתצפית ואוכלים ארוחת צהריים במסעדה סינית שמצאו שם.
בהמשך היום - אקווריום ובית הזוחלים. הילדים הכתירו כהצלחה. כדי שלא אפסיד כלום הם דאגו לצלם לי כל לטאה וכל מדוזה. מרגש.
http://www.haus-des-meeres.at/index_e.html
153.JPG
הודעה סגורה תודה 0
9.היום השני – מכירים את ווינה תגובה ל - 7
קטי

קודם כל ברוכה השבה.

איפה הסתתרת עד היום ? מקווה שעכשיו את איתנו על מנת להישאר.

אני נהנית מאד לקרוא את הטיול שלכם.

איזה יופי של תאורים ואיזו כתיבה נעימה וקולחת.

תודה רבה.

את מעוררת את החשק לבקר בוינה בה טרם הייתי ובכלל לשוב לאוסטריה.

מצפה להמשך

איריס Smile

וכל הכבוד לאבא שטייל לבד עם 3 ילדים בעיר זרה כאשר האמא בכנס.

זה ממש לא טריויאלי , אפילו לזוג הורים זה קשה לעיתים.
נכתב ב-17/10/2008 15:51[עודכן ב-:17/10/2008 15:56]
הודעה סגורה תודה 0
10.היום הרביעי – המוזיאון הטכנולוגי תגובה ל - 8
היום אבא והילדים מבלים במוזיאון הטכנולוגי. כולם, כולל הקטנה, מרוצים. אבא שורד.
http://www.tmw.at/default.asp?al=Englisch&am=home
בדרך חזרה לדירה מהכנס אני מספיקה לטייל קצת במדרחובים של מרכז ווינה ואפילו לקנות משהו. אבא והילדים אוכלים ארוחת ערב בפיצריה מצויינת.
לקינוח אנחנו הולכים יחד למלון זאכר ושם בבית הקפה אנחנו אוכלים את הזאכר טורט המקורי (או שלא המקורי... לא יודעת. טעים.)
http://www.sacher.com/
בית הקפה נראה מאוד מפואר והילדים מתרשמים מהטפטים האדומים ומהתמונות על הקירות. העוגה קצת פחות מרשימה אותם...
195.JPG
הודעה סגורה תודה 0
11.היום החמישי – פארק הדנובה, מיני-פוליס והפראטר תגובה ל - 10
היום האחרון לכנס. אבא והילדים נוסעים לטיול ברכבת הפארק הקטנה בפארק הדנובה.
אח"כ נוסעים למתחם המיני-פוליס.
http://www.minopolis.at/
הרעיון מוצלח לאללה. זו עיר קטנה. הילדים מקבלים "תקציב". יכולים "להרוויח" כסף בעבודות שונות (אתר בניה, מספרה, פועלי ניקיון...) ויכולים "לקנות" כל מיני דברים. אבל אין שום סיכוי שילדים שלא מדברים גרמנית יצליחו להינות... החבר'ה שלי פשוט לא הסתדרו. הם כל הזמן קראו לאבא שיסביר מה לעשות והוא היה בכלל עם הקטנה במתחם שהוא משחקייה לפעוטות... בקיצור, לא הצליח. אחרי שעה הם נשברו וחזרו לדירה.
אחרי מנוחה קצרה נפגשנו כולנו בפארק הפראטר. הלונה פארק של ווינה.
http://www.prater.wien.info/
הפארק גדול בהרבה משציפיתי. המון מתקנים. לכל מתקן משלמים בנפרד 3-4 יורו והכסף עף בלי שמרגישים... סיכמנו עם הילדים שעושים רק מתקנים שאין בארץ. רק את המיוחדים.
הילדים שלי נטולי פחד. גם זו בת השבע... הם עולים לכסאות מעופפים שמתרוממים לגובה 70 מטר באוויר. חוזרים מרוצים בטירוף. שאלתי איך היה למעלה, ענו לי במקהלה – קפוא!
לפני שאנחנו עוזבים, עולים למתקן הכי חשוב, הגלגל הענק העתיק, מסמלי העיר.
לפני העלייה יש מין מוזיאון מיניאטורות שמתאר את ההיסטוריה של העיר בתצוגה שממוקמת בתוך קרונות, כמו אלה של הגלגל הענק. הכי התרשמתי מהתצוגה של הריסות הגלגל וסביבותיו בעקבות ההפגזות במלה"ע השנייה. הסיבוב הוא בקרונות קטנים, כמו קרונות רכבת ישנים. חלק מהקרונות הוסבו למין מסעדה. ראינו חבורה אוכלת ממש ארוחת ערב באחד מהקרונות האלה. נחמד, הצעת נישואין מעופפת כזאת או משהו...
הגלגל עושה סיבוב אחד, איטי מאוד. עלינו בשקיעה ככה שיצא לנו לראות את העיר מלמעלה באור וגם בחושך. הקונסטרוקציה מאוד מרשימה.
ירדנו מהגלגל, אכלנו ארוחת ערב במסעדה סינית ליד הפארק וחזרנו לדירה.
ארזתי בזריזות את המזוודות לקראת הנסיעה, מחר, אל ההרים.
הודעה סגורה תודה 0
12.היום השישי – עוזבים את ווינה, נוסעים לאזור זלצבורג תגובה ל - 11
בבוקר אני השלמתי את האריזה והבנים יצאו ברגל, מרחק של 15 דקות הליכה, לתחנת ההשכרה של הרכב. הם בודקים את האוטו, מקפידים לוודא שהמצת תקין (בשביל ה- GPS והטעינה של ה- PSP וה-MP של הילדים, כמובן) ומגיעים עם האוטו חזרה אלינו.
שכרנו אוטו נפלא, וואן שבעה מקומות Town & Country של קרייזלר. שילמנו הון תועפות, אבל מבחינתנו, העלות הנוספת הייתה שווה כל יורו. היה מקום לכולם ולהכול וההיעדר (היחסי, טוב, נו...) של המריבות מאחור היה תענוג שלא ניתן לתארו במילים (וגם לא צריך לתארו למי שרגיל לנסוע עם ילדים במושב האחורי).
העמסנו בזריזות ויצאנו לדרך.
תחנה עשינו בעיירה מלק.
