בחזרה לפורוםלתצוגה מדורגת

פורום טיולי משפחות

סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017

241.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 240

 

ואכן כפי שחשבתי מלכתחילה במסלול אגם המראה עלתה דרגת הקושי עבור משפחתי מקלה לבינונית: המסלול היה אכן מוצל כמעט כולו, מישורי ברובו ולא קשה להליכה, ועשינו במהלכו הרבה עצירות לשתייה ולצילומים,

אבל הוא היה ארוך הרבה יותר ממסלול מפלי היוסמיטי, וזה היווה בעיה עבור בני.

בעוד אשתי והבת נהנו מאוד והתחברו לגמרי אל הטבע ואל המראות היפים שבדרך, לבן שלי זה הספיק בשלב מסוים והוא כבר החל לשאול מתי חוזרים?

אבל כאן חיכה לו הבונוס בקצה המסלול: השחייה באגם, כך שבכל פעם שהוא התחיל להישבר הזכרתי לו את העובדה הזאת, וזה נתן לו דלק לעוד כמה מטרים נוספים וכך עודדתי אותו כל פעם רגע לפני שהוא נשבר עד... שהגענו אל היעד.
 

הודעה סגורה תודה 0
242.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 241

 

מצורפות תמונות מהדרך אל אגם המראה 

 

 

 

 

הודעה סגורה תודה 0
243.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 242
הודעה ללא תוכן
הודעה סגורה תודה 0
244.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 243

 

גם באגם עצמו לא נרשמה התלהבות גדולה מדי אצל בני.

אני עשיתי סיבוב רטוב של היכרות עם האגם על כל צדדיו וחלקיו, והופתעתי לגלות שאין בו השתקפות של מראה…

 

חיפשתי בכל הכיוונים ובכל הזוויות האפשריות ולא הצלחתי לראות את ההשתקפות.

אולי זאת השעה שהגענו לשם, אולי זאת עונת השנה, לא יודע מה אבל אותי זה מעט אכזב.

מצד שני הייתה זרימה יפה של המים ואחרי שהתרגלתי לקור היה נחמד לשחות בו, אבל... הוא לא משתווה לאגם טנאיה בו בילינו יום קודם ואת זה זיהה היטב בני.

הוא טבל מעט במים ואז הפתיע אותי כשביקש לחזור אל אגם טנאיה לשחות שם,

הסברתי לו שזה קצת מסובך להגיע שוב עד לשם גם היום…

 

אבל זה הבהיר לי שיש לו גם זיכרונות טובים מהיום הקשה שעברנו אתמול במעבר טיוגה, ואולי לראשונה בטיולינו בחו”ל הוא עושה צעד אחד קדימה, ובעצם מתחיל להתנתק מהזיכרונות המתהפכים (תזכורת - פרק ו' בסיפור),

וכל זה שאנו עדיין בעיצומו של יום הגיבוש המשפחתי הזה בין תחנות העמק.

 

נכתב ב-10/10/2017 12:05[עודכן ב-:10/10/2017 12:20]
הודעה סגורה תודה 0
245.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 244

 

מצורפות תמונות מאגם המראה (Mirror Lake) בעמק היוסמיטי

 

 

 

 

הודעה סגורה תודה 0
246.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 245
הודעה ללא תוכן
הודעה סגורה תודה 0
247.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 246

 

לאחר השחייה באגם והמנוחה ערכנו פיקניק בטבע בפעם השנייה,

הייתה שעת צהריים רותחת וחמה אך מי האגם הקפואים עשו עבורנו את העבודה, 

הפעם הגיע תור הפסטרמות והן נטרפו מהר,

ועד שהגיע תורי כבר לא נשאר מה לשנורר,

אז הסתפקתי בשאר ירקות וגבינה שמהבוקר נותרה,

לא צוננת אבל (למזלי) עדיין אכילה.

 

הפיקניק, אגב, היה פחות מוצלח מזה של הבוקר כאשר העייפות החלה כבר לתת אותותיה על בני משפחתי,

ואז יצאנו בדרך חזרה מהאגם אל תחנת השאטלים מס' 17 .

