נא להמתין...

צפון אמריקה הגדולה, עם הערים האדירות של ארה"ב והנופים הנפלאים של קנדה - אין טיול יותר מספק מזה. כל מה שאתם צריכים על טיול ביעד נמצא ממש כאן בפנים. מנהל: מוני
1.פרק שני של טיול במערב והפעם וויומינג
בשרשור הנוכחי מדינת וויומינג ללא ילוסטון וטטון שיזכו לשרשור נפרד.

יום שלישי 5 ביוני

כזכור בסוף השרשור הקודם עזבנו את דרום דקוטה בצהרי היום ואנחנו
נכנסים לצפון מזרח וויומינג. אנחנו בדרכנו למגדל השטן.
הפונקלה הזה בולט כבר מרחוק ואנחנו מתקרבים ובכל פעם מצלמים עוד תמונה. קרוב קרוב למגדל השטן יש חניון קטן ומשם שביל מעץ שמוביל ממש למרגלות המגדל. רק שם מבינים את גודלו וגובהו למעלה מ-200 מטר
ורואים את המבנים המיוחדים מהם הוא עשוי. מין קורות מלבניות ארוכות וצרות. אפשר להגיד שרואים מקרוב
מה שאי אפשר לראות מרחוק. סיבוב רגלי מסביב למגדל השטן לוקח כשעה.
מקום מרשים מאוד. באיזור מגדל השטן גם נמצאות מושבות של ה-
Prairie dogs החמודים והם מתנהגים אותו דבר כמו אחיהם בדרום דקוטה.
אנחנו עוזבים את המגדל ונוסעים לכביש הראשי שמוביל בסופו של דבר לשרידן שאנחנו חושבים שיהיה היעד שלנו להיום. קצת אחרי ההתחלה
ותוך דקות ממזג אויר נעים ונוח מתפתחת לה סערה אימתנית והיא
הולכת ומתגברת. אין גשם אבל הרוח עצומה. התחלנו לחשוב שאולי זה
איזה טורנדו קטן שלא טרחנו לשמוע עליו בחדשות. ממש היה קשה
לצאת מהאוטו אבל יחד עם זה מראות הסופה קשת בענן, ברקים וסיבובי
הרוח יפפיים ואני מכריח את עצמי לצאת החוצה ולצלם. בבאפלו כבר חושך והרוח העזה נמשכת ואנחנו כבר עייפים
מכל היום אז החלטנו לעצור שם מתוך כוונה להמשיך בבוקר לשרידן. מוטל 6 פותר לנו גם פה את הבעיה
וזה מסתכם ב- 73$ כלל המס. הפקיד כשרואה את הדרכונים נפעם ואומר
שאנחנו הישראלים הראשונים שהוא אי פעם פגש. זה גם יום הכביסה אז אני מנצל את זה
שאישתי עוקבת אחרי מצב המכונה וקורא קצת בחומר שלקחנו מלשכות
המידע על רכס הביג הורן ומחליט לשנות את
המסלול. חוברת של המלצות על דרכי נוף מציעה את כביש 16 שחוצה
את הרכס עד העירה Ten Sleep. החוברת גם מציעה את הדרך מ- Hyattville לכביש 14 קרוב למפלי Shell שהומלצו
ע"י דורון מהפורום. אני רואה שאם אני עושה את שתי הדרכים הנ"ל
אני יכול אח"כ להתחבר יפה לשני המסלולים שהוצעו לי ע"י דורון בביג הורן ומחליט ללכת על זה למרות שהתרגיל הזה
פירושו ויתור על שרידון.

