בחזרה לפורוםלתצוגה מדורגת

פורום אסיה-המזרח הרחוק

המשך הסיפורים על טרק האוורסט 2016

81.תגובה ל: העליה לצ׳וקונג רי תגובה ל - 80

 

 

על הסכין למעלה בצ
על הסכין למעלה בצ'וקונג רי
הגבעה השמאלית אליה הלכתי
הגבעה השמאלית אליה הלכתי
ערמות האבנים בסוף העליה
ערמות האבנים בסוף העליה
הודעה סגורה תודה 1
82.תגובה ל: העליה לצ׳וקונג רי תגובה ל - 81

 

גם מהכיפה השמאלית לא ראיתי את הקיר שכל כך ציפיתי לראות מקרוב. אחרי מספר דקות המתנה לרוח החזקה שנשבה ולענן שלא רצה לחשוף את סודות ההר העצום שמעברו השני, הפכתי מגמה והתחלתי לרדת במהירות. למרות האכזבה, דווקא החמצות כאלו משאירות בי רעב מסויים ומדרבנות אותי לחזור למקום בעתיד. כבר ראיתי וחזרתי בעבר למקומות מסויימים בעולם שהחמצתי קודם לכן. בחלק מהפעמים, תמונת הדימיון גברה על המציאות שהתגלתה מאוחר יותר אבל באחרים דווקא המציאות עלתה על מגבלות הדימיון.

הגעתי לגסטהאוס די מהר כשאני חולף ביעף על פני הנופים שהתחלפו בעליה באיטיות. כולם ישבו שם בחדר המרכזי ושוחחו. הסיני החולה היה שקוע במחלתו כשעיניו סגורות וגם שאר הסינים היו בענייניהם. היו שם כאלה שחזרו מטיול הצד של האגם אימג'ה צ'ו וסיפרו על חוויותיהם ולורה ישבה עם שירה דני וגיתית. לורה הגיעה לצ'וקונג למרות שלא התכוונה לחצות את פאס הקונגמה אבל כתיירת שנמצאת בטיול ארוך מאוד, זמנה לא בער לה. היא התלבטה באותו הזמן לגבי תוכניותיה ליום המחרת ופנתה אלי לעצה.

המצב הזה שבו מתלבטים מה לעשות למחרת היום (מאנייאנה בספרדית) כששום דבר לא בוער, זכור לי לטובה מהטיול שלנו לדרום אמריקה. אפשר לשנות תוכניות בכל רגע ולנסוע או ללכת למקומות ששמעת עליהם רק עכשיו, לדחות או לבטל כליל תוכניות שהכנת מראש או סתם להחליט לצאת באטובוס של שש בערב ולא של שש בבוקר כי החברה שאתה יושב איתם נחמדים לך ואתה רוצה להמשיך ולדבר או לשחק קלפים לתוך הלילה. במצב הזה הזמן מתקתק בקצב אחר ומאבד את המשמעות אליה אנו מורגלים.

התכוונו לקום למחרת מוקדם ולעלות עם דילה ודיל לפאס הקונגמה ואחר כך לרדת חזרה  והצעתי לה את התוכנית הזו כאפשרות ראשונה אבל הדגשתי בפניה שזו אפשרות די תובענית. כחלופה, הצעתי לה לטפס לצ'וקונג רי וסיפרתי לה את סיפור הדרך שלי מאותו היום. אמרתי שכתוכנית ליום טיול צד, העליה לצ'וקונג רי שהינו בגובה דומה מאוד לפאס הינה קלה וקצרה בהרבה. לורה אהבה יותר את הרעיון של טיפוס לרי וכדרכה לא התחייבה לבצע אבל אמרה שתקום בבוקר ותחליט ברגע האחרון לפי ההרגשה.

מינגמה ניסה לבדוק עבורינו את מזג האוויר החזוי ולא צפה שיהיו לנו שמיים בהירים לבוקר שיבוא......…

 

הודעה סגורה תודה 0
83.איך הגעתי לאוורסט בפעם השניה בתוך 3 שנים תגובה ל - 82

 

בספטמבר-אוקטובר 2013 ביקרתי בפעם הראשונה בנפאל עם שני בני הגדולים שקד ואלון. לא ידעתי הרבה אז מעבר לזה שבאים לנפאל לעשות טרקים וחיפשתי מקורות אינפורמציה שיעזרו לי לבחור טרק. התייעצתי עם חברים ומכרים שביקרו בנפאל לפני וקראתי כמה בלוגים באתר למטייל. הבלוג של ענבר מצא חן בעיני בצורה מיוחדת ועזר לי להכריע לבחור ללכת לאוורסט ולא לאנאפורנה כמו גם ללכת במסלול של ענבר. הלכנו עד לגוקיו ושם בעקבות סופת שלג נמנענו מלחצות את מעבר צ'ו וחזרנו והפכנו כיוון לצ'וקונג.

אחרי יומיים הליכה בדרך עם עצירה באמצע בפורצה, הגענו לצ'וקונג לעוד יום התארגנות מושלג. כשהסתיימה הסופה בת השבוע, השמיים נפתחו, הכחילו והאירו פנים והשמש זרחה ללא הפרעה. מזג האוויר הנפלא אחרי השלג הכניס בנו מרץ מחודש והחלטנו לנצל עד תם את הימים שנותרו לטרק. כך יצאנו לפנות הבוקר שלאחר הסופה לצ'וקונג רי ואחרי שחזרנו ואכלנו יצאנו שוב לכיוון פאס הקונגמה. זה היה יום הטיול היפה ביותר שלי בטרק ההוא. המראות והנופים הפראיים, הפסגות המשוננות שנצצו בשמש, השלג על ההרים והכחול שמעליו שמנוגדים כל כך לשחור אפור של הסלעים והחום צהוב של האדמה, אמה דבלם, גרזן השרפה, קיר לוצה, האגם הכחול והמושלם לפני הפאס והעיין לא ידעה שובע.