בהליכה חזור שוב בני התלונן ונראה שהוא מתקשה ומאבד לרגע את מסלול דרכו,

הוא לא התחבר למקום ועבר לדרך מקבילה לשלנו אך במרחק סביר מאיתנו.

לי מיד עלו הזיכרונות הלא נעימים מהימים הראשונים של הטיול,

ובעיקר מהחוויה הלא נעימה שעברנו עמו בשמורת פויינט לובוס שם הוא לא רצה להיות.

איכשהו הוא גרר את עצמו עד לקצה המסלול בקושי רב.

אני הסתכלתי עליו והבנתי שזהו - הוא מיצה לגמרי את המקום להיום,

ומבחינתו הסתיים לו יום העמק ועכשיו הגיע הזמן לחזור אל המלון ולבריכה.

 

הודעה סגורה תודה 0
248.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 247

 

כאשר עלינו על השאטל בדרך אל מרכז המבקרים נכנסנו לפקקים של אחר צהריים!

השאטל כאשר הוא עובר את קטע הנסיעה שסגור לרכבים פרטיים

(קרוב לתחנת שאטלים מס' 2 -ראו במפת השאטלים שצרפתי), הוא כבר כמו כל שאר המכוניות עמוק בתוך הפקקים, ואז אין לו כבר פריבילגיה מיוחדת בהשוואה לשאר המכוניות והוא פשוט נעצר בפקק אחד גדול אחרי טור עצום של מכוניות שלא זז.

השעה הייתה אחרי 16:00 אחר הצהריים ובבירור עם נהגת השאטל התברר שכל יום הם מתחילים (הפקקים של סוף היום) בערך בשעה הזו ומסתיימים אי שם לקראת השעה 19:00 .

אתם מבינים עכשיו שהתכנית שלי (היומרנית מראש) לעשות לבדי את מסלול                    Mist Trail כאשר בני משפחתי ממתינים לי במרכז המבקרים ירדה מהפרק!

 

עשיתי באותם רגעים חישוב מסלול מחדש, ואמרתי לעצמי תוך כדי שאנו תקועים עמוק בפקק: "תפעל בשיקול דעת כדי ללא לחזור על הטעויות של יום האתמול..."

וממשיך ואומר לעצמי: "אם משהו משתנה במשוואה, או שנוצרות תקלות בדרך אז צריך להתאים את עצמך להרכב המטייל ולסיטואציה המשתנה"

ולסיום משפט המחץ:

 "צריך לזרום עם השותפים שלך לטיול, להיות קשוב אליהם, לא להקשות ולא ללחוץ"

ראיתי את בני שמיצה את היום וראיתי את אשתי וביתי שגם התעייפו כבר

וזהו, שכנעתי את עצמי!

 ואז אני אומר להם: "נוסעים למלון עכשיו! ...ואת מסלול Mist Trail אעשה מחר בבוקר לבדי בזמן שאתם תישארו במלון ותוכלו לנוח שם, לשחות בכיף בבריכה, ולהתארגן לקראת העזיבה עד שאחזור."

 

נכתב ב-11/10/2017 10:05[עודכן ב-:11/10/2017 10:15]
הודעה סגורה תודה 0
249.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 248

 

כבר רשמתי משהו על זה בסיפור כשהיינו בסן פרנסיסקו במסלול ליד גשר הזהב:

יש מקרים בהם צריך לדעת לוותר,

וברוב המקרים מסתבר שהפיצוי שבא במקום שווה יותר!

 

אמנם זה אומר עבורי אתגר מאוד לא פשוט למחר בבוקר: 

אני צריך גם לעלות לתצפית הגליישר פוינט ואח"כ לרדת לעמק ולעשות את מסלול Mist Trail  עד מפל ורנל, ולהספיק לחזור בזמן לCheck Out במלון...