יום רביעי 6 ביוני

בחוברות המידע קראנו שכדאי לסייר קצת ברחוב הראשי main st של בפאלו
ועל המלון ההיסטורי Occidental שבו אז פעמינו לשם. ברחוב לא היה
משהו מיוחד אבל המלון הנ"ל בהחלט מיוחד. הוא מיד צד לנו את העין.
ניכנסנו פנימה אחחחח...איזה עיצובים של פעם. הסתובבנו בפנים
מוקסמים מהכל. הסתבר שהבעלים היא אישה בשם Donne עם שתי צמות ופנים
של אינדיאנית אם כי התברר שהיא חצי סקוטית וחצי אירית והיא
הקימה ועיצבה אותו. יש במלון חדרים כמו פעם עם אמבטיה בתוך החדר
כמו בסירטי המערב הפרע. בכל מקום פוחלצים של חיות וכל מיני ריהוט
עתיק. פגשנו את Donne והיא עשתה לנו סיור וגם הירשתה לנו להציץ
בחדרים. היא סיפרה לנו שהיתה בישראל ואז סיפרה לנו סיפור הזוי
שכשהתחילה מלחמת לבנון השניה היו אצלה במלון שני קולונלים מחיל האויר הישראלי שטיילו במקרה באיזור ושהם ישבו אצלה בלובי עם המחשבים שלהם וקיבלו מחיל האויר ישירות למסכים שלהם את תמונות
המטוסים הממריאים להפצצות. אחר כך היא מספרת שהם הפסיקו את הטיול וחזרו לארץ כדי להשתתף במלחמה והינה אחרי כמה ימים היא צופה בטלויזיה ורואה אותם עולים למטוסים. אז מה אתם אומרים? למיטב ידיעתי
טייסים של חיל האויר לא מצולמים לטלויזיה ובטח לא כשהם עולים
למטוסים. אז מה , זה פנטסיה שלה? בכל אופן אני ממליץ גם למי
שרק עובר ליד בפאלו לרדת מהכביש ולבקר במלון אוקסידנטל. למי
שרוצה גם ללון שם זה 125-185$ ללילה. Donne אומרת שגם המסעדה
שלה מעולה.
אנחנו נוסעים בכביש 16. הנופים יפפיים. עולים על הרכס תוך נסיעה
בקניונים יפים. בהחלט דרך מומלצת. אנחנו יורדים מהרכס ומגיעים
ל- Ten Sleep. אנחנו צריכים להגיע ל- Hyattville לתחילת המסלול השני ומגלים שזו דרך עפר. התייחסנו לדרך
רק כמעבר אבל גילינו שיש בה מראות יפים. אדמה אדומה גבעתית בכל
מקום. אנחנו מגיעים ל- Hyattville ומגלים שדרך הנוף המובטחת גם
היא עפר. הספיק לנו ה- 17 מייל בעפר שכבר עברנו ואנחנו מחליטים
לוותר ושוברים מערבה בכביש לעבר Mandarson ממנה ניסע לכביש 14
שהומלץ ע"י דורון בו ניסע ממערב למזרח שוב בדרך קניונים והרים.
בהחלט יפה. אנחנו עוצרים במפלי Shell היפים וממשיכים צפון מזרחה
עד לצומת עם 14A בה אנו פונים חזרה מערבה. זו בעצם חצית הרכס השלישית שלנו להיום אבל הנוף פה שונה מהשניים הקודמים. ממש נוף
אלפיני יפפה. יורדים מהרכס ואנחנו בצומת עם כביש 37 המוביל
לקניון BigHorn שהומלץ גם ע"י דורון.
השעה כבר מאוחרת ואנחנו צריכים להחליט הקניון או הרודאו בקודי. הרודאו בקודי הוא הזוכה.כמה
דקות אחרי 8 בערב אנחנו מוצאים את הרודאו. המופע כבר התחיל ואנחנו
משלמים 18$ לאדם ואנחנו בפנים. פעם ראשונה בחיים ברודאו אמיתי.
מאוד מיוחד ואפשר להגיד כיף. לא בטוח שכיף לסוסים אבל זה
המקצוע שלהם:). אישתי קצת לא אהבה את הקטע של התפיסה בלאסו
של העגלים תוך כדי דהירה, קשירת רגליהם ושחרורם אחרי חצי דקה
אבל לא באנו לשנות סידרי העולם אלא לראות מה יש. בוקרים
מנסים להחזיק מעמד על סוסים משתוללים, מירוצי סוסים כולל סיבובים סביב חביות והרוכבות לפעמים ילדות בנות 8-10 וכרוז שדואג קצת לבידור. גם שוורים משתתפים במופע פה ושם. בסה"כ כדאי לפחות פעם בחיים. הלינה קצת יקרה יותר בקודי ולבסוף אנחנו מוצאים ביקתה
ב- Buffalo Bill village ב- 120$.
....המשך
מגדל השטן מרחוקמגדל השטן מיותר קרוב
2.מקודי לילוסטון תגובה ל - 1
יום חמישי 7 ביוני