בעליה האחרונה אחרי האגם אל הפאס, שקד ואני הלכנו לאיבוד ואני הגעתי לגמרי שלא בדרך המלך אל הדגלים שסימנו את הפאס. חברתי לאלון ושלחתי אותו להביא את שקד ולבסוף התאחדנו כולנו על הסלעים הפראיים שמתחת לדגלים. הרוח נשבה שם באותו יום בעוצמה מטורפת והדגלים וויתרו על הגרביטציה ונכנעו לרוח ואנחנו בקושי שמענו האחד את השני ודיברנו בצעקות. התעטפנו בשכבות המבודדות הקלות שהיו ברשותינו ואכלנו כמה חטיפים. המראות והמרחבים שנגלו מפסגת הקונגמה לה היו בלתי נתפסים בעיני ונדמה היה לי שאני רואה משם את כל ההימאליה כאילו שאני על פסגת האוורסט שהיה ממש בקירבתינו.

שם על הפאס בו שהינו לא יותר מרבע שעה ,עברה בי המחשבה שאני חייב להביא את שירה לנפאל לראות את ההימאליה. לא עלה אז בדעתי שהיא תגיע לקונגמה לה אבל קיוויתי שהיא תוכל להגיע ולראות לפחות את פון היל שבאיזור האנאפורנה. זו הייתה תקווה לא פשוטה בתקופה ההיא כמעט ברמה של משימה בלתי אפשרית כי שירה לא רצתה אז לשמוע אפילו על טרק בנפאל או טרק ארוך בכל מקום אחר בעולם. היא סבלה ממחלת גבהים ב-2005 בפרו ולמרות היופי והקסם שראתה אז בטרק האזנגטה והאינקה טרייל הכריזה ש"זה כבר לא בשבילה".

זה לקח שנה וחצי עד שהתקווה ההיא שנולדה על הפאס בגובה של יותר מ-5500 מטר, הפכה למציאות. אירגנתי טרק משפחתי בפסח 2015 ללאנגטאנג והאגמים הקפואים שבסוף התקצר ללאנגטאנג בלבד. הטרק היפה, האווירה המשפחתית והחוויות עשו את שלהם אבל יותר מהכל זו הייתה רעידת האדמה 3 שבועות מאוחר יותר שקשרה אותנו ואת שירה במיוחד לנפאל. הלאנגטאנג בו טיילנו שבועות קודם, נפגע בצורה קשה מאוד, הכפר היפיפה עצמו חרב והפך אדמת טרשים בראשיתית והדבר הסעיר את ליבנו. חיפשנו לעזור בתרומות וברעיונות אחרים אבל בסוף הפנמנו שתיירות היא העזרה הטובה ביותר שאנשים כמונו יכולים להציע.

כך מצאנו את עצמנו שירה ואני, הפעם בלי הבנים חצי שנה מאוחר יותר בטרק שחיבר את האנאפורנה בייסקמפ והפון היל. זה היה טרק מקסים של 12 יום שהוכיח לשנינו שאפשר להנות אפילו מטרק ארוך יותר אם בונים אותו בהתאם. המחשבות חזרו לפארק האוורסט ולפאס הקונגמה  שם נזרעה התקווה הראשונה לטרק עם שירה. שירה הסכימה לרעיון הכללי של טרק ארוך ונסיעה של חודש לנפאל. התכנון התמשך על פני חודשים רבים ובסופו גם צירפנו את דני וגיתית אבל הקונגמה לה היה חייב להיות חלק מהתוכנית, לפחות כך אני ראיתי את זה..........

 

 

 

הודעה סגורה תודה 1
84.תגובה ל: איך הגעתי לאוורסט בפעם השניה בתוך 3 שנים תגובה ל - 83

 

 

העליה אל הפאס שלא בדרך המלך
העליה אל הפאס שלא בדרך המלך
מהפאס מזרחה
מהפאס מזרחה
מבט מהפאס צפונה לכיוו גורק שפ
מבט מהפאס צפונה לכיוו גורק שפ
מבט לאגם דרומה מכיוון העליה
מבט לאגם דרומה מכיוון העליה
שקד ואלון בקונגמלה סחוף הרוח
שקד ואלון בקונגמלה סחוף הרוח
נכתב ב-13/04/2017 17:26[עודכן ב-:13/04/2017 17:42]
הודעה סגורה תודה 1
85.בוקר הטיפוס לקונגמלה ב-2013 תגובה ל - 84

 

 

קיר לוצה מאחורי המגדלים המשוננים
קיר לוצה מאחורי המגדלים המשוננים
בלבן גרזן השרפה ואולי זה מקאלו רחוק משמאל?
בלבן גרזן השרפה ואולי זה מקאלו רחוק משמאל?
בדרך לפאס
בדרך לפאס
בעליה לפאס
בעליה לפאס
אמה דבלם בבוקר
אמה דבלם בבוקר
מצ
מצ'וקונג רי בבוקר
נכתב ב-13/04/2017 17:53[עודכן ב-:13/04/2017 18:43]
הודעה סגורה תודה 1
86. הטיפוס לקונגמלה ב-2016 תגובה ל - 85

 

קמנו מוקדם בבוקר כשבחוץ למרות כל התקוות מעורפל לחלוטין. התארגנו ליום טיול ארוך, תגברנו את התמרים, השקדים ואגוזי המלך שלנו בלחם טיבטי שנאפה באותו הבוקר ובצנצנת חמאת בוטנים. אחרי ארוחת הבוקר יצאנו החוצה אל הערפל לכיוון מעבר הקונגמה כשדילה שהכיר את הדרך צועד לפנים ומוביל אותנו לגשר על הנחל. סמכתי עליו בקטע הראשון כי כמה חודשים לפני כן שלח לי הסוכן מקטמנדו תמונה שלו עם זוג ארופאי על רקע פסגות ההימלאיה וזיהיתי את המקום המצולם כפאס הקונגמה. דילה הקיף את הגסטהאוס ממערב כמו שהנחתי ותוך מספר דקות עלינו על השביל הצר שמתפתל עם ההר. שירה ואני עברנו להוביל הפעם בראש, דילה ודיל מאחורינו ודני וגיתית אחרונים. לפני היציאה ובתחילת ההליכה עוד היו לגיתית ושירה ספקות לגבי תכלית ההליכה הזו בערפל והספקות עלו שוב כשהגענו לכמה מעברי סלעים טכניים בשלבים המוקדמים של ההליכה.