בשביל זה אצטרך לקום מוקדם מאוד בבוקר כי מחר יום ראשון – סוף שבוע ושיא העומס בפארק!

אבל זה כבר תלוי רק בי ולא בשותפים אחרים, "אז אעמוד באתגר" אני אומר לעצמי.

 

וכאשר יש הסכמה מלאה לרעיון הגאוני הזה אני מוסיף: "אין טעם להמשיך בנסיעה הזאת בשאטל בפקק ועדיף אם כבר חוזרים למלון לעשות זאת עם הרכב שלנו"

 

אז אנחנו יורדים בתחנה מס' 2 ואני הולך רגלית אל הרכב שחונה כמקילומטר וחצי מהנקודה בה ירדנו מהשאטל, ובדרך מצלם את מפל יוסמיטי העליון עם קרני השמש שמאירים את חלקו העליון, את ה- Half Dume - צוק הגרניט המרשים והענק  (סמלו האחד של הפארק, לסמל השני צוק האל קפיטן נגיע ביום הטיול שלמחרת),

וגם מצלם את הפקק המשתרך לאורך כל כבישי העמק שיהיה למזכרת מהיום הזה.

בזמן הזה אשתי והילדים ממתינים לי שאאסוף אותם באמצע הפקק האינסופי.

 

הודעה סגורה תודה 0
250.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 249

 

מצורפות תמונות מהדרך חזרה מאגם המראה אל השאטל,

ומההליכה אל הרכב בשעת הפקקים אחר הצהריים.

יום הטיול בעמק היוסמיטי 8/7/17 

הודעה סגורה תודה 0
251.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 250
הודעה ללא תוכן
הודעה סגורה תודה 0
252.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 251

 

בוקר טוב וחג שמח לכולם,

 

אנחנו לקראת סיום יום העמק, וגם את הפקקים עברנו בשלום.

זה בסך הכול לקח עוד חצי שעה של נסיעה בתוך הפקק בעמק, ואז איכשהו הפקק השתחרר לו ויצאנו בנסיעה מהעמק בחזרה למלון.

התגמול היה המרחק הקצר יחסית אל המלון, והפעם גם חזרנו בשעת אור לעומת ליל אמש (מה שנראה רחוק מאוד אתמול בחושך הפך פתאום קרוב קרוב).

 

ואפשר כבר לסכם את היום עד לנקודה הזאת:

הוא עבר בשלום ואפילו עלה על הציפיות!

את שקיעת השמש בהרים צילמתי בוידאו מהקומה השנייה סמוך לחדרנו במלון.

"נשאר רק נושא אחד ליישב" אני אומר לעצמי לקראת סיום היום,

והמחשבה היא לגבי מה שצפוי לנו בשני הימים הנוספים מתוך ארבעת ימי הטבע שארגנתי לנו.

ומהו הנושא?

 

 

הודעה סגורה תודה 0
253.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 252

 

אז ככה,

שרה, טל, עדי, ענת ולימור לרגע הזה בסיפור חיכיתן!

אז אני מקווה שכולכן עדיין פה...

 

הסיפור הוא על היוסמיטי כי אנחנו מספרים כאן בפורום על טיולי משפחות לחו"ל,

אבל אני כאן גם מספר סיפור אישי מאוד, וכמו שהבנתם זה מאוד מאוד לא פשוט עבורי להיחשף כך…

לכן אני רוצה להודות לכל מי שכאן והגיב, וגם למי שלא הגיב והיה שותף סמוי.

 

אבל אני הכי רוצה להודות לכן בנות שהייתן איתי ברגעים הכי קשים בסיפור

כאשר הבן שלי אבד באקווריום במונטריי .

 

נפגש מאוחר יותר לרגע המכונן בסיפור.

 

הודעה סגורה תודה 0
254.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 253

 

וכאן אנחנו מגיעים אל הרגע המכונן של הטיול.