פותחים את היום במרכז בפאלו ביל. אנחנו חושבים שניסתפק ב- 2-3
מהמוזיאונים שמרכיבים אותו אבל המרכז כל כך מרשים ועשוי היטב
שאנחנו לבסוף מבלים בו 4 שעות ורואים הכל!!! מומלץ ביותר.
אני מגלה שם גם שיטה חדשה להצגה של דמויות וזה מין דוק של משהו
ערפילי שוצא מחריצים בקיר ועל הדוק הזה מכוון מקרן מיוחד והנה
אנחנןו רואים את דמותו הוירטואלית של בפאלו ביל חנוט בחליפה
ועניבה מתנועעת באויר ומדברת אלינו תוך תנועות כמעט כאילו הוא חי.
לי זה היה חדש. כבר צהריים ואנחנו מחליטים לסייר קצת ברחוב
הראשי של קודי. איזה אוירה. אנו רואים תיירים אמריקאים שמסתובבים
ברחוב לבושים ברוח התקופה שקודי מייצגת עם חגורות ואבזמים כמו שצריך, נרתיקי אקדחים וכדורים בצולבת על החזה. כמובן אני כבר לא
מדבר על כובעי הקאובוי שזה אביזר חובה. רק אחה"ץ אנחנו יכולים
לעזוב את קודי. אנחנו מבינים שהשעה קצת מאוחרת מכדי לעשות את
דרך ג'וזף ומעבר שן הדוב כפי שתכננו בתחילה ואנחנו מחליטים להגיע לילוסטון דרך נהר השושונה.
חמש עשרה מייל מערבה מקודי אנחנו עוצרים בסכר בפאלו ביל. נהר
השושונה והסכר בהחלט מסלול שווה. בסכר אומרים לנו שכוונתנו להגיע
לווסט ילוסטון עלולה להסתיים מאוחר מאוד בלילה והם אומרים לנו
שכדאי לעשות את זה למחרת ואף ממליצים על מלון שנמצא 10 מייל מערבה מהסכר שבו נוכל להעביר את הלילה. במלון אומרים שיש מקום. אנחנו מטיילים לאורך הנהר ומגיעים למלון ששמו Yellowstone valley inn.
מין סוג של מלון דרכים נחמד שממוקם ליד הנהר. התעריף קצת יותר מ- 100$. כל החדרים זה קומה ראשונה. הצוות ידידותי מאוד. אומרים לנו שבערב יש קריוקי ושישמחו שנבוא. ואכן לאחר ששיטטנו קצת לצד הנהר שושונה,נחנו ואכלנו ארוחת ערב באנו לקריוקי. לא היו הרבה אנשים.
הצוות המדליק והנחמד ועוד כמה אורחים ואנחנו. היתה אוירה חופשית
ואנשים עלו ושרו שירים אמריקניים לצלילי מוזיקה שנוגנה ממחשב.
לאחר זמן הם העלו תמיהה למה אנחנו לא עולים לשיר אז אמרנו שנשמח
ונשיר אם יש להם מוזיקה לשירים ב- Hebrew. לא היה להם אבל מרגע
זה עברה השמועה בקהל שיש פה אנשים מה- Middle east שזה
בשביל אנשי וויומינג קצת מעבר לסוף העולם ולא רק זה אלא שאנחנו
גרים ליד Tel Aviv אז אנחנו הפכנו לאטרקציה וכולם רצו להתקרב
אלינו במהלך הערב ולשאול קצת איך זה שם ב- Middle east וכמה זמן
צריך לטוס מתל אביב לניו יורק ועוד ועוד. הם בעיקר מוקסמים מזה
שאנחנו כבר אחרי 11 ימי טיול במדינת ניו יורק שבשבילם זה די רחוק
ושאנחנו באמצע סיבוב גדול שהתחיל בדנבר ושאנחנו עוד נגיע ל- NYC בסוף. אחד המתענינים היה בחור
צעיר בשם Justin שניראה כאילו הוציאו אותו מהסידרה בית קטן בערבה.
חבוש בכובע בוקרים, שיער בלונדיני ארוך משתלשל במורדות כובעו.
מכנסיים בול לפי המידה ועליהם חגורת מערב פרוע עם אבזם מתכת בגודל
אקסטרה לארג' והוא גם דומיננטי בקרב חבריו. הוא מיד התעניין
בהכל ואמר שהוא ראה בטלויזיה שישראל והפלשתינאים לא כל כך מסתדרים.
הוא אמר שלהם בוויומינג אין אויבים ושהם אוהבים כל אחד אז אני אמרתי
לו שאויבים יכולים להיות לך גם אם אתה אוהב את כולם אבל לא כולם אוהבים אותך וחוצמזה שוויומינג היא מדינה בארה"ב ושארה"ב מעורבת
בהרבה קונפליקטים בעולם בהיותה מעצמה ויש לה אויבים אז ג'סטין
אמר שארה"ב היא אולי Superpower אבל ישראל היא מדינה חזקה מאוד
ושהוא יודע שבישראל כל האזרחים משרתים בצבא ושהוא חושב שגם בארה"ב
כולם צריכים לשרת בצבא כי זה מגדיל את הפטריוטיות. טוב לא היה לי
חשק להתחיל לדבר איתו על חרדים, אומנים משתמטים, פריירים וכל מה
שהולך בארץ בנושא אז השארתי את ג'סטין עם ההרגשה שבישראל כולם
משרתים. למה לקלקל את הסטראוטיפ? מאוחר מאוחר בלילה ואנחנו הולכים
לישון. אגב הקריוקי במלון זה 5 ימים בשבוע למי שימצא לנכון לשהות שם. חלק מהאורחים לנים שם כמה ימים וכל יום יוצאים לסיורים לילוסטון והטטון. לנו זה היה קצת רחוק.