http://www.stiftmelk.at/englisch/
סיור במנזר, סיבוב בגנים, ארוחת צהריים (אפפל שטרודל לקינוח, כמובן) ואנחנו שוב בדרך.
הקטנה נרדמה ואנחנו ממשיכים בנסיעה ישירה, כמעט ללא עצירות, במזג אוויר אפור ומטפטף, את כל הדרך אל החווה שלנו בסנט קולומן, על ההר בין קוכל לגולינג.
288.JPG
הודעה סגורה תודה 0
13.החווה בסנט קולומן תגובה ל - 12
זו נקודת הלינה השנייה שלנו בטיול. לא רצינו לעבור יותר מדי נקודות. ככה נוח לנו יותר. בחווה לנו תשעה לילות והמחיר לכל התקופה היה 765 יורו.
בחירת החווה הייתה ממש מבצע. הפור נפל בסופו של דבר דווקא על זו מכמה סיבות. קודם כל, היא מהממת! שנית, המיקום, כמו שיונית אמרה לי, בינגו-בינגו. המרחק שנסענו בכל יום היה ממש סביר.
רציתי להיות גבוה על ההר, ולא בעמק, בשביל הנוף. והעובדה שלאנשי החווה הזו יש ילדים קטנים משלהם (בן שש ובן שנתיים) הכריעה את הכף. ידעתי שהם לא יתרגשו מקולות של ילדים.
הדירה שלנו בקומה השנייה בבית החווה. בקומת הקרקע נמצאים המשרד שלהם, הסלון שלהם והמטבח. חדר הכביסה וכו'. כל אלה מאחורי דלתות סגורות. שם גם חולצים נעליים. בקומה הראשונה יש פינת משחקים לילדים, שגם הילדים שלנו מייד הוזמנו לשחק בה. יש שם את חדרי השינה שלהם ויחידת אירוח נוספת, יותר קטנה. עוד גרם מדרגות מוביל לקומה השנייה שהיא כולה שלנו: שני חדרי שינה גדולים עם שירותים ומקלחת צמודים לכל אחד. עוד חדר יותר קטן עם מיטה וחצי, סלון עם מטבח ופינת אוכל. וכמובן, מרפסת עטורת גרניום צבעוני פונה אל הנוף עוצר הנשימה.
בחווה יש גם פרות, עזים, ארנבים, תרנגולות וחתולים. יש שפע מתקני חצר לילדים והמון מרחבים, ירוק, שקט ואוויר נפלא.
http://www.biobauernhofurlaub.at
המארחים שלנו היו ממש לבביים ונחמדים. ווילי מדבר אנגלית טובה. אשתו מריה, קצת פחות. הם שמחו לעזור בכל דבר, כל פעם ששאלנו.
חלב קבלנו בכל בוקר, ישר מהפרה, ללא תשלום. ביצים ולחמניות, בתשלום, לפי בקשה.
את כרטיס הזלצבורגרלנד קנינו אצלם. נוח מאוד.
בערב הראשון נתנו להם מתנות קטנות שהבאנו מהארץ – דבש (לכבוד ראש השנה), לוח שנה עם נופי ארצנו, מחזיק מפתחות עם תפילת הדרך והכי נחמד- שלטים עם שמות הבנים שלהם, בעברית. הם נראו מרוצים, אבל לך תדע...
אוסטריה 208.jpg
הודעה סגורה תודה 0
14.היום השביעי –אזור האגמים תגובה ל - 13
קמנו לבוקר נפלא. האוויר צלול, השמש מאירה והנוף – כמו גלויה: ההרים עטורי שלג בפסגות, האחו ירוק ורועות בו פרות חומות עם פעמון על הצוואר, העמק פרוש מתחתינו. פשוט עוצר נשימה!
אחרי ארוחת בוקר יצאנו בנסיעה אל אזור האגמים. החלטנו קצת לחרוג מהתכנית ובמקום לנסוע אל סנט-גיליגאן יצאנו לכוון השני ודרך כביש אגרה עם נוף מדהים (Post Alm Strasse) ירדנו לכוון סנט-וולפגנג. סיור בעיירה ולאורך גדת האגם ואל רכבת השיניים (רכבת זיזים שמטפסת גבוה אל ההר) שעולה אל הר Schafberg. נסיעה לא ארוכה כשעם כל תוספת גובה מתגלה מתחתינו עוד אגם ועוד פיסת נוף... ולמעלה – שלג! המון! הילדים עושים מלחמת שלג, מצטלמים בנוף הלבן ומרוצים לאללה.
אחרי ירידה למטה, שוב באותה הרכבת, אנחנו אוכלים ארוחת צהריים מאוחרת במסעדה על גדת אגם הוולגנגזיי. כייף.
הקטנה נרדמת באוטו ואנחנו בנסיעה אל האלשטט.
האלשטט יפהפיה. הגענו מאוחר, כבר מתקרר וכמעט מחשיך. אנחנו מטיילים בעיירה כמעט לבד. קפה, שוקו ועוגות בבית קפה בכיכר המרכזית ואנחנו בדרכנו חזרה לחווה. ארוחת ערב בבית.
הודעה סגורה תודה 0
15.היום השמיני – קניון Lammerklamm ופארק השעשועים תגובה ל - 14
בבוקר קצת מטפטף. אנחנו, מצויידים בשכמיות (הפעם הראשונה והיחידה שהן נשלפות בכל הטיול...) יוצאים לכבוש את הקניון. חונים בחניון התחתון, הקטנה במנשא על הגב, ויוצאים לחצי שעה של הליכה במעלה ערוץ הנחל השוצף. יפה. כמה מים יש להם...
היינו קצת מופתעים כי לא ראינו שום קופה, אח"כ הבנו למה... במה שנראה מבחינתנו כמו אמצע שום מקום, פתאום בוטקה לתשלום עם חנות מזכרות וכל הטקס. הסתבר שניתן לחנות גם שם ולהציץ רק בקטע המרשים ביותר של הקניון. מרחק 5 דקות הליכה מהאוטו. אנחנו לא מצטערים שטיילנו. ההליכה לא קשה והמסלול מקסים. הבנים חוזרים את כל הדרך להביא את האוטו ואנחנו, הבנות, מחכות בחנות המזכרות. הטיול בקניון על חשבון הכרטיס הזלצבורגרלנד
http://www.lammerklamm.at/engl_start.htm