כזכור 4 ימי הטבע היו המוקש הכי גדול בטיול שלנו, ולמרות יום העמק המוצלח, הבנתי שמבחינת משפחתי ובעיקר הבן שלי, יום נוסף של טבע (גם אם יבוא אחרי בוקר בבריכה במלון באל פורטל) יהיה יותר מדי עבורם, וצריך לפתור זאת בדרך כלשהי…

אבל איך?

ביום הרביעי והאחרון תכננתי את פארק הסקוייה עם העץ הגדול בעולם - הגנרל שרמן, ואת זה לא רציתי שהם יפספסו בשום אופן!

לעומת זאת היום הבא 9/7 מתוכנן בבוקר השלמות שלי ביוסמיטי, ואח"כ נסיעה לשמורת הקינגס כאשר הם חשבו על יום הפוגה מטבע, אבל אני לא הייתי מוכן לוותר…

לא ממש מצאתי פתרון בגלל מסלול הנסיעה שמכתיב טיול משותף גם ליום זה.

אז איך מיישבים את הנושא?

 

כשאנו מגיעים למלון בני עושה תרגילי פרקור בחדר וקופץ על המיטות,

ומלמד גם את ביתי איך מבצעים את התרגילים המסובכים הללו...

הוא סיים שנה בחוג פרקור והוא ממש לומד לעוף בחוג הזה.

 

נכתב ב-12/10/2017 15:41[עודכן ב-:12/10/2017 15:47]
הודעה סגורה תודה 0
255.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 254

 

בנקודה הזאת, ברשותכם,  אני רוצה לרגע לעצור,

ולקשר הכול אל בני ואל טיול בר המצווה שלו, ובעצם לכל הקשיים שעברנו עמו עד עכשיו בטיול, כששיא השפל היה כמובן היעלמותו באקווריום במונטריי.

 

כשהתחלתי לכתוב את הסיפור עוד לא הבנתי את זה.

תוך כדי הכתיבה התחלתי לעכל...

עזרו לי כאן בפורום אנשים טובים שכתבו ונתנו לי חומר למחשבה בפוסט שלם שדיבר על הנושא.

 

למרות שבני בטיול היה רק בן 13 וחצי ,

עכשיו כבר הפנמתי סופית... זהו דרכו של מתבגר וכל הסימנים הראו את זה.

אין טעם להסתיר ולהתעלם, אלו אותם סימנים שליוו אותי בילדותי בגיל הזה!

הוא לא התנהג ככה שנה לפני ובטח לא שנתיים לפני.

משהו משתנה עם הגיל, עם השינויים ההורמונאליים, וההתפתחות הגופנית והשכלית, פתאום לא מעניינים אותו דברים שפעם הוא התחבר אליהם כמו טיולי הטבע המשותפים שלנו במשפחה.

רק שנתיים לפני בטיולנו באוסטריה הוא נהנה לטייל איתי במסלולי מפלים וקניונים,

ובטיול הזה פתאום לא מעניין אותו טבע וסף השבירה שלו מאוד מאוד נמוך.

אז כנראה לא מדובר רק בזיכרונות המתהפכים...

זה הבלבול, הקושי להתמודד, ותחושת חוסר האונים שמאפיינת מתבגרים!

 

ובמבט לאחור אני יכול להגיד כאן לכולכם בפורום היקר הזה:

כמה אני מאושר שהענקתי לו את הטיול הזה לארצות הברית!

עד היום הוא מלא חוויות משם, וכמובן השיא מבחינתו לא היה כאן ביוסמיטי,

אלא כמובן בדיסנילנד, ביוניברסל סטודיו ובThe Void כי שם הוא הכי רצה להיות והגשמנו לו את החלום הזה!

 

ועצה שלי :

בבקשה אל תחסכו מהמתבגר שלכם את טיול הבר מצווה שהוא חולם עליו.

תשלבו את זה גם עם מה שאתם רוצים לעשות, ותראו אנחנו הגענו עד ליוסמיטי,

ולמקומות שאשתי רצתה, כשגם הבת לא קופחה…

אבל המוקד הייתה הבחירה שלו!