יום שישי 8 ביוני

אנחנו נפרדים מהצוות הנחמד ואנחנו מטיילים לאורך נהר השושונה עד
לכניסה לפארק ילוסטון.

ועל פארק ילוסטון וטטון והעיירה ג'קסון יסופר בשרשור נוסף ואחרון
שאני אכתוב בקרוב ולכן אנחנו קופצים 4 ימים קדימה ליום עזיבתנו
את הפארקים האלה.

מזה עשוי מגדל השטןמגדל השטן ומרגלותיו
הודעה סגורה
3.מטטון דרך Wind river לדנוור תגובה ל - 2
יום שלישי 12 ביוני - שעת לפני הצהריים

אנחנו עוזבים את פארק הטטון. את היום הזה לא צריך לקחת דוגמא
מאיתנו כי נסענו בו 530 מיילים שזה בערך 850 ק"ם וזה בניגוד
לכל תיכנון טיול בריא. במקור היינו אמורים לטייל ביום הזה לכיוון
קולורדו ולעצור ללינה במקום כלשהו קרוב לקולורדו ואז להכנס לקולורדו
ליום וחצי טיול לפני החזרה אלא שהיום וחצי הזה התבזבז לנו
בנברסקה ודרום דקוטה שלקחו יותר זמן מהצפוי ומצאנו את עצמנו
עם זה שאנחנו צריכים להגיע ליד שדה התעופה בדנבר היות והטיסה
למחרת לפני הצהריים. כך שברנו את שיא הנסיעה שלנו ביום אי פעם
שקודם עמד על 600 ק"מ. הדרך שבחרנו לחזרה היא הדרך שעוברת
ליד רכס Wind river בכביש 287 שחוצה את וויומינג מצפון מערב לדרום מזרח. ניראה לי שהמסלול הזה לא מוכר בפורום כי שאלתי לפני הנסיעה
ואף אחד לא ידע כלום על זה. אנחנו ידענו שהדרך יפה אך לא היה לנו מידע רב עליה וממילא לא היה לנו זמן לחקירות יתר אלא רק לנסיעה
בכביש וסטיות פה ושם. והדרך הזאת בהחלט יפפיה בחלקה. מפארק טטון
ועד קצת אחרי הכניסה לשמורת האינדיאנים זה קטע דרך מהמם ביופיו.
איזה צבעים. מכל צד צבע אדמה אחר והרכס יפה יפה. אני מקוה שיבוא
יום ומישהו שיהיה לו יותר זמן ממני יחקור את האיזור קצת יותר
ויביא לנו רשמים גם מהרכס עצמו ואתרי הטבע שלנו לא היה את הזמן לגלות. אולי התמונות משם שאני אשים בשרשור יביאו מישהו לשם. זה לא שהיופי נגמר בשמורת האינדיאנים אלא העובדה שהרכס
בקטע מפה והלאה מתרחק מהכביש וכדי לחוות אותו צריך לרדת מהכביש לדרכים צדדיות. זה כבר ישאר לפעם אחרת. אנחנו ממילא כבר החלטנו