לאחר כשעה של הליכה התחילו העננים והספקות להתפזר והנופים להתגלות ובערך אז גם הטיפוס הפך להיות יותר מגמתי כלפי מעלה ופחות אקראי. לא זכרתי את האגם הירחי היפיפה למרגלות אמה דבלם ואת הנחל שיוצא ממנו שנראו לדרומנו במשך שעה ארוכה. אחר כך הפרענו את מנוחתה של להקת יוני הימאליה צבעונית יפיפיה שהתעופפה הלאה בכנפיים משקשקות באוויר הדליל. בשלב מסויים בעליה הסדר חזר על כנו ודני וגיתית עברו אותנו וכך גם דיל ודילה. תכננתי לעשות הפסקה ראשונה למנוחה בפתחה הצופה על אמה דבלם שזכרתי, בסמוך לבולדרים לידם עצרתי עם שקד ואלון. ביקשתי מדני וגיתית שלא יפתחו פער גדול וישמרו על קשר עיין. הצבעים של הקרקע היו יפים כמו שזכרתי והפעם גם הבחנתי בכתמים אדומים של קבוצות עלים נמוכות שצומחות בגובה הזה ופרחים סגולים ולבנים סגולים.

את המנוחה עשינו במקום שזכרתי אבל הפעם למרות הצומח המרהיב, השמיים לא היו כחולים ואמה דבלם נראה בגווני לבן אפור שחור עם עננים שהסתירו מידי פעם חלקים מההר. אחרי ההפסקה התחילה עליה סלעית מעט טכנית עם שביל שדילג מעל פלגים. שירה ואני נשרכנו שוב מאחור, הלכנו לאט ושירה התחילה לדבר כבר על היפוך מגמה וחזרה לצ'וקונג. כשסיימנו את העליה, ראינו את דני וגיתית מחכים לנו ליד קבוצת בולדרים הרחק בהמשך הדרך מרחק כמה דקות הליכה. כשהגענו אליהם גיתית הציעה מייד לשירה לחזור בחזרה לצ'וקונג ושירה נענתה בשמחה. נחנו שם מספר דקות וצפינו בנוף מגדלי הסלע השחורים שקיר לוצה מאחוריהם. דיל איתר על צלע ההר ממול קבוצה של עיזי הרים והפנה את תשומת ליבנו. הצמד דיל ודילה לא תכננן גם כן לעלות גבוה יותר מאותה הנקודה. הם ניסו לשכנע אותי ואת דני שההמשך מאוד קשה אבל הפעם דני לא רצה לוותר ואני שהכרתי את המשך העליה, לא נרתעתי.

גיתית ושירה פנו וירדו עם הפורטרים ואילו דני ואני התחלנו לעלות בעליה התלולה המתפתלת שלאחריה איזור סלעי מעט טכני ואחר כך פתחה ביצתית. אחרי חציית האיזור הביצתי מתחילה עוד עליה גבעית יותר מתונה. בפעם שעברה הלכתי כאן לפני שקד ואלון וחיפשתי את הפאס במבט סוקר לעבר הפסגות המחודדות שלא הסגירו את המעבר. עכשיו למרות קטעים שהספקתי כבר לשכוח, ידעתי למה לצפות ולאחר העליה המתונה יותר חיפשתי את האגם היפה. לפני האגם זיהיתי מנחת מסוקים שלא זכרתי מהפעם הקודמת ומעליו קרחון יפה שגם הוא נשתכח.

הגענו לשפת האגם שהיה הפעם יותר מושלג, צילמתי את דני וראיתי שם בחור שעבר אותנו בעליה ואת הסינית מהקבוצה הקטנה של הזוג הצעיר עם שני האבות מהגסטהאוס בצ'וקונג. היא ביקשה שאצלם אותה באמצעות הטלפון שלה על רקע האגם וזה קצת הפתיע אותי כי בן זוגה עמד לא רחוק משם וצילם את הנוף עם מצלמה מאוד מקצועית. המשכנו לטפס את "הקיר" לפאס ועברנו את אחד האבות הסינים שהתנהל בכבדות. בעליה האחרונה מהאגם לפאס הבנתי כמה קל להתבלבל וללכת לאיבוד בין העיקולים החדים של השביל אל הדגלים של הפאס כמו שקרה לי בפעם הקודמת. דני שהלך לפני לא התבלבל בפניות והפעם הגענו למעלה די מהר ובדרך המלך.

רוח לא נשבה הפעם על הפאס למרבה הפתעתי ואפילו לא מיהרנו להוסיף שכבה במקום שגובהו יותר מ-5500 מטר.