 

 

נכתב ב-12/10/2017 16:45[עודכן ב-:12/10/2017 17:25]
הודעה סגורה תודה 0
256.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 255

 

אז אחרי שיעור הפרקור שהוא העביר לבתי, ואחרי שחיית ערב בבריכה של המלון (יש 2 בריכות במלון: אחת חיצונית ואחת פנימית במתחם סגור עם ג'קוזי -

למי שיחליט להתארח שם),

הוא פתאום יוזם בעצמו את סוגיית יום הטיול הבא ובדרך מעניינת .

הוא מוצא עיר בשם פרסנו (Fresno) שנמצאת על הדרך בין המלון שלנו לבין שמורת הקינגס, שזהו היעד הבא בטיולנו (לפי התכנונים שלי כמובן...)

הוא קורא חומר על העיר הזאת ומגלה שהיא ה-6 בגודלה בקליפורניה,

ויש מה לעשות שם!

יש שם פארק מים גדול, אפשר לעשות קניות ואפשר גם ללכת לסרט בשעות אחה"צ.

 

עד עתה הן בטיולים בחו"ל והן בארץ בני בדרך כלל נגרר אחרינו ,

הוא מביע את דעתו בעיקר במה הוא רוצה לעשות, והרבה פעמים גם מוותר (ראו פרק א' בסיפור - יוצאים לדרך),

 אבל כמעט אף פעם לא יצא לו ליזום משהו וזה נכון, אגב, גם בקשריו החברתיים עם בני גילו מבית הספר והסביבה.

תמיד הם אלו שיוזמים ומזמינים אותו לפעילויות, והוא מבחינתו יכול לבלות חופש גדול שלם לבד ואין לו בעיה עם זה.

הפעם אולי לראשונה בחייו הוא יוזם מהלך ולוקח את המושכות לידיו ומודיע לנו:

"מחר מתפצלים, אבא ימשיך לבד לשמורת הקינגס, ובדרך והוא יוריד אותנו בפרסנו, ואחר כך יחזור לאסוף אותנו, ורק אז כולנו נמשיך אל המלון הבא בת'רי ריברס"

 

כאשר אני שומע את הרעיון הזה שבני יוזם אני מבין שזה יהיה כרוך ביום נסיעות מטורף מבחינתי למחרת, אבל זה המחיר של להתחשב ברצונות של כולם,

ומיד אני נענה לאתגר, ואז הולך לישון כדי לאגור כוחות לקראת מחר.

 

ורגע לפני שאני נרדם, אני נזכר בלילה ההוא במונטריי כשלא יכולתי להירדם, 

וחשבתי על בני ומה קורה עמו בטיול הזה...

ומה שאמרתי לעצמי אז פתאום קורה עכשיו אל מול עיניי –לא מאוחר לתקן:

הבן שלי סוף סוף “לומד לעוף” לבד, לא רק בפרקור, אלא גם בחיים!!!

 

נכתב ב-12/10/2017 17:44[עודכן ב-:12/10/2017 18:15]
הודעה סגורה תודה 0
257.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 256

 

ועכשיו אנחנו מגיעים אל שיר הסיום של היום הזה – יום העמק שבת 8/7/17.

ולסיום היום הזה לא הצלחתי למצוא שיר, בעוד בשאר הימים השירים נבחרו ממזמן.

חשבתי על שיר על טבע, או עמק, משהו שיתאים ליום הזה ופשוט לא מצאתי אחרי חיפושים רבים...

 

החלטתי שאני מקדיש שלושה זיכרונות בסיפור שלי לאנשים ואירועים.

הראשון הוקדש לזכר אסון מגדלי התאומים, ומטבע הדברים העליתי אותו בתאריך 11/9 בדיוק ביום האסון לפני 16 שנים, וזה התקשר אל תצפית התאומים בסן פרנסיסקו.

השני הוקדש לזכרו של אילן רמון ז"ל, וזה כמובן התקשר ליום מעבר טיוגה, ולנושא הגורל שנגזר בכל מאורעות אותו יום נסיעות בדרכים.