שלוויומינג יש עוד הרבה מה להציע מעבר למה שכבר ראינו ושיום
אחד עוד נשוב. גם קטע קטן מכביש 287 אחרי Lander צופן בחובו נוף יפה. הדרך ארוכה ארוכה ואנחנו מתחלפים כל שעתיים בנהיגה. אנחנו
מגיעים לשאיין עם רדת החושך ויש לנו עוד שעה וחצי עד שאנו ב- 10
בלילה בקירבת שדה התעופה בדנבר. פה אנחנו שולפים את וברת הקופונים
שלא כל כך היתה לעזר בצד המערבי ומוצאים את מלון מיקרוטל ליד השדה
ב- 39$ (44 אחרי מס). ללא הקופון היה עלינו לשלם 79$ לפני המס.

יום רביעי 13 ביוני

קמים בבוקר ונוסעים לשדה התעופה. בשתים עשרה בצהרים אנחנו ממריאים
לחלק האחרון של הטיול ב- NYC. אנחנו מרגישים שאנחנו עוזבים עולם
אחר שממש התאהבנו בו.

ועכשיו רק תמונות...
Priarie dogs ליד מגדל השטןPrairie dog יושב ליד מגדל השטן
הודעה סגורה
4.רק תמונות -- הדרך לבפאלו תגובה ל - 3
הודעה סגורה
5.רק תמונות -- הדרך לבפאלו תגובה ל - 4
הודעה סגורה
6.רק תמונות -- מלון אוקסידנטל בבפאלו תגובה ל - 5
הודעה סגורה
7.דון והרי הביג הורן תגובה ל - 6
הודעה סגורה
8.כביש 16 בביג הורן תגובה ל - 7
הודעה סגורה
9.כביש 16 בביג הורן תגובה ל - 8
הודעה סגורה
10.בדרך ל- Hyattville - מרגלות הביג הורן תגובה ל - 9
הודעה סגורה
11.בדרך ל- Hyattville - מרגלות הביג הורן תגובה ל - 10
הודעה סגורה
12.ביג הורן - כביש 14 תגובה ל - 11
הודעה סגורה
13.ביג הורן - כביש 14A תגובה ל - 12
הודעה סגורה
15.רודיאו ובפאלו ביל תגובה ל - 14
הודעה סגורה
17.בנהר שושונה תגובה ל - 16
סכר בפאלו ביל בנהר שושונההנהר שושונה
נכתב ב-19/07/2012 03:21[עודכן ב-:19/07/2012 03:27]
הודעה סגורה
18.קריוקי ו- Wind river תגובה ל - 17
הודעה סגורה
22.Wind river תגובה ל - 21
תודה
מעניין מאוד
תמונות נהדרות

הוספתי למה ששמרתי בפעם הקודמת לטיול עתידי

ליאורה
הודעה סגורה
23.ביג הורן - כביש 14A תגובה ל - 13
עודד בוקר טוב,

לי זה נראה כמו אלפקה (זקוקה לתספורת+פן...)