הפסקת כריכים בטבע ויוצאים אל פארק השעשועים.
http://www.ruhpolding.de/bayern/Article/ID/57/Session/1-UGey vWWv-0-IP/Freizeitpark.htm
איזה פארק מקסים! זה לונה-פארק אבל אחר לגמרי. מין פארק אגדות, כולו בתוך היער. אין מתקנים של "גדולים" (רכבות הרים ענקיות וכיו"ב) אבל יש המון מה לעשות והכל כל-כך יפה... היינו די לבד. לא היו תורים בכלל וזה רק הוסיף לתחושה הנפלאה.
הגענו לפארק השעשועים באחת ויצאנו משם בשש, עם הסגירה.
אחת האטרקציות היא מגלשות נירוסטה מכל מיני סוגים ובכל מיני שיפועים שמטפסים אליהן בעלייה תלולה וגולשים על גבי שקי לבד. הילדים לא רצו לעזוב. בגלישה ה"אחרונה בהחלט" האמצעית הצליחה להתהפך בצורה מאוד מרשימה. מלבד הבהלה הנזק היה חבורה נאה מאוד בעצם הלחי... כנראה שהיא לא הראשונה כי אנשי הפארק מיהרו לתת לנו קרחום להניח על המכה.
האטרקציה שהכי "תפסה" את הילדים היתה "מכרה אבנים טובות" שבין השאר הם יכלו לחפש בעצמם אבנים נוצצות בחצץ, לסנן ושטוף אותן ולקחת הביתה את השלל. בקושי הצלחנו להוציא אותם משם.
המסעדה במקום מאוד מוצלחת. מסעדת שירות עצמי. מאוד יפה ומעוצבת. במרכזה אזור משחקים לקטנטנים, עם צעצועים, רכבות צעצוע, ספרים וכו'. אפשר לשחרר את הטף למשחק בטוח בטווח ראייה ולשתות קפה בנחת.
בערב חזרנו לחווה מאוחר. הסופר כבר סגור ואין לנו ארוחת ערב. ככה גילינו את הפיצריה "שלנו" בגולינג. פיצה אמיתית, טריה-טריה. ההצלחה הקולינרית של הטיול, לפחות אם תשאלו את הילדים...
http://www.sbg.at/logo111/index.html
הודעה סגורה תודה 0
16.היום התשיעי - זלצבורג תגובה ל - 15
בדרך אל העיר עברנו בחנות המפעל של המוצרט קוגלן בגרודיג. איזו שמחה! קנינו בערך שני טון שוקולד... האיש רוצה להביא למשרד, הילדים רוצים לחלק בכיתות וגם "סתם שיהיה לאכול"... יצאנו שמחים מאוד עם המון שלל מתוק.
http://www.schoko.at/en/contact/factory_sales.php
יש חניה ללקוחות בשטח המפעל.
משם לזלצבורג. חנינו בחניון A במרכז. עברנו ברגל מתחת להר, במנהרה והגחנו במרכז העניינים. הרחובות ציוריים עם שלטי החנויות המקסימים שכולם מכירים מהתמונות... טיילנו ברחובות, בקרנו במוזיאון בית הולדתו של מוצרט וקנינו ערמונים חמים ממוכר ברחוב.
מככר הרזידנץ שוב יוצאים לטיול בכרכרה רתומה לסוסים. זלצבורג שונה לגמרי מווינה. קטנה יותר, נינוחה יותר. "הקצב והדופק" שלה שונים לגמרי.
כשחוזרים, אבא והגדולים נכנסים לראות את הקתדראלה. אני והקטנה יושבות להניק על ספסל בכיכר יחד עם עוד מיניקה אוסטרית ועוד מיניקה אנגליה. איזו אחווה נשית! (היו מעט ספסלים בכיכר...)
כשהגדולים חוזרים הם מאכילים את יוני הכיכר בכל שאריות הכריכים וכל התיירים האחרים מצלמים אותם.
חוזרים לעוד סיבוב במדרחובים. ארוחת צהריים במקדונלדס לילדים ובנורדסי שממול לגדולים (כמו המשפחה של הג'מוס, נכון?!) וקינוח בגלידריה איטלקית טובה שנמצאת ממש ליד חנויות חג-המולד ופסחא.
עכשיו עולים למצודה. עליה קצרצרה ברכבל אל הנוף המקסים שנשקף מלמעלה. כבר מאוחר והמוזיאונים שבמצודה סגורים. אני והגדולים עושים סיבוב בפנים. אבא נשאר עם הקטנה בתחתית המדרגות. היא ישנה בעגלה.
יורדים ברכבל חזרה למטה וממש מול הכניסה אליו יש "צלמניה". חנות צילום בסגנון ישן. לובשים בגדים של פעם ומצטלמים למזכרת. שלושת הילדים מתלבשים כמו "ליידי'ס וג'נטלמן" והתמונה נהדרת. לתמונה גדולה אחת ועוד ארבע גלויות משלמים 32 יורו.
קפה שותים הפעם בדמל, בית הקפה המפורסם. בווינה לא הספקנו, אז עכשיו זו הזדמנות להשלים. מבחר העוגות מסחרר את הילדים. אנחנו דוגמים גם את הזאכר-טורט שלהם. אין מה לדבר. מבחינתו הטורט של מלון זאכר לוקח את התחרות בגדול!
http://www.demel.at/en/frames/index_demel.htm
היום נגמר ואנחנו עייפים. לא הספקנו לגני מיראבל ואין זמן גם להלבורן.
נוסעים הביתה, לחווה.
הודעה סגורה תודה 0
17.היום העשירי - ארמון הלברון והאליין (מכרות מלח ומג תגובה ל - 16
היום קמנו מוקדם. בתשע כבר היינו בארמון הלברון. סיבוב זריז בארמון ובגנים ואנחנו מוכנים לסיור במזרקות.
איתנו בקבוצה זוג ישראלים. הראשונים שפגשנו. הילדים שלא דיברו עברית כבר שבוע וחצי לא יכולים להירגע... במשך כל הסיור כמעט הם ממשיכים לספר לזוג האומלל את כל קורות חייהם. (אם אתם קוראים את זה חבר'ה, סליחה! לא הצלחנו להשתלט עליהם...)