 

והזיכרון השלישי... הגיע באופן מפתיע בשבוע שעבר וזהו זיכרון טרי טרי ...

והוא כמובן קשור לשם הפרק ולשינוי שעבר בני בכורי ביום הזה.

אתם כבר מנחשים???

מה יבוא קודם השיר או הכתבה?

נלך על השיר קודם ואחריו הכתבה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב ב-12/10/2017 18:20[עודכן ב-:12/10/2017 18:33]
הודעה סגורה תודה 0
258.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 257
הודעה סגורה תודה 0
259.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 258
הודעה סגורה תודה 0
260.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 259

חזרתי מטיול החגים שלי והשלמתי את קריאת כל האשכול עד כאן. מה אומר, איזה טיול שהיה לכם! כל כך הרבה טלטלות, שיאים ומורדות. ואתה מספר יפה כל כך. מחכה להמשך..

הודעה סגורה תודה 0
261.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 258

 

הייתה לי הרגשה שזה יהיה השיר שתבחר, ואכן זה שיר שמתאים גם לארועי היום בטיול וגם כזיכרון לזמר אהוב שהרבה משיריו, אגב, עסקו בנושאים של מסעות וטיולים.

 

אוהבת מאד את בחירת השירים בסיפור שלך ובהמשך לשירו של פטי רציתי להקדיש לבן שלך את שירו של פול סיימון learn how to fall, אבל לא מצאתי גרסא שלו ביוטיוב, אז רק מצרפת את המילים שמתאימות לסיפור שלך:

 

You got to learn how to fall
Before you learn to fly
And mama, mama it ain't no lie
Before you learn to fly
Learn how to fall

 

 

 

 

הודעה סגורה תודה 0
262.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 261

 

 

בוקר טוב ושבת שלום לכולם,

 

ענת ומיקה תודה רבה!

 

מיקה,

תיארתי לעצמי שתזהי את השיר ...

ראיתי שיש עוד כמה דברים משותפים לשנינו מלבד מתבגרים ושירים:

אגם יפה ואווירת שלווה... ופתאום דרמה ושרשרת של תקלות... ואיזה סיום אצלך!  

...אצלי אני מבטיח זה יסתיים שונה לגמרי כי הדרמות כבר מאחורינו...

 

וענת,

אני שמח שהצלחת להשלים את קריאת האשכול כולו כי זה לא פשוט...

ניסיתי אני בעצמי לקרוא אותו אתמול מחדש, והוא ארוך מאוד וצריך באמת להתחבר לסיפור האישי כדי להשלים קריאה מההתלה ועד הסוף.

מאחר וחזרת מחופשה ויש עוד כמה כאלו שחוזרים מחופשת סוכות עכשיו, אז אני אאפשר גם להם להשלים את הקריאה בטרם אמשיך בסיפור ליום האחרון שנשאר.

 

ומה מחכה לנו ביום הזה ה9/7/17 יום א’?

תצפית Tunnel View , תצפית הגליישר פויינט, מסלול Mist Trail אל Vernel Falls 

, פרידה מהמלון באל פורטל, נסיעות אין סופיות בדרכים והסיום בשמורת הקינגס.

 

 

הודעה סגורה תודה 0
263.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 262

 

מאחר ואת המסר העיקרי שרציתי להעביר הלאה למטיילים הבאים העברתי בפרק האחרון (נשאר עוד מסר אחד או שניים והם ישולבו בפרקי הסיום של הסיפור),

היום האחרון יתמקד בעיקר ביוסמיטי ובעוצמות הטבע האדירות של הפארק הזה!

זה גם מה שתוכנן מלכתחילה, כי ביום הטיול הזה טיילתי לבדי בפארק.

אבל את סיפור היום האחרון אשתדל לקצר!

 

אני מבין יש כאן המון עוקבים, ואני רוצה להודות לכל מי ששותף למסע הזה איתי.