צילמתי את דני ואחר כך ביקשנו מהמדריך של הסינים שיצלם את שנינו. המדריך היה שם עם אחד האבות. הבחור הסיני הצעיר הצטרף אחרי מספר דקות עם המצלמה המשוכללת ואחריו הצעירה ובסוף האב השני. אחרי שצילמתי אותם מספר תמונות לבקשתם ניסיתי לאמת את ההשערה שלי לגבי ההרכב של הקבוצה שלהם. הם חייכו קצת והסבירו בביישנות שהזוג אינו זוג ושהאבות הם אבות של אנשים אחרים וכולם התארגנו כקבוצה אקראית בשנגחאי לקראת הטרק הזה לאוורסט. איחלנו להם בהצלחה עם הירידה ללובוצ'ה וחציית הקרחון והסברנו שאנחנו חוזרים חזרה לצ'וקונג...…

 

 

נכתב ב-15/04/2017 17:30[עודכן ב-:15/04/2017 17:43]
הודעה סגורה תודה 0
87.עז הרים מנומשת תגובה ל - 86

 

ירדנו מהפאס וחלפנו במהירות על פני האגם, האיזור הביצתי והקטע הטכני והגענו לירידה התלולה לקראת המקום בו נפרדנו מהנשים בבוקר. הלכתי בראש והיה נדמה לי שאני רואה דמות מטפסת מולנו מתחתית העליה. השעה הייתה כבר מאוד מאוחרת עבור עליה אל הפאס וירידה לכיוון לובוצ'ה והעיניין נראה לי תמוה. ראיתי את המהירות והקלילות שהדמות טיפסה בה והבחנתי בעובדה שהיא לא מבצעת שום עצירה למנוחה או הסדרת נשימה למרות שנשאה תרמיל גדול על הגב. המשכנו לרדת אל מול הדמות שמטפסת מולנו וראיתי כבר את השיער הבלונדי הארוך מעל התרמיל אבל עוד לא הפנמתי את העובדה שמדובר בבחורה.

כשהמשכנו להתקרב כבר היה ברור שזו בחורה ואז עצרנו להחליף כמה מילים. היא שאלה על המרחק לפאס ואני עניתי והבהרתי לה שלדעתי היא תגיע לחציית קרחון קומבו בחשיכה ושזה לא מקום להיות בו לבד בלילה. היא השיבה שיש איתה עוד מישהו מאחוריה ושהיא אולי רק תעלה עד לפאס ותחזור. לפני שנפרדנו, שמתי לב לעובדה שהיא נעלה נעלי מטפסים חצאיות ולא נעלי הליכה. היא המשיכה לטפס בצעדים גדולים ובקצב מעורר השתאות ודני ואני המשכנו במהירות למטה. היא נעלמה לנו במהירות וראינו אותה פעם אחרונה כשהיא כמעט בסוף העליה התלולה.

כשעה מאוחר יותר, התחלנו לשמוע צעדים מאוחרינו וגילינו את המנומשת מהעליה סוגרת את המרחק ביננו בצעדים גדולים וגמישים. היא גרמה לנו להאיץ וללכת בקצב מהיר יותר בירידה אבל למרות זאת היא הדביקה אותנו תוך מספר דקות מעטות. היא אמרה שלום ועברה אותנו במהירות ללא כוונה לעצור. שאלתי אותה כמה שאלות תוך כדי תנועה שאת התשובה אליהן שמעתי רק כי עברתי לחצי ריצה. הבנתי ממנה שהיא כאן עם החבר שלה כבר שבועיים ושהוא אמור לטפס בקרוב את לוצה מכיוון הקיר והיא מטיילת קצת לעצמה עד שיסיים את הטיפוס. אחר כך הגדילה את הפער לפנינו בעקביות למרות כל מאמצינו לרוץ אחריה.

ניסינו ללכת כמה שיותר מהר בעקבותיה אבל הפער הלך וגדל בעקביות. היא עצרה בשלב מסויים בסוף ירידה מגבעה ונראתה כמחפשת את השביל שממשיך לצ'וקונג. התקרבנו אליה וסגרנו את הפער בעוד היא מתלבטת בעיניין הכיוון וכשהיא בחרה שביל החלטנו שאנחנו הולכים בעקבותיה. הלכנו אחריה מספר מאות מטרים נוספים עד שהגיעה לדרך ללא מוצא חסומה בבולדרים עצומים וללא זכר לשביל. היא הייתה עדיין עשרות מטרים לפנינו ונראתה לי אבודה. זיהיתי מימין במרחק את השביל בו עלינו בבוקר ואמרתי לדני "בוא נרד לשם והיא כבר תבוא אחרינו". דילגנו על כמה טרסות של מכלאת יאקים שהקימו שם הרועים והצלחנו להתחבר לשביל מהבוקר תוך מספר דקות. המשכנו במהירות במורד הדרך, אבל לא שמענו או ראינו אותה יותר.

כשהגענו לנקודת תצפית גבוה מעל צ'וקונג, הבטנו לעבר הכפר הרחוק וזיהינו אותה חוצה את הגשר על הנחל למטה בכניסה ליישוב ונבלעת במבוך הגסטהאוסים.

 

הודעה סגורה תודה 0
88.העליה לקונגמה 2016 תגובה ל - 87

 

 

איזור ההפסקה הראשונה
איזור ההפסקה הראשונה
האיזור ה״ביצתי״
האיזור ה״ביצתי״
באמצע העליה לכיוון לוצה
באמצע העליה לכיוון לוצה
האגם לפני הפאס
האגם לפני הפאס
הודעה סגורה תודה 1
89.תגובה ל: העליה לקונגמה 2016 תגובה ל - 88

תמונות יפות מאוד .

מהפס למעלה הקרחון נראה ממש קל למעבר . כשהגעתי אל הקרחון זה היה אולי הקטע הקשה ביותר שלי בטרק מפני שהתברברתי שם , לא מצאתי שום שביל ,

עליתי וירדתי את הגבעות של הקרחון . גבעות תלולות מאוד עם אדמה רכה ואבני חצץ שמדרדרות כל הזמן . אין במה להאחז והייתי לבד עם תרמיל של 16 ק”ג על הגב . הגעתי לכפר לובוצ’ה (אם אני לא טועה) עם אור אחרון .