הסיור חביב. בכל פעם שחשבתי שהבנתי מאיפה יגיע השפריץ הבא וניסיתי להתחמק, קיבלתי הפתעה (:
http://www.hellbrunn.at/hellbrunn/english/start/index.asp
משם יוצאים לבאד-דורנברג שליד האליין. אל מכרה המלח.
http://www.salzwelten.at/cont/salzwelten/en_salzwelten_home. aspx
הכניסה מגיל ארבע אז אבא והקטנה הולכים לבלות בגן השעשועים בכפר הקלטי הסמוך. אמא והגדולים יוצאים למכרה, מתלבשים בבגדים לבנים מעל הבגדים שלנו (מישהו מבין בשביל מה זה?!) ויוצאים בנסיעה על מין ספסל כזה, פנימה אל המכרה.
הסיבוב נחמד, מלווה בהסברים של המדריך ןבמין סרטון בהמשכים בגרמנית, עם כתוביות באנגלית. אני חייבת להגיד שהסרטון הזה בכלל וההומור בו בפרט, איך לומר, אפס קצת מוזרים...
השיא הוא גלישה בשתי מגלשות עץ ארוכות-ארוכות. כייף לאללה. בשנייה, כשהמדריך הרשה לחזור לגלישה שנייה ושלישית, כמעט התחשק לי גם.
נסיעה במין ספינה מוזרה על פני "אגם המלח" וכמעט סיימנו. בסוף מלחיות כתשורה לנו ורמז עבה כמו פיל שהמדריך ישמח לטיפ. נתנו. ברור.
מכאן אל מגלשות ההרים הסמוכות.
עולים ברכבל פתוח. נסיעה ארוכה ואיטית. הנוף מהמם. מלמעלה אבא יורד במגלשה עם הקטנה שבשום אופן לא רצתה לוותר והגדולים, כל אחד לבד. גם בת השבע. כבר אמרתי, שום דבר לא מפחיד אותה... ורק אמא יורדת את כל הדרך חזרה ברכבל. פחדנית. איזה שקט. איזה יופי. 15 הדקות אולי הכי שקטות בחיים שלי...
הגדולים מבקשים ומקבלים עוד סיבוב.
http://www.duerrnberg.at/sommer/german/start.html
מכאן, לסיום היום באגם קוניגזיי. אחרי נסיעה קצרה אנחנו בחניון המפלצתי בגודלו. המוני מכוניות ומיליוני אנשים. הרבה יותר מדי עמוס לטעמנו. הולכים דרך הרחוב הממוסחר לעייפה טובעים בהמוני האדם עד לרציף. אנחנו מספיקים לאכול נקניקיה בלחמניה ולעלות לשייט האחרון ל- St. Bartholoma.
האמת, לא שוס גדול. נחמד. החלק השווה בשייט היה שפגשנו על הסירה את עופרית והמשפחה שלה. עולם קטן (והפורום עוד יותר). היה נעים להכיר.
בסנט ברת'ולומה האיש מתעקש לאכול פורל מעושן ולשתות בירה. האמת, טעים. אפילו הילדים "גונבים" לו. בשאר הזמן הם עסוקים בלהאכיל ברווזים בכל פירור שהם מצליחים למצוא.
ובשייט חזרה, אכזבה. אין חצוצרה, אין קרן יער... אנחנו מקופחים.
http://www.koenigssee.com/berchtesgaden-bayern-urlaub/Articl e/ID/480/Session/2-yMBgc7uc-1-IP/Lake_Königssee.htm
הודעה סגורה תודה 0
18.היום האחד-עשר - גרוסגלוקנר ובריכה מחוממת לקינוח תגובה ל - 17
מזג האוויר מושלם. אחרי שסוף השבוע הקודם היה קר במיוחד והביא כמויות יפות של שלג שקישטו לנו את הנוף והביאו לסגירת הגרוסגלוקנר, הימים שחלפו מאז היו חמימים יותר והכביש נפתח, ממש לכבודנו.
אנחנו קמים מוקדם ומתארגנים יעיל. ארוחת בוקר במאפייה בדרך.
מגיעים לכניסה אל הכביש והנוף, המושלג, מדהים. משלמים, קונים חוברת ויוצאים.
http://www.grossglockner.com/
בכל עיקול יש שלט שמעיד על הגובה. בכל כמה זמן תחנה עם איזושהי אטרקציה: תצפית, מוזיאון קטן וכו'. בחלקן אנחנו עצרים באחרות לא. הנסיעה הרבה פחות מפחידה ממה שציפיתי. גילוי נאות – לא אני הנהגת... אבל האיש אמר "שטויות!".
באדלוויס שפיצה, הצ'ופצ'יק הגבוה, אנחנו עוצרים לתצפית נוף מהמגדל. איזה יופי. כמה שלג. כשמגיעים לקרחון הקטנה כבר ישנה באוטו אז לא יורדים. מסתפקים בתצפית.
יוצאים מהכביש הנופי המדהים וממשיכים בנסיעה. עוצרים לארוחת צהריים בכפר קטן וחמוד.
ממשיכים בנסיעה בדרכים הכפריות. זה החלק האהוב עלינו בטיול.
בונוס חביב הוא רכבת המכוניות. עולים על רכבת עם המכונית וככה עוברים במנהרה בתוך הר.
הקינוח של היום היה בבריכות המחוממות בבאד-הופגשטיין, Alpen Therme Gastein
http://www.alpentherme.com/
כניסה על חשבון כרטיס הזלצבורגרלנד. מקבלים בכניסה מין שעון יד שפותח לוקרים לאחסון החפצים.. יש תאי הלבשה, מקלחות ואפילו עגלות תינוק לשימוש בתוך המתחם.
הכול נקי מאוד ומסודר מאוד.
אנחנו בילינו רק ב"עולם המשפחה". מתחם עם בריכה חמה ממש, שתי מגלשות מהירות, אבובים ואולם הקרנה של סרטים וטלוויזיה בהם צופים תוך כדי ישיבה במים החמימים, בחושך. בזמן שהיינו הוקרנו תכניות ילדים. אמנם בגרמנית, אבל תכניות מוכרות מערוץ הופ! שלנו. הקטנה הייתה מרוצה.
יש גם בריכה חמה-חמה תחת כיפת השמיים. אל מול נוף ההרים המושלגים זה נותן חוויה סוריאליסטית משהו.