מעניין לקרוא איך אנשים, באיזורים הרחוקים מניורק/לוס אנג'לס, מתייחסים לתיירים מישראל. גם אנחנו נתקלנו בפליאה הזו, כששאלו אותנו פעם אחר פעם איך יכול להיות שהגענו מרחוק כ"כ ודווקא אליהם. באחד המוטלים, בעיירה קטנה, הפכו כמה וכמה פעמים את הדרכון ושאלו איך מסתכלים בו. במקומות אחרים, החתימה בעברית היתה אטרקציה.

הודעה סגורה
24.פרק שני של טיול במערב והפעם וויומינג תגובה ל - 1
עודד, התיאור חי ממש ומרתק. אשמור את התיאורים שלך לתכנון של טיול באיזור בעתיד.
הודעה סגורה
25.עודד, תודה על התיאורים ועל התמונות תגובה ל - 24
מסכים עם טניה, זה נראה כמו ALPACA.
הודעה סגורה
26.ראובן וטניה.... תגובה ל - 25
היות וניחשתם נכון קבלו פרס עוד אלפקה והפעם ג'ינג'ית.
גם אני חשבתי שזו אלפקה אבל זה ניראה כאילו סוג של אלפקה שנולדה
עם שמיכת צמר Built inn.

טניה, גם לנו קרה פעם אחת שהפקידה בבור הממותות' בגבעות השחורות
הפכה את הדרכון שלי הפוך וחזור עד שהתייאשה וביקשה שאני
אראה לה איפה השם (לוידוי בעלות על כרטיס אשראי). כמו כן
פעם קניתי ספר בבארנס & נובל והפקיד הסתכל עלי במבט משתאה
בזמן החתימה ואז אמר שהוא הכיר פעם מישהו שיכול לעשות את מה
שאני עושה. הוא כמובן חשב שאני חותם באנגלית מימין לשמאל.

ולכל מי שהגיב וגם נהנה בהזדמנות זו תודה רבה.
אלפקה ג
הודעה סגורה
27.עברית/אנגלית תגובה ל - 26
באותו הקשר, הזמן נסיעות מהעבודה וכאשר עדין כתבנו על נייר, האמריקאנים התפלאו על כך שאני בעצם כותב את הרשימות בעברית (כאשר השיחה באנגלית) ובעיקר מהשילוב בין עברית ואנגלית ביחד, כלומר כאשר כותבים מונחים מסוימים באנגלית אבל השפה השולטת בכתיבה היא עברית.

אגב, גם אני נתקלתי במצבים בהם בזמן הסתכלות בדרכון הם לא מצאו את החלק של השם כי פתחו אותו מהצד הלא נכון.
הודעה סגורה
28.מקסים! תגובה ל - 27
עכשיו הגעתי לאשכול השני.
מבינה שהיה לך לילה לבן נוסף, אבל לנו הצופים היה
מדהים!
התמונות נפלאות!!!האוירה של המערב היא ממש כמו בסרטים של פעם.
תודה רבה
נילי
הודעה סגורה

אתרי למטייל: טיולי - טיולים בישראל | משפחות - טיול עם ילדים | שלג - סקי וסנובורד | עפתי - אתר למטייל לתרמילאים | ציוד טיולים (הקטלוג הוירטואלי) | ביטוח נסיעות לחו"ל
מידע מיוחד למטיילים: טיולי 50 פלוס | נסיעת עסקים | מזג אוויר למטיילים

About Lametayel ; דרושים ללמטייל ; עידכוני RSS ; מפת אתר ; תקנון האתר ; דיוור אלקטרוני ; צור קשר

Copyright © 1999 - 2014. Created by Lametayel.co.il * למטייל ברשת 1999 - 2014 © כל הזכויות שמורות.

פרסמו אצלנו