מה שלא הורג , מחשל .    יש משהו בפתגם הזה , אבל לא רצוי לבחון אותו .

 

הודעה סגורה תודה 0
90.תגובה ל: העליה לקונגמה 2016 תגובה ל - 88

 

תודה דורון

האור על האגם ביום מעונן העמיק את הצבע הכחול שלו….

 

הפרחים הסגולים
הפרחים הסגולים
האגם הירחי של אמה דבלם
האגם הירחי של אמה דבלם
הקרחון מעל מנחת המסוקים שקרוב לפאס
הקרחון מעל מנחת המסוקים שקרוב לפאס
האיזור הביצתי
האיזור הביצתי
אדום
אדום
אדום
אדום
הודעה סגורה תודה 1
91.תגובה ל: העליה לקונגמה 2016 תגובה ל - 90

 

אחרי שנעלמה לנו המנומשת מהעיין הלכנו לפחות עוד 20 דקות כדי להגיע לגשר בכניסה לכפר. לקראת הסוף קצת התברברנו, חטפנו גשם וסיימנו עייפים אבל היום הזה של עליה לפאס וחזרה לצ'וקונג היה קל ופשוט יותר להליכה מאשר עליה וחציה של הפאס והקרחון עד ללובוצ'ה. גיתית ושירה נהנו מאוד וחזרו כשהספיק להן ודני ואני ביצענו את התוכנית המלאה של יום יפה ודי קשה שהוא בעיני קטע פראי ויפיפה שמעבר למסלול האוורסט השחוק. אמנם הפעם פגשנו בקונגמה ביותר אנשים מאשר בטרק הקודם אבל כמות האנשים שפגשנו באותו היום הייתה נמוכה לאין שיעור מאלו שפגשנו אחר כך בשני הפאסים האחרים.

 

 הגענו חזרה לגסטהאוס בצ'וקונג כשעתיים וחצי אחרי הנשים ונכנסנו לחדר המרכזי. הסיני המבוגר החולה, ישב לו בפינה של החדר והתייסר עם עצמו. זה אותו הסיני שחשבתי כמנמנם יום קודם כשרק הגעתי לגסטהאוס ועד עצם הרגע הזה, לא ברור לי מי היו השותפים שלו לטרק ואם היה מישהו שם נוסף לעזור לו מעבר למינגמה ואישתו. רק למחרת בבוקר, ממש כשעמדנו לעזוב את צ'וקונג הגיע מסוק לפנות אותו לקטמנדו וכפי שסיפרתי כבר קודם המסוק הגיע עמוס באספקה לגסטהאוס ולקח את מינגמה איתו "בדרכו" לנמצ'ה באזר.

שירה וגיתית ישבו עם לורה והחליפו חוויות מטיולי היום שלהן. מסתבר שלורה לקחה ברצינות את הטיפוס של צ'וקונג רי שעליו המלצתי לה, הגדילה לעשות ועלתה עם הפורטר שלה עד לפיסגה הימנית המסולעת והגבוה. היא מאוד נהנתה מהטיפוס, צילמה והצטלמה על קצות סלעים מצוקיים תמונות מסמרות שיער ושמחה לספר את קורות יומה. באופן כללי לורה שלא נראתה חזקה או אתלטית במיוחד, לקחה על עצמה טיול ארוך ומאוד רציני באוורסט ולא בחלה גם באתגרים שנקרו בדרכה. הדבר ראוי במיוחד לציון כי היא הייתה כבר כמעט שנתיים בטיול מחוץ לאנגליה ועדיין מצאה בתוכה את האנרגיות הנדרשות לטרק תובעני.

שירה וגיתית פגשו גם הן את המנומשת מעט אחרי שיצאה את צ'וקונג ובאמת הייתה איתה אז חברה נוספת. הן גם התרשמו מהיכולות והנחישות שלה וממה שנראה כתוכנית יומרנית של זוג בחורות שיצאו לכיוון הפאס בשעה כה מאוחרת. דיל ודילה גם ניסו לשכנע אותן שזה מאוחר מידי אבל הן רצו להמשיך ולטפס. דני ואני השלמנו להן את פרטי הסיפור שלה בהמשך היום ואת קורות המפגשים שלנו איתה. הבחורה האירופאית הזו, כמו השוויצרי מהוויאריקה ב-88 וכמה אוסטרים שאיתם יצא לי לעבוד המחישו לנו את הפער ביכולות בין אנשים שמכירים את ההרים היכרות אינטימית לבין מבקרים מזדמנים כמונו.

אחר כך מינגמה הגיע לשולחן לשאול איך היה לנו היום וכמה זמן ארכו לנו קטעים שונים של ההליכה ונראה היה שבע רצון מהתשובות. הוא שלח אלינו קבוצה סינית שתכננה לחצות את הפאס למחרת בבוקר ובאה להתייעץ איתנו לגבי התוואי והאתגרים. ניסינו לתאר להם את המסלול וסיפרנו על הקבוצה הסינית של הזוג עם האבות שחצו איתנו באותו היום את הפאס עם הפורטרים והמדריך שלהם. היה להם וויכוח עם הפורטרים שלהם שלא הסכימו ללכת דרך הפאס ללובוצ'ה כפי שקרה עם הפורטר של רם ונעמה. נראה היה ששכנעתי אז את הפורטרים שלהם שאם יצאו כולם מספיק מוקדם אז לא תהיה להם בעיה אבל גם למחרת בבוקר לפני שיצאו הם קראו לי "לגשר" ביניהם ובסוף אחרי כל הגישורים הסינים הלכו לפאס והפורטרים מסביב.