יש גם בריכת פעוטות רדודה ממש עם מתקני משחקים ומגלשה קטנטונת.
בילינו שם שלוש שעות מוצלחות, התקלחנו ויצאנו.
לא להתעצל! הביאו אתכם כלי רחצה ושמפו וגם בגדים להחלפה. המקלחות אחלה.
שוב תודה ענקית ליונית ש"הכריחה" אותי לקחת מהארץ בגדי ים וקרוקס למרות שניסיתי להתמרד. היה שווה את הסחיבה.
יצאנו רעבים. שאלנו בחוץ מישהו ברחוב וקבלנו המלצה על מסעדה, הכי מוצלחת שהייתה לנו בכל הטיול – Bertahof. המסעדה ממוקמת קרוב מאוד למרחצאות, ממש אחרי הקמפינג בצד ימין, בין באד- הופגשטיין לבאד-גאשטיין.
האוכל – נפלא. הפורל הגיע מאקוואריום גדול שממוקם ליד דלת המטבח. האוכל של הילדים מעוצב ומוקפד לא פחות משל הגדולים. תענוג. המסעדה יקרה יחסית, אבל שווה. צריך סבלנות כי הכול מגיע לאט-לאט.
בחוץ יש מתקני משחקים לילדים וגם במסעדה עצמה, כשהם ראו שהקטנה מאבדת סבלנות, נשלף מתחת לספסל סל צעצועים שהעסיק אותה להמשך הערב.
http://www.bertahof.at/
חזרנו לחווה מותשים אחרי היום הארוך, אבל מאוד מרוצים.
הודעה סגורה תודה 0
19.היום השנים-עשר - ליכטנשטיין קלאם, עוד מגלשות ואגם תגובה ל - 18
הימים האחרונים היו ארוכים, גדושים בפעילות ומעייפים. החלטנו על יום רגוע. קמנו מאוחר. אכלנו ארוחת בוקר ענקית בחווה ממיטב התוצרת המקומית ויצאנו.
התחנה הראשונה היתה במגרש משחקים חמוד שראינו בצד הדרך. אחרי קצת זמן לחילוץ עצמות והוצאת מרץ נסענו אל קניון ליכטנשטיין. מסלול הליכה חינני. שוב, המון מים. איזה כייף לאוסטרים. ההליכה קלה ונינוחה.
http://www.liechtensteinklamm.at/english/klamm.htm
אחרי הטיול, ארוחת צהריים מוקדמת של פורלים טריים במסעדה שבתחילת המסלול.
בתכנית המקורית היינו אמורים לנסוע מכאן לטירת מאוטרנדורף, אבל לא התחשק. נסענו במקום למגלשות באבטנאו. שוב גלישה במגלשות ההרים, קצת מתקני משחקים וטרמפולינה ענקית. הכל פתוח, חופשי וללא תשלום (המגלשות על חשבון הכרטיס, השאר סתם פתוח...).
שוב פגשנו משפחה ישראלית נחמדה. כייף לילדים וגם לגדולים לפגוש ישראלים נחמדים בדרך.
משם לאגם גוסאו. הגענו בדיוק בזמן לרכבל כמעט אחרון למעלה. איזה יופי! למעלה מחכות עגלות תינוק עם גלגלים גדולים מנופחים באוויר לשימוש חופשי בשבילים שעל ההר.
טיילנו קצת למעלה. שתינו קפוצ'ינו עם שטרודל תפוחים וגבינה וחזרנו למטה. רצינו להאכיל ברווזים אבל היה שם רק אחד (איפה היו כל החברים שלו?!) והוא שבע די מהר. האיש פיתח שיחה ארוכה עם צוללנים שיצאו מהאגם. העומק שלו 96 מטר.
חזרנו לחווה ובדרך עצרנו שוב בפיצרייה "שלנו" בגולינג לארוחת ערב. גם הפסטה שם ממש טובה. עם החשבון הם נותנים ביצת קינדר לילדים ואיזשהו משקה אדום ומוזר לגדולים.
הודעה סגורה תודה 0
20.היום השלושה עשר - מערת הקרח אייסנריזנוולט והמצודה תגובה ל - 19
התחלנו את היום בנסיעה למערת הקרח. הכביש העולה אליה סיפק תצפית מדהימה ומיוחדת על המצודה בוורפן טובלת בעננים. מראה הזוי לגמרי. הגענו לחניון העליון. יש שם בנייה מסיבית של איזשהו מבנה גדול. בטח מרכז מבקרים או משהו. אנחנו כבר פינטזנו על איזה רכבל עתידי שייבנה כאן ויביא את המטיילים ישר אל פתח המערה, ללא הליכה. בינתיים יש שם שירותים מרווחים ונקיים וגם משטח החתלה.
הקטנה מועמסת על המנשא. לוקחים מעילים-כובעים-כפפות ומתחילים לעלות. הנשימה נעתקת (מהנוף וגם מהעלייה המאומצת...). מגיעים קצרי נשימה לרכבל. אין תור. יחד איתנו מטפסת קבוצה של צעירים גרמנים, מבאווריה, הם לבושים בבגדים מסורתיים שכוללים מכנסי עור עם שלייקס, חולצות משובצות אדום-לבן וגרביים עד הברך. מצחיק. הם גם מתודלקים בגלון בירה על הבוקר, מה שהופך אותם עליזים וקולניים. קצת פחות מצחיק.
העלייה ברכבל זריזה. למעלה מסעדה עם שולחנות בחוץ, בשמש הנעימה, ונוף. משם שוב הולכים. בעלייה. מגיעים לפתח המערה, מזיעים. הגדול מסתכל על האיש ואומר לו בזעזוע "אבא, הראש שלך בוער!" הזיעה המתנדפת מהראש בקור העז בפתח המערה יצרה אפקט של אדים. אנחנו מתגלגלים מצחוק. בפתח המערה יש זמן להתארגן. אנחנו לובשים את המעילים והכובעים. מדריך יוצא ונותן הסבר על המערה, הקור והמדרגות שבפנים. דוברי אנגלית מוזמנים לבוא לקדמת הקבוצה. מעולה. כל מטייל חמישי מקבל עששית עם אש גלויה. גם הבן הגדול. איזה אושר. העששית, אם תשאלו אותו, הייתה מבחינתו גולת הכותרת של מערת הקרח.