אני יודע שלא את כולם מעניין הסיפור האישי שלי והם באו לשמוע בעיקר על היוסמיטי,

אז אשתדל את היום שעוד נותר לספר בקצרה ובעיקר לתת לתמונות לדבר.

 

נכתב ב-14/10/2017 09:19[עודכן ב-:14/10/2017 09:22]
הודעה סגורה תודה 0
264.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 263

 

...ויש עוד משהו נוסף ומעניין כאן כמעט בכל סיפורי הטיול שרצים במקביל אליי,

ונתקלתי בזה דווקא ובעיקר בחג הזה:

לקראת הסוף אתה נשאר כמעט בודד עם הסיפור שלך.

 

זה קורה גם לוותיקים והנצפים ביותר כאן: התגובות הולכות ומתמעטות גם אצלם ככל שמתקרבים לסוף...

למרות שמדובר בסיפורים עם המון עוקבים והם נמצאים וקיימים כל הזמן,

ואפילו ש95% כאן הם קוראים סמויים שממילא לא מגיבים לאף אחד,

ורק 5% בכלל מגיבים,

עדיין כאשר אין תגובות כלל אתה לא באמת יודע מה מרגיש הקורא, ואם זה באמת מעניין אותו...

ואז מספיקה תגובה אחת (או שתיים במקרה שלי עכשיו עם ענת ומיקה) כדי שתבין שכן עדיין יש עוקבים ושיש עניין בסיפור שלך!

 

ומי ששם לב לזה (נילי - את היחידה!) אני כבר הרגשתי את זה בהודעה מספר 203 ממש בסוף שלה שמובלט וברור...

אז הרגשתי בדיוק כמו בנסיעה ההיא במעבר טיוגה שאני נמצא בשאריות הדלק האחרונות...

נילי : את זאת שמילאת את מיכל הדלק הריק!

אז כדי שלא אשאר כאן לבד בסוף הסיפור, אשתדל לקצר אותו ולשמור על עניין ,

ומבטיח לכם זהו יום השיא בביקור ביוסמיטי ושווה להישאר כאן עד הסוף .

 

נפגש בשבוע הבא ליום האחרון של הסיפור .

 

הודעה סגורה תודה 0
265.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 1

 

 

פרק ט"ז :   היהלום המשוגע והאור מקצה המנהרה

 

Remember when you were young, you shone like the sun"

Shine on you crazy diamond"

 

אנחנו ביום א' ה-9/7 מוקדם בבוקר בשעת השחרית,

והגיע הזמן לקלאסיקה אחרונה בסיפור וחמישית.

הלהקה: אחת הפופולריות אי פעם ומוכרת לכולם,

השנה היא 1975, בה הייתי ילד קצת חולמני, שזרח בשמש,

אך להגיע למקומות כאלו אפילו לא חלם.

ומקצה המנהרה מול נוף זריחה בעמק כשאני עומד כולי נפעם,

נשמעת היצירה מתוך הרכב, שעצר לרגע אך נגן הדיסק בו לא דמם.

והאל הקפיטן – צוק הגרניט הענק מנגד ממרחקים אלי קרא:

"עד לכאן ילדי הגעת, ואני... היהלום המשוגע"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הודעה סגורה תודה 0
266.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 265
הודעה סגורה תודה 0
267.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 266
הודעה סגורה תודה 0
268.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 267

 

...והתמונות מקצה המנהרה

 

 

הודעה סגורה תודה 0
269.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 268
הודעה ללא תוכן
הודעה סגורה תודה 0
270.תגובה ל: סיפור הטיול שלי ליוסמיטי -יולי 2017 תגובה ל - 269

 

 

הלום אני מבין, אבל מדוע משוגע? " אני שואל,

והוא עונה לי: "כי רק משוגעים מטפסים עלי..."

 

אז גם אני ראיתי כמה משוגעים שמטפסים,

אבל במקום אחר…אליו נגיע ממש היום. 

אז כדאי לחכות להמשך...

הודעה סגורה תודה 0
×