אחרי ארוחת הערב חזרנו למשחקי דומבה ותיכנונים ליום הבא. כולנו הרגשנו טוב אחרי היומיים בצ'וקונג אבל נראה היה לי מאתגר להגיע ללובוצ'ה ביום אחד בהרכב שלנו. חששתי מהמאמץ הפיזי שידרש מהנשים לפני העליה לימים והלילות הגבוהים ביותר בטרק ורציתי גם להרוויח עוד לילה של הסתגלות. הצעתי ללכת רק עד טוקלה שבה רק חלפנו בטרק הקודם. בנוסף, ערב ראש השנה היה אמור לחול למחרת וחשבנו שיהיה נחמד לעצור בדרך בדינגבוצ'ה בבית הקפה הצרפתי לקפה טוב ועוגות תפוחים טריות.......

 

 

נכתב ב-22/04/2017 12:17[עודכן ב-:22/04/2017 12:26]
הודעה סגורה תודה 0
92.מצ׳וקונג בחזרה לדינגבוצ׳ה תגובה ל - 91

 

 

בדינגבוצ׳ה
בדינגבוצ׳ה
קולטי שמש בדינגבוצ׳ה
קולטי שמש בדינגבוצ׳ה
ביציאה מצ׳וקונג
ביציאה מצ׳וקונג
פאתי דינגבוצ׳ה מערבה
פאתי דינגבוצ׳ה מערבה
פאתי דינגבוצ׳ה למזרח
פאתי דינגבוצ׳ה למזרח
נכתב ב-25/04/2017 10:39[עודכן ב-:25/04/2017 10:40]
הודעה סגורה תודה 1
93.עוד תמונות מצ׳וקונג בחזרה לדינגבוצ׳ה תגובה ל - 92

 

ירדנו בבוקר יפה בהליכה רגועה לדינגבוצ’ה, נפרדנו מהפורטרים שהלכו למספר שעות  לבקר חברים והמשכנו לקצה התחתון של הכפר לבית הקפה הצרפתי לפינוק של ערב ראש השנה. התוכנית הייתה לחזור אחר כך לנקודת פיצול השביל בה עזבנו את דיל ודילה ולהמשיך איתם ללינה בטוקלה….

 

 

בוקר בצ
בוקר בצ'וקונג
מעבדים שדה בדינגבוצ
מעבדים שדה בדינגבוצ'ה
עוזבים את הגסטהאוס בצ
עוזבים את הגסטהאוס בצ'וקונג
דינגבוצ
דינגבוצ'ה ליד הצומת בה השארנו את הפורטרים
הסיני החולה ומינגמה עוזבים את צ
הסיני החולה ומינגמה עוזבים את צ'וקונג
יציאה לדינגבוצ
יציאה לדינגבוצ'ה
נכתב ב-26/04/2017 22:00[עודכן ב-:26/04/2017 22:09]
הודעה סגורה תודה 0
94.התחלת הסיכומים תגובה ל - 93

 

בעוד מספר ימים ההודעה הזו תינעל בתיזמון מושלם. 

תיארתי כמעט את כל הטרק וכבר לא נשארו לי הרבה דברים בזיכרון או במחברת של שירה שאני מוצא לנכון להעלות בכתב בשלב הזה. 

נשארו עוד הרבה תמונות ואני אנסה להעלות מה שלא העליתי עדיין ומספיק יפה בעיני. יתכן ואוסיף גם מילים ספורות…..

 

כתבתי כבר בעבר שלא תכננתי לכתוב ובטח לא כל כך הרבה אבל אני שמח שעשיתי כך בסופו של דבר. כשאני קורא דברים שכתבתי רק לפני מספר חודשים אני מבין שאין שום סיכוי שהייתי זוכר אותם היום ובטח לא בעוד שנה מהיום.

 

כשחשבתי שסיימתי את סיפורי הפורטרים, תאי הציע לי לשמור לי אותם ואחרי מספר שבועות החלטתי לכתוב גם את הסיפורים הפחות מותחים והפחות מעניינים בעיקר כדי שישמרו לי.

 

התהליך הזה היה ארוך עבורי ולפעמים מייגע אבל הוא החזיר לי כל הזמן את הטרק ואת סיפורי היום לזיכרון ושימר לי חלק קטן מהחוויות בתוך היום יום השוחק.

 

אין לי מושג אם אחזור לאוורסט, אבל זה סביר וכרגע הבן הקטן שלי מתכנן לי טרק לשם בחגי תשרי 2018. אם זה יקרה וכוחותי יעמדו לי אני מקווה לעשות את “אם כל הטרקים באוורסט” שיתחיל מג’ירי לשלושת הפאסים וינסה לעשות את טרק קונגדה בסופו.

 

תודה לכל מי שדחף ועודד!.

החלטתי עם עצמי לכתוב ויהי מה אבל זה בהחלט היה נחמד לראות מידי פעם שיש גם עוקבים.

 

נכתב ב-27/04/2017 15:25[עודכן ב-:27/04/2017 15:50]
הודעה סגורה תודה 3
95.תגובה ל: התחלת הסיכומים תגובה ל - 94

דרור,

תודה רבה על הסיפורים, התמונות ועל התיאורים המפורטים בסיפורים.

נהנתי לקרוא, לצחוק, להשוות ולהיזכר בטרק שלי במקום.

כתבת שוטף, קריא, מרתק ומעניין.

שאפו ענק!!

הודעה סגורה תודה 0
96.בית הקפה הצרפתי בכניסה לדינגבוצ'ה תגובה ל - 95

 

תודה תאי

 

הייתה הפסקה מצויינת עם קפה טוב ועוגות הכי טובות בטרק אחרי נמצ’ה באזר.