כשפותחים את הדלת למערה (כן, יש לה דלת... גם לי זה נשמע פתאום מוזר...) יש רוח חזקה בטירוף וקפואה. כמה מטרים בתוך המערה הרוח נרגעת.
קר בפנים. וחושך. המדריך הולך מלפנים ומדי פעם מדליק מין פתיל מגנזיום שנמצא אצלו בכיס (מסוכן בטירוף, לא?!). האור הבהיר מאיר על כל מיני תצורות מעניינות בקרח. ההסברים באנגלית ובגרמנית והכפילות מבורכת שכן היא מאפשרת לנו קצת מנוחה בטיפוס 700 המדרגות בתוך המערה. המדרגות עשויות עץ ומתכת והן לא מחליקות, למרות שחששתי שיהיו. המעקה עשוי מתכת ולכן הכפפות חובה. בלי כפפות קשה מאוד להחזיק במעקה. גם טישו במקום נגיש הוא חובה, האף כל הזמן דולף.
מרשים במיוחד לראות עד לאן בתוך המערה הצליחו להיכנס פעם, באמצעים הפרימיטיביים שעמדו לרשות ראשוני החוקרים.
http://www.eisriesenwelt.at/site/content/CB_ContentShow.php? coType=home&lang=EN
באיזשהו שלב הקטנה במנשא משתעממת ורוצה לרדת. ברור שזה לא אפשרי. היא מקטרת... לא נעים מהקבוצה. אוף. אח"כ היא פשוט נרדמת. שומטת את הראש על הכתף של האיש והופכת כבדה עוד יותר.
אחרי כשעה הסיור מסתיים והדרך חזרה למטה קלה בהרבה.
האם הטיול למערת הקרח שווה את המאמץ? שאלה טובה. האיש ואני צחקנו שיש קונספירציה של המטיילים... אחרי שכבר עלית וקרעת את הת_ת בדרך למעלה, אתה מוכרח להגיד לאחרים שהיה מהמם..! שיעלו גם הם שלא תהיה הפראייר היחיד... המערה יפה. מאוד יפה אפילו, אבל היא לא שיא הטיול. לא מבחינתנו לפחות.
חשבנו לאכול ארוחת צהריים במסעדה שלפני הרכבל, אבל הילדים מחו בתוקף. נמאס להם לאכול שניצל ואת הנקניקיות האוסטריות הם לא אוכלים... המשכנו לכוון המצודה בוורפן.
http://www.salzburg-burgen.at/en/werfen/
עלינו למצודה במעלית. כמה דקות ואנחנו שם. הגענו כארבעים דקות לפני מופע הבזים של שלוש אחה"צ. מספיק זמן כדי להתמקם מתחת לעץ (תודה לנותני הטיפ!) ולנשנש פירות וממתקים. האיש אפילו נמנם על הספסל בזמן שהילדים הלכו להעריץ את העופות הדורסים יושבים שם בסככות שלהם, מחכים גם הם למופע.
המופע היה נחמד, בעיקר בקטעים שהעופות דאו ממש מעל הראשים שלנו.
אח"כ נכנסו לסיבוב במצודה עצמה. צפינו במופע ימי-ביניימי שבדיוק היה שם בחצר הפנימית. אכלנו ארטיקים, שתינו קפה עם שטרודל תפוחים וירדנו חזרה למטה.
כמו ששמתם לב השטרודל הוא מוטיב חוזר... זה לא מקרי. השתדלנו שיהיה לפחות שטרודל אחד בכל יום (:
הודעה סגורה תודה 0
21.היום הארבעה עשר – קרחון דכשטיין תגובה ל - 20
היום האחרון שלנו בחווה. רצינו, לפני פרידה, לספוג עוד קצת מהכפרים ומהנוף. הסתכלנו במפה והחלטנו שנוסעים לדכשטיין. הנסיעה מקסימה. בדרכים הכפריות יש המון תצוגות של סצנות עם בובות ממולאות קש בגודל טבעי. בטח יש תחרות בין הכפרים או משהו... הצטלמנו עם כמה כאלה למזכרת.
נסענו לכוון רמסאו(Ramsau) , משם יוצא כביש האגרה שמוביל לרכבל לדכשטיין.
על הדרך מצאנו בטעות מגלשות הרים חדשות שנפתחו רק בקיץ האחרון. המגלשות האלה הן מסוג אחר. העלייה להר היא במגלשה עצמה, במין מסילה שגוררת אותך למעלה ולא ברכבל נפרד. דומה למגלשות ההרים שאנחנו מכירים מהארץ, מהחרמון ומצוק מנרה. עוד היו במתחם כמה מתקני משחקים, מגלשות וכאלה.
בקיץ יש שם חוף רחצה שנראה נחמד.
http://www.rittisberg.at/
אחרי שני סיבובים במגלשות מטפסים אל ההר בכביש אגרה קצר. האגרה נגבית ביציאה. החניון עמוס. המון גולשי סקי. הגדול, גולש הסקי המדופלם שלנו (כל חורף, שבוע סקי באירופה, עם סבא...) מסתכל עליהם בעיניים כלות.
אנחנו קונים כרטיסים לרכבל ול"ארמון הקרח" שלמעלה. יקר לאללה.
עליה ברכבל דחוס מאוד מביאה אותנו לגובה 3000 מ'. יפה מלמעלה. לא יאמן שזה חודש אוקטובר. סקי וסנובורד ושלג בכל מקום. יש סמוך לתחנה העליונה ברכבל את ה – Sky Walk מין שביל "מרחף", בולט מעל התהום המושלגת, אפילו עם ריבוע רצפת זכוכית בקצה כדי להציץ על ההר המושלג שלמטה.
משם הליכה קצרה במדרון מושלג אל ארמון הקרח. איכס. אני שונאת ללכת בירידה בשלג. ארמון הקרח חמוד. לא יותר. מנהרה בקרח וכל מיני פסלים מקרח, כמו אלה שרואים בסרטים אמריקאיים לקישוט שולחנות חגיגיים, רק יותר גדולים. פסל של ממותה, של שולחן וכסאות וכאלה.
בילינו למעלה לא יותר משעה בסה"כ.
http://www.ramsau.com/dachstein-mountain-glacier-alps-winter -holiday.html

ארוחת צהריים במסעדה למעלה. מסעדת שירות עצמי עם אוכל סביר, מחירים גבוהים ונוף מדהים.
יורדים ברכבל חזרה למטה, דחוסים כמו סרדינים.
הכרטיס לרכבל הוא גם התשלום עבור כביש האגרה. לא לאבד אותו.
בדרך קנינו שטרודל וקפה לדרך במאפייה שווה בגולינג. שלושת הילדים ישנים באוטו. אנחנו, באופטימיות, עוצרים לקפה ועוגה על ספסל מול הנוף "שלנו". איך שהאוטו עוצר ואנחנו מתיישבים עם הקפה שני הגדולים מתעוררים ומזנקים החוצה. מה כבר בקשנו?... כוס קפה בשקט?! הילדים דוגמים את הקפה והעוגות שלנו ואנחנו ממשיכים ברגל את המטרים הבודדים חזרה לחווה.
מגיעים חזרה לחווה. הפעם חוזרים מוקדם. אני עולה לארוז ואבא עם הילדים מצטרפים לחליבה של הפרות.
אח"כ עוד נשאר זמן לשחק עם אנדריאס ומרטין, הילדים המקומיים.
הודעה סגורה תודה 0
22.היום החמישה עשר – נוסעים חזרה לווינה דרך גמונדן תגובה ל - 21
קמנו בבוקר ונפרדנו בצער מווילי, מריה והילדים.
הנסיעה לווינה מתחילה בסנדוויצ'ים מהמאפיה בקוכל. אח"כ נסיעה ישירה עד לגמונדן. חונים בחניון ויוצאים היישר אל האגם. באוטו מחכה שקית עם שאריות הלחם מכל השבוע החולף. לברווזי טראונזיי מחכה משתה! בהתחלה באים הברבורים, אח"כ גם הברווזים, אחריהם מגיעות גם יוני העיירה ולבסוף השחפים החצופים והצווחניים. נראה שאנחנו מאכילים את כל העופות באוסטריה.
עושים שייט פרידה "במונית" על האגם, משחקים קצת בגן שעשועים בכיכר המרכזית וחזרה לאוטו. ארוחת צהריים במקדונלד'ס (עם משחקייה! איזה אושר!) וכשכולם באוטו ישנים אנחנו נוסעים נסיעה ישירה ורצופה חזרה לווינה.
בכניסה הדרומית לעיר מרכז קניות עצום מימדים (Shopping City Sud). אנחנו עושים בו סיבוב, קונים קצת שטויות, אוכלים ארוחת ערב וקדימה, למלון ללילה האחרון.
הודעה סגורה תודה 0
23.מלון ליד שדה התעופה בווינה תגובה ל - 22
סביר לגמרי וזהו. מיטה וארוחת בוקר (דווקא לא רעה) ומרחק קצרצר מהשדה.
http://www.dasreinisch.at/en/
אין להם חדרי משפחה, אז לקחנו פשוט שני חדרים סמוכים שעלו לנו יחד 164 יורו, כולל ארוחת הבוקר. יש חניה צמודה ויש מעלית.
הודעה סגורה תודה 0
24.הביתה – ותודה לאנשים היקרים בפורום וכמובן, ליונית תגובה ל - 23
קמנו מוקדם, התארגנו ויצאנו אל השדה. טיסה של אוסטריאן אירליינס שהמריאה בעשר וארבעים בבוקר. שלוש שעות ורבע ואנחנו חזרה בבית.
שוב, תודה ענקית לכולכם. עכשיו אני רואה כמה זמן מצריכה כתיבת החוויות לטובת הבאים אחרינו ואני מעריכה עוד יותר את כולכם על הזמן והמאמץ שאתם משקיעים בכתיבת חוויות הטיול שלכם ובתשובות בפורום.
וליונית, תודה ענקית. המסלול המתוכנן לעילא שהכנת לנו עשה את הטיול.
מחכים בכיליון עיניים לטיול הבא. הכנס הבא עתיד להתקיים בעוד שנתיים בבאזל.
איך נשמעת שוויץ בתור היעד הבא?