בית הקפה הצרפתי
בית הקפה הצרפתי
דני נהנה משבלול הקינמון שלו
דני נהנה משבלול הקינמון שלו
חבל הכביסה של המלון הצמוד
חבל הכביסה של המלון הצמוד
הסטופה מאחורי הקפה
הסטופה מאחורי הקפה
יאקים שסיימו משמרת מתחת לבית הקפה
יאקים שסיימו משמרת מתחת לבית הקפה
הודעה סגורה תודה 0
97.תגובה ל: התחלת הסיכומים תגובה ל - 95

סכום נפלא ותמונות עוצרות נשימה

תודה תודה תודה😊

הודעה סגורה תודה 0
98.תגובה ל: התחלת הסיכומים תגובה ל - 97

דרור – תודה על שני שירשורים מדהימים.

מזמן לא היה פה שירשור כ”כ מפורט של סיפור אישי שסופר בחן ועניין כה רב.

 

החזיר אותי בחלק מהזמן לטרק שלי בנפאל.

עקבתי באדיקות (ובדממה) בזמן אמת ולא הפסקתי להתפעל ולקנא בחוויה אותה עברתם.

חן חן ושוב תודה.

 

וכמובן שלא נתנגד לשלל תמונות נוספות...

 

 

הודעה סגורה תודה 0
99.מדינגבוצ'ה לטוקלה תגובה ל - 98

תודה גולני ו-ZNAIM

 

אחרי שחברנו לפורטרים ונפרדנו מדינגבוצ’ה יצאנו בשביל שמטרקי ה-EBC לוקחים לטוקלה בדרך ללובוצ’ה. זו הייתה ההיכרות הראשונה שלי עם השביל הזה שהולך בתוואי יפיפה. השמיים התקדרו והסתירו את רוב ההרים אבל האור הקודר שפך נופך דרמטי על הנוף וההליכה הייתה מאוד מרשימה.

קודם טיפסנו לסטופות שמעל דינגבוצ’ה ואחר כך ההליכה עברה במישור צהבהב יפה, פריצ’ה נראתה בעמק למטה ואחר כך אגם צ’ולה מלפנים במערב.

 

אגם צ
אגם צ'ולה
פריצ
פריצ'ה למטה
הקטע המישורי
הקטע המישורי
הסטופה
הסטופה
הודעה סגורה תודה 0
100.תגובה ל: התחלת הסיכומים תגובה ל - 95

דרור תודה על הסיפורים והתמונות. מחכים לטיול הבא...

הודעה סגורה תודה 0
101.תגובה ל: מדינגבוצ'ה לטוקלה תגובה ל - 99

 

תודה צביקה.

אתה גרמת לי להתחיל עם זה blush

 

 

 

לקראת טוקלה מגיעים לגשר על הנחל שיוצא מקרחון קומבו.

 

האור הדרמטי
האור הדרמטי
מגורי רועים בקטע המישורי?
מגורי רועים בקטע המישורי?
שירה על הגשר לפני טוקלה
שירה על הגשר לפני טוקלה
פנורמה במישור
פנורמה במישור
נכתב ב-27/04/2017 21:33[עודכן ב-:27/04/2017 21:41]
הודעה סגורה תודה 0
102.לובוצ'ה אחרי שדיל ודילה נטשו תגובה ל - 101

 

אחרי שהפורטרים נטשו אותנו בחדר האוכל בלובוצ’ה, התארגנו ועלינו לתצפית על קרחון קומבו מהסוללה שלו. אחרי כשעה ירדנו חזרה כשהתחיל שלג קל.

 

גיתית
גיתית
גם בגובה 4900מטר המיים מרעננים
גם בגובה 4900מטר המיים מרעננים
נכתב ב-28/04/2017 10:47[עודכן ב-:28/04/2017 10:57]
הודעה סגורה תודה 0
103.תגובה ל: לובוצ'ה אחרי שדיל ודילה נטשו תגובה ל - 102

 

חזרנו לגסטהאוס בו שהינו ב-2013 אחרי שלא אהבנו את זה שבחרו עבורינו הפורטרים וזו הייתה הסיבה הרשמית לנטישה שלהם.

היום (2016) יש שם גם בית קפה חביב שהינו הגבוה בטרק (בגוקיו יש גם כן אבל היא נמוכה יותר)

 

בית הקפה והגסטהאוס
בית הקפה והגסטהאוס
הקרחון לדרום
הקרחון לדרום
הודעה סגורה תודה 0
104.מלובוצ'ה לגורק שפ תגובה ל - 103

 

השארנו חלק מהציוד בלובוצ’ה ועלינו ליום בגורקשפ.

 

אוורסט מציץ בגורק שפ למי שמזהה
אוורסט מציץ בגורק שפ למי שמזהה
פומורי בבוקר העליה
פומורי בבוקר העליה
קומבו
קומבו
שירה יורדת לגורק שפ
שירה יורדת לגורק שפ
קאלה פטאר בחום מתחת לפומורי המושלג
קאלה פטאר בחום מתחת לפומורי המושלג
נכתב ב-28/04/2017 17:40[עודכן ב-:28/04/2017 17:58]
הודעה סגורה תודה 0
105.ההליכה לבייסקמפ תגובה ל - 104

 

למרות שהדרך לגורק שפ לא הייתה קלה לכולם, אחרי התמקמות במלון שלי מ2013 וארוחת צהריים, יצאנו כולנו לכיוון הבייסקמפ. ההליכה הייתה מרשימה וכשהגענו לנקודת הירידה לקרחון שירה הייתה כבר עייפה וחשבה לוותר ולראות מלמעלה. ב2013 הלכנו דרך ארוכה יחסית על הקרחון אבל קרחון הינו נהר קפוא שמתקדם ומשתנה כל הזמן וב2016 הבייס קמפ או הדגלים שסימנו אותו נראו מסוללת העפר שעליה הגענו.