הודעה סגורה תודה 0
25.icon14.gifהביתה – ותודה לאנשים היקרים בפורום וכמובן, ליונית תגובה ל - 24
קטי

כתבתי לך כבר למעלה (לא יודעת אם ראית , הפרעתי לך לרצף)

מאד מאד נהניתי לקרוא. מקסים ! Smile

אהבתי גם את החלק של וינה, שהיה לי חדש וגם את החלק של זלצבורגלנד שעורר בי זכרונות נעימים מהטיול שלנו לפני שנתיים.

כמו שכבר כתבתי, אני מקווה שתשארי עמנו ולא תעלמי כמו שחלק עושים אחרי הטיול.

ועכשיו תור התמונות..
הודעה סגורה תודה 0
26.איריס, תודה! כייף שמישהו קורא אותי... תגובה ל - 9
כן, לא טריוויאלי בכלל לטייל לבד עם שלושה קטנים. יש לנו מין אבא מוצלח שכזה Rolling Eyes
האמת שאני הייתי הלחוצה יותר. הכנתי לשלושתם תגיות עם שם וטלפון לצוואר ויותר מזה, עבור הקטנה הבאתי במיוחד מארה"ב רתמה. כן, כן. כזו כמו של כלב... Confused זה נראה קצת פחות גרוע ממה שזה נשמע, כמו תיק גב קטן בצורת קופיף שהזנב הארוך שלו נמצא ביד של ההורה.
אבל שלא תטעי. אנשים אשכרה צחקו עלינו בגלל זה ברחוב...
מילא. עם בת שנתיים נמרצת עדיף שיצחקו ושלא נאבד אותה באיזו תחנה של התחתית.
הודעה סגורה תודה 0
27.הביתה – ותודה לאנשים היקרים בפורום וכמובן, ליונית תגובה ל - 24
הי קטי נהנתי לקרוא ולהיזכר. Smile
הטיפ של מתחת לעץ בוורפן ©
ועכשיו התמונות :
הודעה סגורה תודה 0
28.עכשיו ננסה את עניין התמונות תגובה ל - 6
הודעה סגורה תודה 0
29.האמת, זכרתי שזה שלך!!! תגובה ל - 27
התמונה ההיא עם החץ על העץ!
הוהנוורפן בעננים
הודעה סגורה תודה 0
30.האמת, זכרתי שזה שלך!!! תגובה ל - 29
איזה יופי התמונה של המבצר. מדהים
הודעה סגורה תודה 0
31.הדירה בווינה תגובה ל - 5
הודעה סגורה תודה 0
אהבתי לקרוא את חוויות הטיול שלכם.
את כותבת מקסים, נעים לקרוא ולהרגיש כאילו אני מטיילת איתכם במקום שאף פעם לא הייתי בו.
ברור שאני שומרת את הסיפור הזה, אולי פעם... מי יודע.
תודה על כל ההשקעה בכתיבה.
הודעה סגורה תודה 0
33.קטי, תודה על סיפור הטיוטל והתמונות. תגובה ל - 31
מאד נהניתי לקרוא, ומקווה (כמו איריס) שתשארו איתנו גם להבא.

התמונה של המבצר, מדהימה.
הודעה סגורה תודה 0
34.קטי, תודה על סיפור הטיוטל והתמונות. תגובה ל - 33
קטי, מצטרפת לנהנים ולמברכים
יופי של תאור, תמונות, ובכלל
יעל
הודעה סגורה תודה 0
35.icon14.gifוואו !!! תגובה ל - 31
איפה הסתתרת עד עכשיו? נקרא את יונית לסדר! Shocked
כייף,כייף לקרוא את תיאורך הקולח! Smile
נשמע טיול מגוון, בקצב נהדר, ואת פשוט חייבת לסכם אותו בסיפורי גולשים, שלא "יעלם" לו בתחתית הפורום.
ונותר עוד דבר קטן...למפגש כבר נרשמת? Rolling Eyes
(רואה שבעבר קצת הגבת בפורום, וכעת יצאת בגדול...אז זו הזדמנות)
נכתב ב-17/10/2008 17:13[עודכן ב-:17/10/2008 17:14]
הודעה סגורה תודה 0
36.קטי, תודה על סיפור הטיוטל והתמונות. תגובה ל - 34
הי קטי,

תענוג לקרוא את סיפור הטיול שלכם! מעורר זכרונות על אוסטריה המדהימה.

יופי של טיול היה לכם ואת גם כותבת באופן מרתק.

שוויץ נשמעת מצויין בתור היעד הבא Razz

שבת שלום,

זיוית
הודעה סגורה תודה 0
37.קטי!!!!!פשוט תודה לך תגובה ל - 26
ממש נהנהו. ישבנו אני ובעלי וקראנו בכייף. וזה כל כך אקטואלי בשבילנו כי אנו נמצאים ממש בתוך התיכנונים של הטיול שלנו לאוסטריה

אני רוצה להצטרף ולהגיד שכל האתר הזה כולל הפורומים שלו - זה פשוט המצאת המאה!!! זו חוויה ממכרת , זה מדהים, זה ראוי להערכה וזה פשוט אדיר שנושא כל כך חיובי כמו טיולים בחול מחבר אנשים כל כך שונים וכולם כך כך אדיבים ועוזרים

אז קטי, כן שוויץ זה יעד נפלא לטיול הבא !!!!!
הודעה סגורה תודה 0
38.העונג כולו שלי! תגובה ל - 37
ואם תהיינה שאלות נוספות ואוכל לעזור, בשמחה!
הודעה סגורה תודה 0
39.קטי יקרה תגובה ל - 24
שתדעי שאחרי יום עמוס פעילות בחוץ הגעתי עכשיו למחשב ונהייתי אדם מאושר.הרבה יותר ממה שהייתי עד עכשיו.קראתי בשקיקה עד הקטע שציינת את משפחתי.פרשתי בשיא....
אחזור מאוחר יותר כי המפעל כאן עוד לא סיים משמרת ערב אבל את בדיוק הסיבה למה אני מתעקש לא לענות לכל הפניות שפונים אלי במייל ומפנה אותם לפורום.בשביל הקוראים הפאסיביים שאת אחת מהם.היית.
אהבתי ובטוח אחזור במהרה לקרוא שוב.
אה כן - לטעמי את כרגע חלק מהמשפחה והכנס הבא הוא בהרצליה ביום חמישי 30/10 ולא בבזאל בעוד שנתיים....

שבת שלום ותודה
הג'מוס
נכתב ב-17/10/2008 21:28[עודכן ב-:17/10/2008 21:28]
הודעה סגורה תודה 0
40.החווה בסנט קולומן- תמונות תגובה ל - 13
הודעה סגורה תודה 0
×