היו שם גם חברה צעירים ישראלים שפגשנו עוד בדוחא שהכינו קפה שחור והזמינו אותנו לוותר על הירידה לקרחון ולשתות איתם קפה שחור בגובה 5400 מטר.

דני וגיתית ירדו לקרחון ואני נתתי לשירה להחליט. אחרי 15 דקות ליד החברה שהכינו קפה, היא החליטה שאם שם הטרק הוא EBC אז צריך גם ללכת ל-EBC וכך ירדנו גם אנחנו והלכנו עד לדגלים שסמנו את הנקודה

 

 

EBC 2016
EBC 2016
על הקרחון
על הקרחון
יוצאים מגורקשפ
יוצאים מגורקשפ
הדגלים
הדגלים
בדרך
בדרך
נכתב ב-29/04/2017 13:45[עודכן ב-:29/04/2017 14:02]
הודעה סגורה תודה 1
106.קאלה פטאר תגובה ל - 105

 

גם הפעם לא הרגשתי כלכך טוב בגורק שפ

בניסיון להוריד משקל בלובוצ’ה (אחרי שהפורטרים הלכו) חילקנו תמרים ושקדים לישראלים שרצו ובעיקר ל-3 חברה נחמדים שהגיעו מהפאס ושמחו לקבל קצת אנרגיה מישראל.

את קילו המשמשים האוזבקים שהביאה גיתית חיסלנו בעיקר דני ואני בעליה לגורקשפ וזה השפיע על שנינו למרות שעל כל אחד בצורה אחרת.

 

כך יצא שהפעם שיחררתי את עצמי מטיפוס לקאלה פטאר…..

הגסטהאוס
הגסטהאוס
בחצר המוכרת
בחצר המוכרת
חדר האוכל
חדר האוכל
שלושת המוסקטרים בדרך לקאלה פטאר
שלושת המוסקטרים בדרך לקאלה פטאר
פומורי
פומורי
בוקר בגורק שפ
בוקר בגורק שפ
נכתב ב-30/04/2017 08:04[עודכן ב-:30/04/2017 08:06]
הודעה סגורה תודה 1
107.דזונגלה וצ'ולה תגובה ל - 106

 

לדזונגלה הלכנו כמו שכתבתי כבר בעבר כבדים מאוד וללא פורטרים. הגסטהאוס בו שהינו שייך לשרפה שהעפיל 10 פעמים לפסגת האוורסט.

 

שירה עם התרמיל הגדול
שירה עם התרמיל הגדול
מחכים לפורטרים שאולי יגיעו במסוק
מחכים לפורטרים שאולי יגיעו במסוק
מטפסים לצ
מטפסים לצ'ולה
שירה וצ
שירה וצ'ירין בעליה לצ'ולה
הודעה סגורה תודה 0
108.צ'ולה תגובה ל - 107

 

הייתה קצת אופוריה של גיתית ושירה על הפאס.

הירידה משם הייתה קשה וארוכה מהצפוי.

עשינו את זה
עשינו את זה
צ
צ'ירין ודיפאק עדיין בשיא כוחם
נכתב ב-02/05/2017 11:02[עודכן ב-:02/05/2017 11:21]
הודעה סגורה תודה 1
109.חציית קרחון נגוזומפה בדרך לגוקיו תגובה ל - 108

 

בדרך עקפו אותנו שני האחים הוויקינגים מניו זילנד שפגשנו בעליה לצ’ולה יום קודם והם גם צילמו אותנו.

בסוף עקפו אותנו הסינים הצעירים שטיפסו על האיילנד פיק כשהיינו בצ’וקונג עם הסינית החולה שבינתיים החלימה ועשתה כבר שני פאסים.

קולות הידרדרות הסלעים והאבנים שניתקו מראש גבעות הקרח הבוציות, ליוו אותנו חלק גדול מהדרך

 

נכתב ב-02/05/2017 11:39[עודכן ב-:02/05/2017 11:43]
הודעה סגורה תודה 0
110.תגובה ל: חציית קרחון נגוזומפה בדרך לגוקיו תגובה ל - 109

היי דרור.

כל הכבוד על ההתמדה- קצת קראתי קצת ראיתי תמונות.

נו טוב הייתי קצת עסוקה ולא תמיד עם תקשורת .

 

יפות והסיפורים גם.

 

צילה

הודעה סגורה תודה 0
111.תגובה ל: חציית קרחון נגוזומפה בדרך לגוקיו תגובה ל - 110

 

תודה צילה על ההתיחסות ממרומי ההימלאיה ותמשיכי להנות. 

 

במשפטים האחרונים שלי בשירשור הזה אני יכול לציין ששירה אתמול מיוזמתה אמרה לי שהיא שוקלת ברצינות לעתיד לבוא טרק ארוך אפילו מזה שתיארתי כאן למרות כל הקושי הפיזי והמנטלי שחוותה. 

אפילו אומרת שאם תעשה דוקטורט, הנושא יהיה על השפעות ארוכות טווח של מסעות אפיים בתנאים בסיסים של טרק. 

דני וגיתית שאמרו עד לא מזמן שהם יכולים לפנות זמן לטיול כזה פעם בחמש שנים שינו גרסא ועכשיו הם מדברים על פעם בשנתיים. 

אני כבר מזמן נדבקתי וחזק בחיידק הנדודים והראש לא מפסיק לטחון מה הלאה.

לשתות קפה טוב או צ׳אי מסאלה מול נוף הרים, לפגוש אנשים חדשים ומעניינים במסלול, לקום בבוקר כל יום בכפר אחר ולחשוב רק על מה עושים היום?, איפה ישנים? ומה אוכלים וללכת וללכת וללכת…………....

 

 

הודעה סגורה תודה 0
×
';